שאלה

[אוטיס]

שאלה

בוקר טוב... לאחרונה הגיע אלי הבנה ...והייתי מעוניין לקבל חוות דעת עליה... הנשמה היא אורחת בגוף...לגוף יש את הטבע הראשוני שלו ...מכייון שאורחים אנו באים בתור דבר ראשון מהגוף אשר בו מצויים קודים שונים עלמנת להזכיר לנו מדי פעם מי אנחנו ...יש לנו היכולת לתכנת המוח...לברוא כל רגע בצורה מוחלטת..להחליט איך נרגיש מתי ולמה...לקבוע מי אנחנו... לעשות מהתת ומהמודע...אחד... להפוך את המח לחלק רציף באחד??? לא ממש הבנתי את זה...מודע אני לאחדות.. מודע לקשר הרציף...אבל לתומי חשבתי ...שזה מעבר למוח...אכן המוח הוא המתרגם לידע...כפי שראות מתרגמות חמצן...אבל...חלק מהגוף הפיזי הוא... האם הותמר מוחנו למשהו שונה??? יכול להיות שאני יכול לשנות את צורת התיחסות לדברים או אפילו את הדרך של חווית ההרגשות ע``י החלטה בלבד? או אולי בכלל מהאגו אני בא...כי מקבל דברים שנשמעים אמינים אך יש לי בעיה ביסומם...על פניו נראה כאילו הבעיה היא מהאגו...למיטב הבנתי האגו הוא תוצאה ישירה מההגנות...הוא ההגנות...ולא מצליח להגיע לפחד... אני מקווה שמבינים על מה מדבר...אכן מיגבלה לה לשפה...מבקש לנסות להרגיש המילים...אולי הייתם משתמשים במילים שונות...ותקבלו הבנה אחרת מיזו שמדבר עליה...לכן באמת מבקש...תרגישו את שאומר...לא דרך המילים...זה כאן... תודה...

 

[דרייה]

אוטיס...יקר....

איך גם דרך מסך יש תחושות..אמרתי בחדר אחר...היחיד שמרגש אותי זה אוטיס..והנה רואה מילים שלך כתובות כאן..שאלות רבות לנו וגם תהיות ,אנו אוספים מידע ,בחלקו משתמשים..את התשובות לשאלות נקבל דרך צינור עצמי של אינסופ התבוננות,מחשבה,ואף ישום...אגו אמרת אכן,קיים בכולנו וניתן לשליטה,שינוי....הכל ענין של החלטה .זמן מביא התנסות ,גם כאן...יש להתחיל ,אפילו בקטנות...ולראות איפה ה``אני`` מדבר ואיפה האגו.נפש..גוף..תת מודע והמודע...הכל בשליטה..ענין של התנסות זמן..זמן ...מודעות זו תחילת הדרך... אתה מוזמן להיכנס גם לפורום מודעות עצמית שם גם למילים יש עומק .... ונפגש גם בחדר אחר...אור לך אוטיס.

 

[אוטיס]

דרייה

קורא ומזדהה ותוך כך מתרגש...כותבת נפלא את דרייה יקרה רק אם דבר אחד...למען האמת מילה אחת לא יכולתי להזדהות... אולי אפילו במקום מסויים יצרה התמרדות קלה...שליטה... שליטה איננה דרכי...לא שליטה ולא מאבקים...חי את הכניעה כניעה מתוך ברירה...מתוך הבנת הכוח...אני מקווה שמבינה כוונתי... בכל מקרה...יהיו ימייך קסומים ומופלאים... אוהבים אותך הרבה הרבה...

 

[דרייה]

אוטיס ..עוד מילה..וקצת..

כמה יופי,היכולת לקרוא ולקבל גם את האחר ...שליטה...כל אחד והבנתו את החים על סמך הקיטבג שמולא בכל טוב היקום.. שמחתי על הרגשתי אותך למרות שלא הכרתי, משהו בנוחחות שלך וגם,בנינוחות אמר כן...הוא מה שמרגישה שהוא..איזה יופי... אור לך אוטיס.

 

[דרייה]

אוטיס ..עוד מילה..וקצת..

כמה יופי,היכולת לקרוא ולקבל גם את האחר ...שליטה...כל אחד והבנתו את החיים על סמך הקיטבג שמולא בכל טוב היקום.. שמחתי על הרגשתי אותך למרות שלא הכרתי, משהו בנוחחות שלך וגם,בנינוחות אמר כן...הוא מה שמרגישה שהוא..איזה יופי... אור לך אוטיס.

 

[אוטיס]

דרייה

אכן יופי...

 

[שובה של קרנינה]

רק רוצה לשאול...

היי אוטיס, ידידי...(הנה אנחנו נפגשים גם כאן) גם דרכי היא כניעה מבחירה, גם לדעתי אנו בוחרים את חיינו, אבל משום מה (כפי שכבר שמעת, ואין אני מדברת על אהבה בלבד), אין אני מצליחה להגיע לקסם שבחיי, ועצב הפך תאומי הסיאמי... איפה אני טועה??? (ועוד שאלה אחת קטנה, אשר רציתי לשאול מזמן, אך לא העזתי... אוטיס=קוסמוס לשעבר???)

 

[אוטיס]

קרנינה

בזמנו קיבלתי מסר מסויים...מסר שמין הסתם נראה לי מתאים לך...אשלח לך למייל אם מעוניינת...

 

[שובה של קרנינה]

מעוניינת...

אפילו עד מאוד ואשמח אם תענה על שתי השאלות (נודניקית שכמוני)

 

[Tal_Ya_Tal]

היי קרנינה,

ראשית, אני מעדיפה את המילה התמסרות על פני כניעה. שמשמעותה Surrender כניעה, נשמעת כמו תהליך שנובע ממלחמה. מכורח. התמסרות, היא משהו שקורה מרצון חפשי. לגבי אושר, אין רצפטים. אושר הוא תהליך פנימי. אושר הוא מצב של תודעה. אדם מאושר, חווה זאת בתוכו. הוא מצב טבעי בו הגוף הפיזי, גוף הרגש גוף המחשבה והרוח, מאוחדים ומעוגנים יחדיו בעצמות המודעת. מצויים בהרמוניה. זוהי השתקפות של הסדר הגבוה של המציאות. איזון כל ההיבטים של הקיום האנושי במצב מסוים. אנו שכנענו את עצמנו שהבטחון והאושר נובעים מאהבה או מצבירת כוח רכישה. אנחנו נצמדים כעבדים לדוקטרינה של: `כסף מביא אושר` אולם,אין כל קשר בין כסף ואושר. האנשים העניים ביותר מסוגלים להיות מאושרים ואילו בקרב האנשים העשירים, ישנם אחוזי הדכאון וההתאבדות הגבוהים ביותר.ככל שצוברים יותר הריקנות גדלה. או `אהבה מביאה אושר` ואיך אפשר להיות נאהב, אם אין קודם כל אהבה עצמית?!?! אושר הוא מצב של תודעה. אושר הוא תהליך פנימי. אושר הוא מצב בו כל הגופים מצויים בהרמוניה. L&L TALYA

 

[Tal_Ya_Tal]

היי קרנינה,

ראשית, אני מעדיפה את המילה התמסרות על פני כניעה. שמשמעותה Surrender כניעה, נשמעת כמו תהליך שנובע ממלחמה. מכורח. התמסרות, היא משהו שקורה מרצון חפשי. לגבי אושר, אין רצפטים. אושר הוא תהליך פנימי. אושר הוא מצב של תודעה. אדם מאושר, חווה זאת בתוכו. הוא מצב טבעי בו הגוף הפיזי, גוף הרגש גוף המחשבה והרוח, מאוחדים ומעוגנים יחדיו בעצמות המודעת. מצויים בהרמוניה. זוהי השתקפות של הסדר הגבוה של המציאות. איזון כל ההיבטים של הקיום האנושי במצב מסוים. אנו שכנענו את עצמנו שהבטחון והאושר נובעים מאהבה או מצבירת כוח רכישה. אנחנו נצמדים כעבדים לדוקטרינה של: `כסף מביא אושר` אולם,אין כל קשר בין כסף ואושר. האנשים העניים ביותר מסוגלים להיות מאושרים ואילו בקרב האנשים העשירים, ישנם אחוזי הדכאון וההתאבדות הגבוהים ביותר.ככל שצוברים יותר הריקנות גדלה. או `אהבה מביאה אושר` ואיך אפשר להיות נאהב, אם אין קודם כל אהבה עצמית?!?! אושר הוא מצב של תודעה. אושר הוא תהליך פנימי. אושר הוא מצב בו כל הגופים מצויים בהרמוניה. L&L TALYA

 

[שובה של קרנינה]

היי טליה...

קודם כל, תודה על התיחסות לדבריי... שנית, אני מבינה כל מה שאת מנסה להסביר, אני אף מסוגלת להסביר זאת לאחרים, יותר מכך, אני מסכימה עם כל מילה, אבל כאן בא האבל הגדול... אני לא מצליחה ליישם, יותר מכך, אני לא מצליחה להבין למה אני לא מצליחה ליישם... ויש לי הרבה הסברים לכך, אך אין לי אחד בטוח...

 

[Tal_Ya_Tal]

אושרי ותפקידי הם אחד.

אושרי ותפקידי הם אחד. אומר הקורס בנסים. איננו רואים את הקשר שבין תפקידנו עלי אדמות לבין האושר שאנו חווים ממנו. האגו נלחם ללא הפסק עם השכינה על שאלת היסודיות של מהות התפקיד. הוא נלחם עם השכינה ללא הפסק גם על שאלת מהות האושר. אין זה קרב דו כיווני. האגו תוקף והשכינה אינה מגיבה. היא יודעת מהו תפקידך. היא יודעת מהו אושרך. הקרב הזה הוא חסר משמעות לחלוטין . אלוהים העניק לי רק אושר. אלוהים העניק לי את תפקידי לכן תפקידיף חייב להיות אושרי. לכן, תפקידי ואושרי הם אחד. נסי לראות את ההגיון שברצף הזה. אפילו אם עדיין אינך מקבלת את המסקנה. רק אם שתי המחשבות הראשונות אינן נכונות, תהפוך המסקנה לכוזבת. ההנחה הראשונה היא, שאלוהים מעניק לך אושר. היא עשויה להיות כוזבת. אבל על מנת שתהייה כוזבת, יש צורך להגדיר את אלוהים כמשהו שהוא איננו. האהבה איננה יכולה להעניק רשע ומה שאינו אושר הוא רשע . ואלהים אינננו יכול להעניק את מה שאין לו. ולא יתכן שיהיה לו משהו שהוא איננו. אם אלוהים איננו מעניק לך אושר בלבד, הוא בהכרח רשע. ובהגדרה הזאת שלו, את מאמינה, אם אינך מקבלת את ההנחה הראשונה. L&L TALYA

 

[אוטיס]

קושי וכאב

רוצה אני לשתף אתכם בדבריו של גבריאל על קושי וכאב... אלוהים לא תכנן קושי וכאב, קושי וכאב הוא פועל יוצא של התנגדות כמו הייתם מדמים לעצמכם הזרמה בתוך צינור של דבר מה והכל זורם מתוך שאין חסימות ומשמעבה הצינור את פנמיותו או משחוסם דבר מה הזרימה נוצר הקושי ובדאי הכאב של הצינור החסום ויחד אם זאת בני אנוש אתם ואנו מכירים אתכם היטב, במוחם מקובעת מזה דורות רבים מאוד, תחושה של סבל הכרחי סבל הכרחי להתפתחות, סבל הכרחי לחיים חלק קטן מכם נאבק בסבל הזה,ואחרים מקבלים אותו כמובן מאילו, קבלת הסבל כמובן מאילו באה מתחושת קורבן בסיסית של כל אחד ואחת מכם לא רק מילדות שבו חשתם כקורבן זעזועי ההתגדלות שלכם אלא גם מתוך דורות שלמים של תחושה זו תחושת עם שלם שנכחד לא אחת, למעשה אם נסכם במילים מועטות את השינוי שאמור לחול בכם אתם אמורים לעקור משורש את תחושת הקורבן שלכם ולהפכו לתחושת הבורא, היוצר,הבוחר,המולך, השולט בחייו בחייכם בכל מקום ותמיד תבחנו התנהגותכם רגשותיכם ע``פי שני מרכיבים אלו, איפה אני נמצא, מה אני מרגיש, קורבן של חיי? או שולט בחיי? קורבן של הסיטואציה הזו או שולט בסיטואציה הזו קורבן של הרגש או מחייה הרגש קורבן של זה שמולי או שולט באצמי אל מולו, רק הקורבן הקורבנות מביאה את הסבל, את תחושת הסבל, קושי הוא לא בהכרח סבל תהליך ריגשי הוא לא בהכרח סבל וויתור על דפוסים ישנים לא אמור להיות מתוך סבל, אדם יכול לחיות בקושי ויחד אם זאת להיות שמח....

 

[Tal_Ya_Tal]

ו`הנאור` אומר על סבל B-(

בדיוק, אוטיס ו`הנאור` (בודהה) אומר על כך, שסבל הוא תוצאה של בורות. (IGNORANCE). כלומר, כאשר איננו מצויים במודעות ואיננו מבינים את הדפוס הנרחב יותר של היקום ואת הסיבה לכל הדברים, אנו חווים סבל. אולם, כאשר אנו מגיעים לתובנות של הסיבה להתהלכותנו על פני האדמה, הסבל פשוט נעלם ומגיעה החמלה. מספרים על הבודהה, שבגלגול הקודם שלו, (לפני ההארה) הוא שוטט יום אחד במדבר וראה נמרה רעבה עם גוריה. חמלתו התעוררה והיות שלא היה בסביבה שום דבר ראוי לאכילה, הוא גלגל את עצמו מן ההר לרגליה על מנת שישמש `ארוחה` ולה ו ל ג ו ר י ה B-( L&L TALYA

 

[Natushka]

קרנינה..

בוקר טוב לך!! אני רוצה להרגיע אותך ולומר לך שגם לי קשה ליישם. אני מתיאשת מהר מאוד, אבל כל הזמן עובדת על עצמי ועובדת קשה מאוד, ואני יכולה להגיד לך שזה לא קל וזה בטח לא אינסטנט, ז``א זה לוקח זמן ואולי לא צריך להתאמץ כל כך הרבה כי כשלוחצים על נקודה היא דווקא בורחת.. תנסי להנות מהמתנות שהחיים מעניקים לך ואני אומרת זאת לך ולי באותה נשימה... בהצלחה יקירתי נתי

 

[davyav]

הי קרנינה (-8

היי חמודה (-8. נכון היקר זה יישום.ללא יישום כל הידע של הרוחניות לא שווה הרבה. היודע אמיתי בה רק אחרי היישום. אז קודם כל כדי ליישם את צריכה להבין מה עובר עליך. מה זה עצב,אבל,ודיכאון? מהיכן הם באים? מה הסיבה שהם באים? אנחנו נמצאים במשחק החיים.למשחק יש מטרה . בלי להכנס למעמקי מעמקים נגדיר אותה פשוט לעלות רוחנית. ויש יריב שטן(כח המודעות השלילית). אל מנת להצליח במשחק עלינו ללמוד את חוקיו,להכיר את המגרש המשחקים, להכיר את היריב ודרכי פעולתו. ועוד דבר שחשוב לשחקן לדעת שהמשחק בנוי בצורה שבסופו של דבר אנחנו ננצח. אז קודם כל כולנו אתך ואנחנו ננצח ביחד את עצבות שלך (-8 !!!!!! הנצחון הוא מובטח ,נשאר רק לעשות את זה! אז מה הוא עצב ודיכאון במסגרת המשחק שלנו? דיכאון,אבל,עצבות-אלה הכלים של יריבנו הנחמד. אז מה קורה לבן אדם שנכנס למצב כזה? מה הסיבה שבן-אדם שבטוח שישיג את מטרתו נמצא באבל? אז קודם כל מאאאאאאוווווודדד חשוב להפנים את ההבנה הזאת היא מאוד עוזרת.אנחנו בטוח ננצח!(-8 ועוד דבר מאוד חשוב להבין שזה מגיע אלינו לא סתם. שהושך יכול להיות רק שם איפה שאין אור. והאדם שנכנס לעצב הוא לא מסקן אלה שוטף פעיל ואחראי בלעדי למה שקורה לו. זה קורה לנו כי אנחנו פותחים לזה דלת. אחרת אין שום סיכוי שזה היה קורה .וכמו שהמדוכא פתח את הדלת הוא יכול לגרש את אורח לא רצוי ולסגור אותה. אבל התנאי ההכרחי לכך להבין שהוא לא מסקן ולא אומלל אלה אחראי! הוא לא התנהג נכון ועכשיו הוא ישנה את התנהגותו ישקיע מאמץ וינצח! אם הכיוון מעניין אותך אסמך להסביר לך איך סוגרים את הדלת (-8 שיהיה לך כל טוב חמודה! דוד

 

[אוטיס]

קרנינה

רק שאלה קטנה... האם רואה עצמך כשלמה? כיחידה ומיוחדת בעולם??

 

[שובה של קרנינה]

לילה נפלא לכולכם...

ולא רק הלילה הזה... ותודה רבה על זה שלא צחקתם, על זה שניסיתם להבין, לעזור, לשתף ואף להשתתף...מזמן חיפשתי לי נישה לפרוק את פחדיי, לחפש תשובות לשאלותיי, ובעיקר לחלוק...ונדמה לי שמצאתי, ועל כך אני מודה לכם... לשאלה שלך , אוטיס, ובעצם לתגובות של כולכם על הוידוי שלי, אצטרך לענות בוידוי ארוך עוד יותר...(ותסלחו לי אם אשעמם...). לצורך הוידוי אשתמש במילים של מישהי אשר מקשיבה לי ומחזקת אותי, מישהי שאעיז לקרוא לה חברה אמתית (גם אם היא לא תסכים...) אז ככה... כמו כל הילדים שבאים לעולם- גם אני נולדתי דף ריק (בעצם, חלק תהיה מילה נכונה יותר) וכמו כולם, את מה שהצלחתי לראות בעצמי, ראיתי ועד היום (וגם בעתיד) בעיניי הסובב... ואם לא הרגשתי שלמה - אז רק כי קרובים מכל והמוערכים מכל לא ראו בי שלמה..ואם לא הצלחתי להגיע לשלמות פנימית ושלווה- זה רק כי למדתי שאין אני אוכל... תמיד האשמתי את עצמי בכל, אבל במקביל תמיד חיפשתי אשמים נוספים (גם לאטלס לבדו היה קשה להחזיק את השמיים)....ואם לא אשמים, אז כאלה שאוכל לסמוך עליהם, כאלה שאוכל לתלות עליהם את כל כובדיי, ואם זה לא יצליח- אז תמיד יהיה לי את מי להאשים... אתם מתחילים לקלוט את התמונה??? לא סמכתי על עצמי אף פעם (והנה אני שוב מנסה להאשים אחרים)- אולי כי לא סמכו עליי אף פעם? אולי כי לא חילקו איתי אף פעם? אולי כי לא לימדו אותי אף פעם? מנסה בכל כוחי להוכיח כי צדקו...כל חיי רק רציתי להיות ההפך ממה שאני... וכל פעם שהרגשתי כי חושבים שלא טובה אני, נתתי מעצמי להוכיח להם עד כמה לא טובה... תמיד חיה עם הסתירה הזאת... ותמיד מאשימה את עצמי... והכי מוזר זה- שתמיד גם מחפשת אשמים... איך אוכל להיות שלמה, אם אפילו לא מצליחה למצוא חלק אחד שווה... (סליחה על האפור הכבד של הוידוי)

 

[אוטיס]

קרנינה...

קרנינה...שלום לך... כשנולד תינוק...יודע כי יחידי הוא אין כמותו בכל העולם..ביקום... וידיעה זו היא חלק מהאושר שקיים בו... מעטים הם ההורים שמתפחים את הידיעה הזו... ונוצרות השוואות...לאח לדוגמה...בגן בבית הספר בצבא... בכל מקום...לכל אדם...ואנחנו שוכחים כאילו נעלמת לה הידיעה...ומתחילים לראות החיים בהשוואתיות לכל... ונוצר כעס תסכול עצב אי ענווה חוסר בטחון ובכלל...תוהו ווהו למעשה... חשוב שתחזירי לך את הידיעה הזו...שאת יחידה ומיוחדת בעולם... אין עוד כמוך... את לא אמורה להיות כמו אף אחד...תמיד ראי עצמך בתור השלם... ואז תהי כזו...זה לא אומר שלמות...זה אומר שמקבלת את מי שאת... באהבה...באור כאחד שלם... אני יודע שזה לא פשוט להסתכל קודם פנימה ואז החוצה... אבל נראה לי שזו הדרך...אומרים לך אנשים... ואני לא אומר אם חכמים או טיפשים...אבל הם תמיד יהיו אנשים... לא את...הם יכולים לדבר מתוך עצמם...אבל הם לא חווים את קרנינה... לא מרגישים אותה...יש להם את הדרך שלהם... תתחילי להסתכל על עצמך כשלם...דעי שאת שלמה... לא מוגמרת אולי...אבל תמיד שלמה לאותו רגע נתון... שינויים יגיעו...מתוכך...אל תוכך...אבל כשלם הם יהיו שינויים שלך... לא עוד דמות מעוצבת... אדם שלם הוא אדם הרואה עצמו ככזה...לא אדם שהחברה רואה ככזה... זכרי זאת...החיים ...היום יום...החוויות...הם ההשתקפות של הפנים... אז העלי חיוך על פנייך...את מיוחדת בעולם...זהו אחד הדברים היפים בחיים... היחוד הזה...של כולם... אל מול כל קושי...עצב...ראי עצמך כשלמה...כבר הזכרתי את זה איכן שהוא אם אני לא טועה...אבל רק הידיעה הזו כשלעצמה...מפוררת חסימות...עושה שינוי מהפנים אל החוץ ומהחוץ אל הפנים... אוהבים אותך הרבה הרבה... אגב...למה לא מצליח לשלוח מייל?