שאלה...

[מיקימק]

שאלה...

אני חדשה בכל העסק הזה..... הכאב כרגע הוא באמת בלתי נסבל. השאלה שלי ל"בעלי הנסיון" האם מתישהו אפשר להרגיש מאושר אחרי שאיבדת אדם כל כך קרוב? כרגע נראה לי שתמיד יהיה חסר לי משהו וזה יפריע לי להרגיש מאושרת...

 

[little bony]

דעה אישית

כל בן אדם הוא שונה ולכן לכל אחד יש דרכי התמודדות שונים. הכאב תמיד נשאר. זה לא בא בכוונה לדכא אבל אני לא חושבת שזה משהו שעובר או שאפשר לשכוח. לרוב, חיים את החיים וברקע יש את הגעגוע כמו שמישהי\ו אמר פה לפני כמה ימים.. בלילה, שהולכים לישון או סתם ברגעים של שקט חושבים על זה יותר.. אצלי זה ככה לפחות.. אני בטוחה שיהו לך המון רגעים שתהי מאושרת ושזה לא יחסום אותך קבלי

 

[em17]

אפשר להיות מאושרים

נכון, הכאב תמיד יהיה שם. אולי לא כמו שאת מרגישה אותו עכשיו, אולי זה השתפר- אבל הוא יהיה שם. ולמרות זאת, אפשר להיות מאושרים. אולי תמיד יחסר משהו- אבל זה לאו דוקא תמיד יפריע. זה לא יהיה כמו "בגלל שהוא/ היא מת/ה עכשיו אני לא יהיה שמחה למרות שמשהו ממש טוב קרה לי". אני אישית, הייתי הבן אדם הכי מאושרת בעולם כשעברתי טסט (כל אחד ומה שעושה לו את זה). זה לא סותר, אפשר גם להתגעגע ולכאוב- וגם להיות מאושרים לפעמים.

 

[מיקימק]

תודה

התגובות האלו מעודדות....

 

[פופקורן 1]

אושר

הי מיקי? ברגע שמחליטים לוותר על הכאב והסבל אפשר בהחלט לחיות חיים שמחים ומאושרים הכל תלוי במה שבוחרים נשארים אמנם עם הזכרון והעובדה שמי שאהבנו כבר לא פה אבל אין כאב יותר שלכם באהבה פופקורן

 

[BooBee]

בטח שיש

לפעמים הוא בא. היום בבוקר בכיתי מגעגועים, אבל זה לא שאני סובלת נורא. קצת. לפעמים. זה בא והולך, את יודעת. לפעמים אני אפילו לא זוכרת שהיתה לי אחות. לפעמים אני לא מרגישה שהיא מתה. כל יום זה אחרת, אבל אני מאושרת, ברוב הזמן. וכשאני לא, אני מטפלת בזה, בבודקת מה לעשות בשביל לא לסבול. זה לא שיש סוויטץ' מיוחד. זה לא חייב להיות או או. זה יכול להיות גם וגם. ולחיות בשלום עם הקונטרס הזה בתוכנו. לשמוח ולבכות, לכאוב ולהיות מאושרים. פעם ככה פעם אחרת, לפעמים הכל ביחד בערבוביה הזויה של רגשות. הכל הולך. אנחנו בני אנוש. הכי חשוב זה האיזון. לא לשקוע לשום קיצוניות, לבדוק תמיד מה שלומנו ואיך אנחנו מרגישים ואם משהו לא מתקתק לבקש תמיכה. שלך רויטל.

 

[אני במבי]

ולהבדיל אלף

אלפי הבדלות----- יש לי חבר אחד, הוא נכה צהל, פגיעה קשה כבר כמה שנים..... היכרתי אותו לא מזמן ולפני ההיכרות שלי איתו הייתי יכולה לחשוה שאדם עם נכות כזו- איך אפשר לחיות בכלל, איך אפשר להסתדר, איך אפשר שלא לחשוב כל הזמן על מה הוא מפסיד בגלל שיש דברים שהוא לא יכול לעשות...... והנה, הבן אדם חי עם עצמו בשלמות,אין רגע אחד שהוא לא זוכר את הנכות שלו או לא חווה אותה,שמח, צוחק, אופטימי מתאהב,מתאכזב,חי. ואני תמיד כשרואה אותו (והוא אחד כזה שמדבר על זה חופשי ואפילו מתלוצץ ומאפשר להתלוצץ איתו על זה)-------אני משתאה על היכולת הזו לחיות עם זה ככה....... ושוב אני חוזרת ואומרת להבדיל אלף הבדלות ואם במקרה פגעתי ברגשות מישהו/י-אני מתנצלת..רק רציתי להמחיש משהו..

 

[em17]

אהבתי את הדוגמא

יש בה הרבה אמת...ולא נראה לי שפגעת.

 

[לונה..]

את יודעת

לפעמים קורה שדברים ממש מסתבכים לי, ככל שאני חושבת עליהם יותר, כך הבלאגן שנוצר אצלי בראש גדל. ואז אני באה לפורום ופותחת הודעה שלך והכל פתאום נראה כל כך פשוט. ברור. אני לא יודעת מה בדיוק הנקודה שלי בהודעה הזו, אז אני רק אסיים בתודה. אז... תודה

 

[פופקורן 1]

צודקת

רוויטל את צודקת צריך לשמור על איזון כי כל דבר שהוא מוגזם הוא לא טוב או בריא מצד אבל באמתצריך לדעת גם לשמוח ולהנות ופשוט ללכת עם מה שמרגישים ולא לקבוע קביעות לגבי כאב או בכי אלא פשוט ללכת עם הרגשות שלכם באהבה פופקורן ותודה רוויטל שאמרת לי אתזה