באיזה לילה אחד
מישי אמרה לי שהדבר הכי כואב בלב שבור הוא שאי אפשר למות מזה. חייבים להמשיך לחיות. וכמה שהתעקשתי איתה שהכאב שלי הוא בלתי נסבל שבטוח עוד יום יומיים אני אמות, היא אמרה שלא. וצדקה. וזה כואב, וזה שורף, ומטפסים על הקירות, ובוכים, ומתאבלים, וצועקים, וצורחים, וזה עובר... לוקח זמן, מהר או לאט, זה נתון שמשתנה. אבל תאמיני, רק תאמיני שזה עובר וכל יום מביא איתו דבר חדש את עוד תראי. תאמיני