שאלה
אני בד"כ לא משתתף פה בפורומכם הקט. אבל לפעמים אני קורא כשמשעמם לי. בכל מקרה, גם אני הייתי חניך בבני עקיבא. אני עדיין די פעיל בבני עקיבא. למרות שאני בשבט עוז. בקיצור, שאלה לי אליכם. אני גדלתי בתנועה הזאת וחונכתי לערכי התורה והעבודה. עכשיו אני אספר לכם סיפור ובסוף אני אקשר את זה למשפט הקודם. חזרתי היום מטיול עם שני חברים בצפון. היינו בצפת, טבריה והסביבה (גליל עליון, גליל תחתון). בלילה הראשון ישנו בצפת, בישיבת ההסדר ברשות הרב בניהו ברונר. נכנסנו לשם וקבלו אותנו ברצון. הציעו לנו אוכל. היו ממש נחמדים. עד כאן סבבה. בלילה השני סיימנו את המסלול שלנו (שהיה בהר מירון) בסביבות יער "עין זיתים". בימים אלה יש הכנה למחנה סיירים ביער הנ"ל. חברי ואנוכי חשבנו לנו שמה יותר הגיוני מלחפש מקלט ללילה בהכנה? אחרי הכל היינו חברים בתנועה הזאת שנים רבות וחונכנו לערכי התורה והעבודה, כמו שאמרתי למעלה. בתורה, בין השאר, אנו לומדים על אברהם אבינו שהיה מכניס אורחים. הגענו למחנה, והרכז בשניה שהוא ראה אותנו אמר לנו שלא נוכל לישון. ביקשנו, התחננו, כלום לא עזר. מיוצר לציין שביקשנו רק לישון בשטח המחנה בלילה ותכננו לצאת בחמש בבוקר כבר לדרך, לא ביקשנו אוכל, לא ביקשנו שום דבר יותר. קיבלנו תשובה שלילית. טוב, קיבלנו (ללא הבנה) את רוע הגזירה. החלטנו לנסות בכל זאת לבקש רק להתקלח במחנה. התשובה היתה כמובן "לא". אוסיף גם ששני חברי היו מדריכים פעילים זמן רב במסגרת התנועה וגם אני עדיין פעיל במסגרת התנועה. שאלתי את אחד מרכזי הרובע (כי רכז המחנה לא רצה כל כך לדבר איתנו והוא גם היה עסוק) לפשר הדבר, "כיצד זה יתכן בתנועה כזאת?", הוא ענה לי בבדיחות הדעת (לא הצחיק אותי במיוחד) ש"יש ירידת הדורות" ואברהם אבינו זה משהו אחר ובלה בלה בלה. אז אני אנסה לשאול אתכם. שאלתי היא, איך זה מסתדר עם ערכי התנועה? האם אין פה "אחד בפה ואחד בלב"? מצטער שזה יצא ארוך!
אני בד"כ לא משתתף פה בפורומכם הקט. אבל לפעמים אני קורא כשמשעמם לי. בכל מקרה, גם אני הייתי חניך בבני עקיבא. אני עדיין די פעיל בבני עקיבא. למרות שאני בשבט עוז. בקיצור, שאלה לי אליכם. אני גדלתי בתנועה הזאת וחונכתי לערכי התורה והעבודה. עכשיו אני אספר לכם סיפור ובסוף אני אקשר את זה למשפט הקודם. חזרתי היום מטיול עם שני חברים בצפון. היינו בצפת, טבריה והסביבה (גליל עליון, גליל תחתון). בלילה הראשון ישנו בצפת, בישיבת ההסדר ברשות הרב בניהו ברונר. נכנסנו לשם וקבלו אותנו ברצון. הציעו לנו אוכל. היו ממש נחמדים. עד כאן סבבה. בלילה השני סיימנו את המסלול שלנו (שהיה בהר מירון) בסביבות יער "עין זיתים". בימים אלה יש הכנה למחנה סיירים ביער הנ"ל. חברי ואנוכי חשבנו לנו שמה יותר הגיוני מלחפש מקלט ללילה בהכנה? אחרי הכל היינו חברים בתנועה הזאת שנים רבות וחונכנו לערכי התורה והעבודה, כמו שאמרתי למעלה. בתורה, בין השאר, אנו לומדים על אברהם אבינו שהיה מכניס אורחים. הגענו למחנה, והרכז בשניה שהוא ראה אותנו אמר לנו שלא נוכל לישון. ביקשנו, התחננו, כלום לא עזר. מיוצר לציין שביקשנו רק לישון בשטח המחנה בלילה ותכננו לצאת בחמש בבוקר כבר לדרך, לא ביקשנו אוכל, לא ביקשנו שום דבר יותר. קיבלנו תשובה שלילית. טוב, קיבלנו (ללא הבנה) את רוע הגזירה. החלטנו לנסות בכל זאת לבקש רק להתקלח במחנה. התשובה היתה כמובן "לא". אוסיף גם ששני חברי היו מדריכים פעילים זמן רב במסגרת התנועה וגם אני עדיין פעיל במסגרת התנועה. שאלתי את אחד מרכזי הרובע (כי רכז המחנה לא רצה כל כך לדבר איתנו והוא גם היה עסוק) לפשר הדבר, "כיצד זה יתכן בתנועה כזאת?", הוא ענה לי בבדיחות הדעת (לא הצחיק אותי במיוחד) ש"יש ירידת הדורות" ואברהם אבינו זה משהו אחר ובלה בלה בלה. אז אני אנסה לשאול אתכם. שאלתי היא, איך זה מסתדר עם ערכי התנועה? האם אין פה "אחד בפה ואחד בלב"? מצטער שזה יצא ארוך!
