שאלה

[סמיאגול]

שאלה

מי מחברי הפורום הוא "ניטשהאיסט"? מי קאנטיאני? רלטיביסט? תורת מוסר אחרת?

 

[סמיאגול]

אני אענה ראשון

ניטשאיסט

 

[shabaz]

תענו לחבובון!

אני אישית לא קורא כתבים <<לאוון: לא, עדיין לא קראתי את ה...ספרים של "אני קורא משמע אני לפלף">> אז אני לא יודע למה אני שייך, אם בכלל... יופי טופי?

 

[Lu Tze]

מבחינת תורת מוסר?

ניטשאיסט אני מניח. ושילוב קטן של הצו הקטגורי של דקארט.

 

[bralon1]

אתה יכול להסביר מהו הצו הקטגורי של

דקארט?

 

[סמיאגול]

עד כמה שאני זוכר.....

הצו הקטגורי הוא של קאנט אבל יכול להיות שאני טועה

 

[Lu Tze]

כן, אני תמיד מתבלבל בין שני השמות.

 

[סמיאגול]

איך אתה יכול להחזיק בשתי הדיעות?

הרי ה"על אדם" של ניטשה סותר לחלוטין את הצו הקטגורי ולהיפך!!!

 

[Lu Tze]

לא הייתי אומר סותר לחלוטין.

לפעמים אני חושב שהרעיונות של ניטשה מתאימים לסיטואציה, ולפעמים אני רואה לנכון להשתמש בצו הקטגורי.

 

[bralon1]

ומהו?

 

[שייח ספיר]

None of the above

אינני חסיד של אף לא אחת מתורות המוסר שהזכרת. רלטיוויזם היא תורה אנטי מוסרית ולא תורת מוסר. כל מטרתה לספק לגיטימציה מתחסדת למעשים אנוכיים. ניטשה כלל אינו פילוסוף לדעתי כי אם סופר. אין לו תורה סדורה וקונסיסטנטית אלא הגיגים פואטיים (יפים להפליא, יש לומר). בכל אופן, תפישתו שוללת את ההבחנה בין טוב ורע כסוג של "מוסר עבדים" שהשרישו היהדות והנצרות בעולם, כלומר הוא רואה במוסר נורמה תרבותית וחברתית, וככזו הוא קורא להחלץ ממנה. זו תפישה מוטעית לחלוטין לדעתי, שכן אני רואה במוסר ובחוש המוסרי, המצפון, רכיבים שטבועים בנפש האדם ולא ערכים שהוטמעו על ידי החברה. קאנט קרוב אלי יותר ברוחו. הוא אכן דוגל כמוני בעקרונות מוסר אוניברסליים. מאידך, הכלל המוסרי שניסח "נהג כפי שתרצה שיהפך לחוק הכלל" מוטעה. הפגם הברור בכלל זה הוא שאנשים אינם שווים במעמדם ובכישוריהם, ולכן אנשים עשירים למשל ירצו שיהפוך לחוק כללי כל דבר שיעזור לעשירים (נאמר, ביטול מס הכנסה פרוגרסיבי). זו אינה שאיפה מוסרית כלל אלא אגואיזם צרוף, אבל הוא נכלל במסגרת העיקרון המוסרי של קאנט. הכשל הבסיסי יותר בתורת קאנט הוא שהיא מניחה שעקרונות מוסריים עוסקים ביחסים בין האדם לחברה. דעתי היא שעקרון מוסרי בסיסי נוגע ליחסים שבין אדם לזולתו, ולא ליצירים אבסטרקטיים כמו חברה או מדינה. באדם טבוע ביולוגית יצר מוסרי המאפשר לו להזדהות עם זולתו לבקש את טובתו של האחר. מאידך, אין דחף פנימי להיטיב עם "החברה" או "המדינה", פרט לזה המוחדר בנו כנורמות של החברה בה אנו חיים. "טוב למות בעד ארצנו" זו פיקציה גמורה.

 

[סמיאגול]

נראה לי שלא הבנת את ניטשה

ניטשה טוען של"על אדם" יש מוסר פנימי שלא ניתן להגדירו בחוקים וכי עליו לשמוע אך ורק למוסר פנימי זה. אם ניקח את ה"צו הקטגורי" "אל תגנוב" הרי שתסכים איתי שקיימים מצבים בהם גניבה היא חיובית (אם אתה על סף מוות מרעב לא תגנוב לחם?). ניטשה טוען שהמוסר נובע מהאדם ולא מהאל.

 

[שייח ספיר]

מהבחינה הזאת ניטשה צודק

אבל הוא אינו מציג תורת מוסר קונסיסטנטית. גם הערכים הפנימיים של ה"על אדם" אינם ערכים מוסריים במובן המקובל, משום שהם מכוונים למחויבות של האדם לעצמו יותר מאשר לאיזו מחוייבות כלפי הזולת. אין זה אומר שה"על אדם" הוא רע, אבל הוא לא בהכרח טוב. כמו כן, ברור שציווי כגון "לא תגנוב" אינו תקף תמיד, שהרי קיום נפשך עדיף על כיבוד רכוש הזולת. אפילו נטילת חיים עשויה להיות מוצדקת במקרה של הגנה עצמית. אין זה מוציא מכלל תוקף ציווים מוסריים אלא מגביל אותם במקרים קיצוניים, כאשר למען הצלת חייך מותר לך לעבור עליהם (אך גם זאת לא בכל מקרה). בכל אופן, אני לא רואה איך זה קשור לניטשה.