כפי שענו לך
"ויאנש" הכונה אינה לדוד אלא לבנו, ואין הכונה להאנשה (הפיכה לבן אנוש) אלא לעשית אדם חולה אנוש. (נ שרוקה) בקשר ל"הוא יהיה לי לבן" אפשר להבין את משמעות הפסוק מההמשך, הכתוב מיד מסביר אחרי המילה "אשר.." שבמקרה זה אפשר לפרשה גם כ "זאת אומרת:" יד אֲנִי אֶהְיֶה-לּוֹ לְאָב, וְהוּא יִהְיֶה-לִּי לְבֵן--אֲשֶׁר, בְּהַעֲוֹתוֹ, וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים, וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם. טו וְחַסְדִּי, לֹא-יָסוּר מִמֶּנּוּ, כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מֵעִם שָׁאוּל, אֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מִלְּפָנֶיךָ. טז וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד-עוֹלָם, לְפָנֶיךָ: כִּסְאֲךָ, יִהְיֶה נָכוֹן עַד-עוֹלָם
