למיטב ידיעתי בנושא..
ישנה אמירה שמתארת את תפישת הזן בנושא שאומרת: "דרך ללא דרך". האמירה בדרך ללא דרך מצביעה לעובדה שאין איזושהי תורה מסוימת שיש לה בעלות על הדרך הנכונה לאלוהים. מה שאומר מצד שני, שכל דרך יכולה להיות הדרך לאלוהים. השאלה היא איך מתרגלים אותה. ישנם רבנים שמתרגלים זן, ישנה קבוצה בותיקן שמתרגלת זן, ישנם בוהדהיסטים שמתרגלים זן, ישנם מוסלמים שמתרגלים זן וישנם חילונים שמתרגלים זן. ניקח לדוגמה את נושא התפילה. כל תפילה, בכל שפה או דת, מטרתה העילאית היא אחת: להיות לאחד עם אלוהים. השיעור הראשון בזן הוא להיות לאחד. אז כל תפילה יכולה להשיג את המטרה הזאת. במובן הזה הזן דומה למים צלולים. ערבב אותם עם מיץ פטל והם יהיו לפטל, ערבב אותם עם תה והם יהיו לתה. שים סובר והם יהיו מתוקים שים מלח והם יהיו מלוחים. ערבב זן עם "תורת החסידות" ותורת החסידות במשמעות הרוחנית שלה היא זן. חסידים שתרגלו זן טוענים שהתרגול פתח בפניהם את העולם הרוחני של שערי החסידות באופן חדש ועמוק ויותר. יחד עם זאת, חשוב להבהיר שהזן אינו עוסק בהשוואות או בדיקה השוואתית בין הדרכים השונות. אם כי ניתן למצוא הרבה מין המשותף בדתות השונות, ישנן דרכים רוחניות העוסקות בנושא, עיין ערך: אקרופוליס החדשה. בברכה, יובל
