שאלה.....

אפשר לכתוב זאת באלף מילים...

אפשר גם לקצר...תהיו ביחד, כי זה מה שאתם רוצים...באמת באמת רוצים.תראו איך לבד, זה הכל מסתדר.
 
פעם

חינכו אותנו שמשפחה צריך לשמור שלמה מה שלא יהיה.עשיתי שמיניות ולאחר 25 שנה לאחר שנשחקתי התגרשתי.ואתם אל תחכו ויפה שעה אחת קודם
 

michaly44

New member
אף אחת מהתשובות שלכם לא מקובלת

עלי...כי 1. כולנו פה השלכנו את החיים שלנו על התוצאות והגירושים שלנו. 2. מי מכם דיבר עם הזוגות המבוגרים שעד היום יחד.. 3. ואני ראיתי אחרת. 4. ועדיין רואה פה מלא זוגות מבוגרים עם המון אהבה. 5. לא מקבלת את העובדה שאז פחדו. אימי התגרשה בשנת 1958 עם שלושה ילדים. מה שלא היה מקובל אז. הסביבה שלי היתה מלאה משפחות ולא היו כאלו גרושים ולא מפחד..או בגלל בעייה כלכלית. היוערכים שונים היוסדרי עדיפויות שונים שאלתם? או שפה אנחנו פשוט משליחים את הרצונות שלנו מול הערכים עליהם גדלנו?
 

r e d head

New member
מיכלי תגידי לי

מה זה חשוב מה היה חשוב מה עכשיו פעם חשבו אך לסחוב את הקרח הביתה, אז לא נשאר כוח לעשות סקס. אבל אם את באמת רוצה לשמוע את דעתי, את לא חייבת אז, כולם כן צדקו במה שכתבו לך
סבא וסבתא שלי חיו ביחד בבית אחד, חיים נפרדים. והרסו אחד לשני את החיים בעיקר מסיבות כלכליות וכנראה גם בגלל שלא היתה לגיטימציה מהסביבה להתגרש. ותאמיני לי לאמא שלי לא היתה ילדות מאושרת כתוצאה מיזה.
 

michaly44

New member
ואלו שהצליחו?

אימי לא פחדה להתגרש.. היה לה פרק שני משנת 1958 והם הזדקנו יחד..דרך אגב עם כל הסביבה שלהם. ומעניין שאנשים לא עזבו את ביתם עד שאחד מבני הזוג ניפתר...או חלה. אז רד.. את ראית דברים אחרים. אני גרתי במקום קטן ואיכותי..ואנשים שם היו זוגות עד הסוף מבלי מריבות ובלאגאן. ולזה אני חותרת. לסוד הזה..להצלחה הזו. אני ראיתי דברים אחרים. רוצה לדעת מה הסוד שלהם. אתחיל לשאול כאן..מבוגרים... משום שאתם אולי לא ראיתם את זה.
 
רק מי

שרואה "הצלחה" במספר השנים. ירגיש "ככשלון",במקרה של גרושין...כשזה במציאות לא מדד לשום דבר...ערכים אחרים את אומרת? אני נאלץ להסכים...השואה היום,לא היתה יכולה לקרות...ראית דברים אחרים? אני יכול רק להניח, שזה תלוי כמה רוצים באמת לראות...
 
פעם כבסו בידיים

והיו רגילים לחיים קשים.היום מכבסים במכונת כביסה.אוכלים אנסטנט.מתרכזים בהנאת עצמנו ואין לנו סבלנות להשקעת יתר
 
גם אני

גדלתי במקום "קטן ואיכותי". לא ספרתי ולא עשיתי סטטיסטיקה אבל יכולה להגיד לך בודאות די גמורה חלק גדול מאלה שהזדקנו יחד היו בפרק ב' שלהם. במחזור שלי היו יותר הורים של פרק ב', או בלעדיו, מאשר במחזור של הבן שלי. מספר הפרידות שהיו אז היה גדול מאד. ואלה שלא נפרדו ונשארו עם אלוף נעוריהם עשו בדיוק מה שעושים היום, 'חגגו' מהצד, ונכון, בסופו של דבר הזדקנו יחד. וכל השאר נאמר ע"י חופשי כרוח ים.
 

s h o o s h a

New member
מיכל

כל אחד עונה ממקום שקרוב אליו ולפי מיטב הבנתו. גם את (אמא שלך התגרשה בשנת 58...) הנקודה היא שהסיבות לגירושין פעם והיום נותרו די דומות חוסר בתקשורת אלימות מצב כלכלי ועוד כל מיני אלא שפעם "משכו" את הנישואין למרות ועל אף והיום כבר לא (למרות שגם היום יש כאלו שכן). בענין זילות מוסד הנישואין שהעלתה ניצת - בהחלט מסכימה הצעירים של היום רואים ב"מוסד" זה משהו מאד חולף. מתחתנים עם כל הטררם שמסביב, לא חושבים על העתיד, שוכחים שהחיים אינם ירח דבש מתמשך, בד"כ הסיבות לנישואין בגיל מאד צעיר הן גם לא הסיבות הנכונות (ולא נכנסת לזה בכלל עכשיו) ועוד לפני שמספיקים לסיים לספור את הצ'קים מהחתונה, נמצאים כבר ברבנות ומבזבזים את המתנות על עו"ד במלחמות גירושין. ולענין השלכות מול ערכים עליהם גדלנו ... בהחלט שכן ואגיד לך כך - אין לי שום ענין לחיות את חיי כפי שאמי חיתה אותם גם אמי התגרשה ונישאה שנית גם נישואיה השניים היו לא מוצלחים אלא שהפעם זה כבר היה "מוגזם" להתגרש שוב ולכן .... נשארה עמו עד יום מותה ואני מכך למדתי התגרשתי כשהיה לי לא טוב ואם לא יהיה לי טוב במערכת השניה שאבנה לעצמי, אצא ממנה, לא אשאר כי "לא נעים", או "מה יגידו" וגם היום, במאה ה 21 אני עוד רואה זוגות שלא טוב להם יחד ועדין מעדיפים להישאר יחד (וכל אחד מסיבותיו הוא, נושא נפרד לדיון) מכאן - שאין הרבה הבדל בסיבות אלא רק בשינוי הגישה
 
"הם היו בדיוק כמוך" (כמונו)

בוקר טוב " אין חדש תחת השמש ומה שהיה הוא שיהיה" אין חדש במובן זה שהטבע האנושי לא השתנה ובני האדם אז כמו כיום נולדים עם מטען של רגשות ויצרים מי יותר ומי פחות. הדורות הקודמים התמודדו עם אותן הבעיות, ובכלל זה בעיות בתחום הזוגיות כמו תקשורת , ילדים, חינוך, שליטה, מתן ביטוי, כבוד הדדי וכויי. אכן נכון כמות הגרושין אז, קטנה לאין ערוך מכמות הגרושין של היום, לתשובה לשאלה זו יש מס גורמים/ מרכיבים. א, מעמד חברתי לגרושה (פחות לגרוש) היה מעמד חברתי נמוך/שלילי, כיום תופעה זו קיימת אולי בשוליים החברתיים. ב, חברה יותר מסורתית הדורות הקודמים קיימו אורח חיים מסורתי יותר, בחברה המסורתית/חרדית כמות הגרושין קטנה מהחברה החילונית, ןשם פתרו את הבעיות בדרך אחרת, בכלים אחרים, ג, מצב כלכלי הנשים היום עצמאיות יותר ככלל ובתחום הכלכלי בפרט, משהיה בעבר, עצמאות זו מקטינה את התלות בגבר ומקלה עליהן לקבל את ההחלטה להתגרש. ד, ייעוד אישי בעבר יותר מאשר היום הייעוד המרכזי היה להקים משפחה, וכל האנרגיות והמשאבים הופנו בעיקר למטרה זו, כיום ( בחלקים שונים של החברה) הייעוד האישי הוא יותר בתחום פיתוח קריירה אישית, ופיתוח קריירה אישית נוגס בזוגיות באופן כזה או אחר, יש כאלו שחיים עם זה ויש כאלו שמעדיפים את הקידום האישי ומכאן הדרך לפרוק קצרה, ה, נשואין קרובים בעבר נשואין קרובים( בתוך המשפחה) היו יותר נפוצים, מצב זה הווה מכשול רציני לקבל החלטה לגרושין. ו, בתי הדין כיום קיימת פתיחות גדולה יותר מצד בתי הדין לקיים הליך של גרושין. ז,בית משפט מחוזי כיום ניתן להדיין בבתי משפט מחוזי(פרט להליך הגט) מצב זה לא היה בעבר, שכן בעבר הכל היה במסגרת בתי הדין הרבניים. ח שחרור האשה בעבר לנשים ולגברים היו תפקידים מוגדרים יותר בתא המשפחתי, וכיום אין זה כך , לפחות בחלקים גדולים של החברה ובפרט בחברה החילונית, האשה "פולשת ונוגסת" בתחומים שהיו בעבר טריטוריה גברית (האם נכון שיהיה כך? ועד כמה? האם זה היטיב עם הנשים? זה כבר נושא לדיון אחר) עצמאות זו הקנתה בטחון לנשים לזום גרושין מה שכמעט לא היה בעבר, אני מניח שכתבתי את הסיבות העקריות, ועכשיו ברשותכם אני הולך לאכל קוס קוס, שבת שלום
 

maof

New member
אולי אני במיעוט................

אבל אני לא מסכים עם חלק מהדברים...שניכתבו ההורים שלי לא גרושים.....ההפך הנכון עד מלפני כמה שנים הייתי רואה אותם הולכים יחד למועדון יד....ביד...וכן אני לא מיתביש לומר קינאתי להם אני לא חושב שאמא שלי היתה תלויה באבא שלי.... היא עבדה גם בבית ....וגם מחוץ לבית.... את המשכורת שלה היא הכניסה לחשבון משותף ויחד בנו את החיים שלהם ...בשיתוף........ יש ימים שהיא קנתה לו מתנה....מכספים שהיא ידעה לחסוך הדברים היו בשיתוף החלטות לגבי הכלללללללללללללללל אני לא זוכר שהיו מריבות לפני הילדים...(ואני בטוח שהיו וויכוחים) לפני הילדים תמיד אהבה ניראתה .......... יותר מפעם אחת ראיתי את אבא שלי לוקח דלי ושוטף את הרצפות יותר מפעם אחת ראיתי את אבא שלי מגיש לאישתו ארוחת בוקר למיטה נכון החברה שלנו מישתנה המיתורנות אולי קצת חופשיה מידי ואנשים קצת מפרשים קושי בצורה לא נכונה..... ממהרים ליברוח מהקושי.....ומההיתמודדות יש היום אפשרויות אחרות לגירושים מלבד הרבנות ניראה שקל יותר להיתגרש לחלק מהאנשים........... אני לא אומר שבכדי לישמור על הנישואים צריך לסבול צריך לוותר על הכל............. אבל יש אהבה ויש אנשים שמעבר לחומריות מאמינים באהבה וחיים בשיתוף ובפירגון גם בתקופות קשות ומאמינים שיחד הם יכולים להיתגבר על המשברים מעוף
 
הבסיס שלך...

מוטעה לדעתי,כל מה שצומח משם נלווה באוטומט...ההנחה שלך הינה שנכון להיום יש קודם כל אהבה,לאחר מכך קשיים,ואז במקום להתמודד,חותכים...ואני אומר,לא כך הם הדברים...אנשים מתחתנים בשביל אלף ואחת סיבות,רק הקצה של השפיץ,עושה זאת מתוך אהבה...יש אשמה,ויש כוון,יש היסטוריה אישית,ויש בריחה,יש סקס,ויש הריון,,,ויש ויש ויש...כשמעל הכל יש אני,והאגו שלי,אל מול אנחנו כצוות לחיים.שני דברים לגמרי שונים...{לוקח לפעמים שנים באמת להפנים.}להשוות בין זוג העומד בפני גירושין שמקורם בחור בקנדום לבין מערכת שעוצבה אבן לאבן,איננו כלל אפשרי...להניח באותה קטיגוריה את החבר שמחפש את אימו בדמותה של אישתו,ואת האישה שתמיד חלמה,על שמלה לבנה,כסימבול לאושר,כמדרגה הכרחית לטוב שיבוא.בלי קשר לפרצוף המלווה,איננו רציני...כשיש אהבה אמיתית,מחיבת,שמכתיבה את העתיד מכוח האנרציה,אנשים מוצאים את הדרך,גם באותם המיקרים שהקשיים גואים מאוחר יותר והפירוד הוא בלתי נמנע...נראה הוא אחרת לגמרי.כשהקשיים מתישבים על שורשים עקומים,אגנדות,פנטזיות לא הגיוניות,ובעיקר אגו נעול.הכל מת,,,לא יעזור כמה מים תשפוך.
 

maof

New member
אני ינסה להסביר את דברי..........

אולי בתקופה קודמת ..... אנשים העדיפו לישתוק, ליסבול,לימור בטן, העיקר לא להיתגרש......... כן זאת היתה תקופה שונה !!!! הילדים ראו ....למדו....והבינו....... שבכל מצב צריך להבליג ולסתום את הפה... העיקר לא יגידו...גרוש/ה........ המריבות בבית היו קשים וארוכים..... אבל הם היו נשואים..... אלטרנטיבי...אולי לפי דעתך אני טועה אבל סליחה הבסיס שלי לפי דעתי טוב !!! הבסיס שלמדתי בבית מהורי היה בריא למדתי את הערך של הנתינה ....את השיתוף .... איך להעריך את בת בזוג ...שנימצאת איתי הדברים שאני למדתי ....זה לדעת לוותר ...ולהיתפשר לקבל את האדם שנימצא לציד כמו שהוא ......... ולא לנסות לעצב אותו.....שיהייה דומה לי...ולרצונות שלי בלבד !! למדתי אהבה ואת המשמעות שלה......... אולי ישאלו אותי עם זאת דעתך....למה לקח לך 18 שנה לצאת מהבית?? אני יודע .......פחדתי, ניסיתי לחיות באשליה, ניסיתי לראות דברים בצורה אחרת, לוותר עוד ...ועוד......... לא ידעתי שהדברים בסוף יתפוצצו ....לא רציתי להאמין......... כל הסיבות נכונות...... "והקש ששבר את גב הגמל" זה היה האמון......... לעולם לא אמרו לי שאם לא טוב לך תישאר ותיסבול.... אבל לעולם גם לא אמרו לי תיברח........ אמרו לי תיתמודד ....תנסה לשנות לתקן ורק אם לא היצלחת אחרי שניסית תעבור הלאה אל תיתקע בדברים שאתה לא מסוגל להיתמודד מולם ........... מעוף
 
מעוף...

לא התימרתי להעריך מכאן,את מניעיך או היסטוריה אישית. הבסיס אליו כתבתי אישי פחות.{אני חושב שנהנתי לקרוא ממך מספיק בשביל לציין שכל נסיון שכזה מצידי היה נראה אחרת לגמרי}אנו מנסים להשוות בין גרושין לגרושין,,,כשההבדלים נעוצים בין חתונה לחתונה. סיבותיה, מניעיה. הערך הנוסף אותה נוסעת...זהו הבסיס. ספר לי מראש,בכלליות את הסיפור האישי של כל הבאים להתחתן,אגיד לך מי מהם ישרוד,גם לכמה זמן,,,אין לי ספק,שאם תקשיב איתי יחדיו לסיפוריהם,תוכל בקלות לעשות אותו דבר.זה לא ממש קסם.תוכל גם בינהם למצוא,את אלו,{באותם האחוזים} שרק על פי הזיק בעניים,באמת התחיבו לחיים. מתוך בחירה של אהבה...אבל כל זה לא סותר,שמתגרשים היום יותר, כי האישה יכולה.מה שאת כל התמונה שינה.הבאלנס שונה.אמרתי כבר בהתחלה.אמרתי עכשיו שוב.
 
סליחה מעוף אבל איני רואה כל קשר

בין מה שכתבת לבין המסקנה שלך... אף אחד כאן לא שלל את המצאותה של האהבה - היא היתה, היא קיימת ותמיד תהיה! גם לא אמרנו שכל הזוגות של פעם סבלו, היו גם אחרים כמו שהיום יש! כן אמרנו שרבים מהזוגות בעבר נשארו בגלל חינוך ולחץ חברתי זו עובדה שהיו פחות גרושים אבל זו אינה עובדה שכל הזוגות היו מאושרים.
 

michaly44

New member
סיפורו של רחוב

אני כניראה ראיתי מה שמעוף ראה...זוגיות מלאה אהבה... וכל הסיבות והנתונים שנתתם לגרושים הגבוהים של היום נכונים. וייתכן שחלק מאלו שלא התגרשו היו בגלל סיבות שאמרתם..אך ערך המשפחה היה שונה... אך אני עדיין חושבת שהזוגיות בעבר היתה הרבה מעבר לכך. הזוגיות היתה שונה. או החלומות והתקוות. הנה סיפורו של רחוב..בטבעון הקטנה... בית אחר בית..היו משפחות עם מינימום שלושה ילדים... בית אחר בית לא היו גרושים שם. לא היו מריבות..לא כאלו לפני הילדים. היינו נכנסים אחד אצל השני כל הזמן. ההורים היו מתכנסים. בערב , משחקים רמי. השנים חלפו...וחזרתי לביקורים שם..עדיין אותם הורים..הילדים עזבו את הקן מזמן..חזרתי שהייתי נשואה..ועדיין הם שם. כשחזרתי כגרושה...בית הורי עמד ריק. השכנות מלמעלה ..אלמנות..אבל הילדים עוד באים לביקור..ופגשתי אותם את חברי ילדותי..השכנה מצד ימין ושמאל עדיין שם.. רוב הבתים עדיין מאוכלסים באחד מבני הזוג... הם לא קמו ועזבו..כל הזוגות האלו חיו יחדיו..40 שנה באותו הרחוב. כולם מכירים את כולם כולם עברו חוויות וגידול ילדים. זהו..זה הסיפור..הוא לא דמיוני. הם עדיין שם. אז נכון שום דבר לא חדש תחת השמש.. אז מה החזיק אותם להמשיך? איך היתה להם זוגיות טובה עם כל הקשיים למה לא וויתרו והתגרשו? דרך אגב..לחלק מהנשים כן היה מקצוע .. ולהם לדור ההוא היה משהו אחר....
 

maof

New member
ניצתי ......../images/Emo39.gif

אנשים לא שוללים את אהבה....... היא היתה היא קיימת ותמיד תיהייה !!!!!!!! בגלל חינוך ולחץ נישארו יותר זוגות יחד בעבר !!! אני לא מיתווכח איתך בנושא למעשה אני מסכים איתך !!! אבל יצא לי לישמוע אישה אחת מדברת על בן הזוג שלה..... אני כבר לא יכולה ....להיות איתו.... אני רוצה לצאת לחו"ל והוא אומר לי ..זה לא הזמן חסר לי כסף !! והיא ממשיכה....כל דבר שאנ מבקשת ממנו הוא אומר לי.... לא !!! מה הוא חושב ....לעצמו....אני אישה !!! אני צריכה דברים !!! אני לא מאמינה שאני יכולה לחיות איתו הוא מגביל אותי בכל דבר.... ואני שואל אותה...בעדינות.... סליחה שאני מיתערב......אני יודע שזה לא עניני..... אבל מה את עושה ....בחיי היום יום....?????????? והיא עונה לי......מה זאת אומרת ...אני מגדלת את הילדים ואני ממשיך לישאול בני כמה הילדים שיהיו בריאים.... והיא עונה ....ילדים גדולים ברוך השם....14 ...ו....17 ואני עונה לה.....אני לא רוצה לומר לך מה לעשות.... אבל אין לך עזרה בבית מצד בעלך......... והיא אומרת לי.....חסר לו שלא יעזור !!מה אני המשרתת שלו ?? ואני עונה לה ......אלוהים יעזור לכם ....... אולי באמת אין לו כסף תנסי לחשוב ........אולי קשה לו.... ואני מנסה לומר לך ניצתי היקרה ...כמו אותה אישה יש עוד הרבה.......שמעתי גם שיחות של גברים.... באותו סיגנון.....שגם הם ....מקטרים על בנות הזוג שלהם אחרי מליון פעם שמשננים את המישפט .......... אני לא מסוגל לחיות איתו/ה מתחילים גם להאמין במילים.......ואז הדרך לגרושים מאוד קלה..........(לא תמיד) אהבה נישכחת ....הדברים היפים שהם עברו יחד נישכחים ועוד הרבה דברים אחרים נישכחים גם..... בגלל זה אני אומר לא טוב לנו...צריך לוותר וללכת לחפש את האושר במקום אחר...... אבל שזה יהייה בגלל סיבות נכונות ולא בגלל שימים קשים עוברים על בן הזוג ואנחנו לא רוצים להישתתף איתו....היכן נימצאת אהבה??? היכן נימצא הביחד??? מעוף
 
למעלה