שאלה.....

michaly44

New member
שאלה.....

היום אני מלאת שאלות... אני רוצה לדעת מה ההבדל בנינו לבין ההורים שלנו? איך זה שלפני 30 שנה אחוז הגירושים היה נמוך בהשוואה להיום? איך זה שילד הולך לבית הספר..כמות גדולה מהילדים , הם ילדי גרושים? מה שונה היום מאז? מה היה להם כוח נפשי גדול יותר? ידעו להתמודד אחרת עם אכזבות ? או שזה היה פחד מהחברה? או כלכלית המצב היה שונה? למה הם החזיקו משפחות יחד..מה הם ידעו שאנחנו לא יודעים? למה היום כל כך ממהרים לפרק?(לקח לי רק 15 שנים) מה אפשר למנוע..כדי שפרק ב יהיה אחרת?
 
תשובה מגדות נהר המיסיסיפי

היי , מיכל. התשובה פשוטה, (לעניות דעתי) היכולת לסובלנות והשלמה עם הקיים הן לדעתי היציבות שאפינה את הדור הקודם. היכולת לקבל את השונה ולהשלים עם החסרונות כמו כן עם השינויים שבאו ברבות הימים , הן החוזק שאיפיין את הקודמים לנו. מה עוד אולי היו גם גירושים אבל פירסום לא היה כמו היום שזה נהפך למותג פופופולרי ומקובל לפרק משפחה, אז זה היה בושה. היום זה "סאקסי" להחליף אישה בעל, לצערי יאלה ביי בנתיים , אני עוזב את מדינתך עד לעוד חודשיים. הסיני הזקן
 

michaly44

New member
בפעם הבאה...תדאג....

להגיע קרוב יותר..... ועכשיו אני הולכת לישון. אז לילה טוב. הייתי פה.
 
היכולת לסובלנות והשלמה...

של הדור הקודם,איננה תוצאה של מחשבה בונה.או אופי שונה...אלא יותר מחסור בברירה...פעם התחתנת מתוך הכרח,להקיים ולפרנס תא משפחתי,לכל אחד היה מקום בהררכיה המשפחתית.אהבה היתה רק בונוס,לא חובה,לפעמים אפילו לא מומלץ.רק מקשה...כיום אף אחד לא צריך אף אחד,,,לא טוב לי, חותך,,,כנל גם האישה...הצורך לקיים משפחה הפך למקום שני לרגש...עד כאדי גיחוך,אם אתה שואל אותי.אבל זה כבר ספור אחר.
 

michaly44

New member
זהו..זו הנקודה...

סבלנות וסובלנות כלפי השני. לא היה מרוץ אחרי האושר..שאולי מחכה בסיבוב.. היתה השקעה במשפחה, המשפחה היתה ערך עליון. היתה הגשמה היה סבלנות ולא היה מרוץ מטורף להספיק את כל החיים בכמה מישורים. אולי זו התשובה. ההשקעה, ההתמדה והסבלנות. אולי לנו זה ניגמר... ואני רואה כאן זוגות זקנים מעל 70 שעוד מחזיקים ידיים...
 
לא היה כלום...

לא שותפות ,גם לא סובלנות...לאישה לא היתה שום ברירה.כל צורת ההסתכלות היתה לגמרי שונה.האמונה שהדור הקודם {שברובו התחתן אך ורק כאדי לקיים סקס,מה שמסביר את הגיל הממוצע הנמוך יחסי להיום.}היה מאושר יותר בחייו, היא נאיבית...דור שלם שהלך לאיבוד לגמרי,כמו כל דור,בזמנו.אם נסיונות ותוצאות חברתיות מחרידות.{מהקיבוצים ועד וודסטוק}אולי וודסטוק נראה לך מדהים מכאן והיום,אז זה היה השטן בהתגלמותו.{ביחוד אם נולדת כתוצאה של אותו מופע.} לדעתי האישית,ככל שהשיוויון בין המינים יגבר תעלם לה התופעה המוזרה הזו, שנקראת חתונה...לא יכול לומר, שתחסר לי...
 

s h o o s h a

New member
על רגל אחת

פעם ... היה מין מנהג מקובל כזה של ... לטאטא מתחת לשטיח
 
פעם ועכשיו

היי מיכלי וכולם, אני לצערי מסכימה עם שושה, אני לא חושבת שהקשרים היו יותר מוצלחים, אני לא חושבת שאנשים היו יותר מאושרים בזוגיות שלהם, הם פשוט נשארו שם, במקום שאנחנו כולנו, הלכנו ממנו... פייה
 
מצד אחד

אני מסכימה איתכן שושה ופייה שהרי גרושין היו כתם ולכן סבלו בשקט מצד שני אין לי ספק כי היום זוגות רבים פיזיזים בהחלטה ומתגרשים ביתר קלות גם כשאולי ניתן לתקן... | ניצת ש-15 שנה ניסתה לעשות הכל כדי לא לפרק |
 

s h o o s h a

New member
אחרי יום מ-ש-ג-ע (שעליו אספר אח"כ)

ההבדל בין היום לאז הנו, אכן, ה"כתם" הנורא, "אות הקלון" והבושה הגדולה שקרתה למשפחה כולה. לא חשובה היתה מערכת היחסים בין בני הזוג אלא שרק לא ידברו, שלא יגידו, שלא. נשים סבלו. גם גברים לא פעם סבלו. אבל כולם העדיפו לשתוק. כי חתונה זה עד המוות (למרות שביהדות אין סעיף כזה מפורש. אבל כך נהגו). והיום - "לא טוב לא כסף" בהחלט מסכימה אתך ניצת שיש לא מעט מקרי גירושין שיכולים היו להמנע אם בעזרת ייעוץ ו/או טיפול זוגי. אבל מאידך, לפעמים טוב שכך. אין כל דרך לעשות הכללות ולתת ציון "טוב" או "רע" לגירושין מאחר וכל מקרה לגופו וכל אחד מהצדדים המתגרשים יודע מתי "דָי".
 
מה ז'תומרת אח"כ ../images/Emo4.gif

 
הפזיזות נמצאת...

הרבה יותר במתחתנים מאשר במתגרשים,לפחות כך זה,לטעמי...
 
פזיזות?

מצטטת כאן משהו מיד שניה שאמרה לי פסיכולוגית ש"עזרה" לי לראות דרך המערבולות. ציטוט של מחקר, מיד שניה אז אל תתפסי אותי בדיוק על המילה (הנתונים מדוייקים) ל-95% מהזוגות יש בעיות קשות לאורך השנים. 60 % טורחים לבדוק ולברר מה ניתן לעשות, לבדם או עם ייעוץ. (היתר מטאטאים כדברי שושה) 30% יתגרשו למרות זה, 5% מצליחים לשקם להציל לבנות משהו אחר, חדש, טוב.... כל היתר נשארים יחד למרות..... זה נותן לנו מושג, שוב לא לתפוס אותי ב-% מדוייקים, על אחוז הזוגות השמחים סביבנו.
 
למרות ה"נתונים"

אני עדיין רואה הרבה זילות ופזיזות בלקיחת ההחלטה ויותר מתחברת לאלטרנטיבה (או איך שהוא קורא לעצמו עכשיו ,קשה לי כבר לעקוב
) שיתכן והפזיזות היא בבחירה הראשונית. בעצם אולי זה שילוב בין השניים.
 
הכל שטויות...

יש יותר גרושין עכשיו מהסיבה הפשוטה,,,שהאישה יכולה...
 

michaly44

New member
אלטרנטיב...פעם...

היה אחרת. לך אחורה לילדותך.. הלכתי לשם. גדלתי במקום צנוע..מקום של טבע. כל המשפחות היו אנשים עובדים. ולא זוכרת שום משפחה שהיו שם מתחים בלתי נסבלים או צעקות או ריבים. (משפחה אחת בלבד..ההורים לא דיברו אחד עם השני). ואני מסתכלת על רדיוס של שכונה כולם הכירו את כולם כולם ידעו מה קורה אצל השכן והסופר או המכולת או הספרית היו מקומות שבו כולם ריכלו וידעו. לא היו גירושים..והאנשים האלו היו הרבה יותר מאושרים מאיתנו בזוגיות שלהם. כל אחד היה גיאה בילדיו..והיתה תמיכה רצינית בין אנשים. משפחות היו מאוחדות. לא היה אף ילד שהוריו היו גרושים בסביבה שלי. הייתי מתה לשאול אותם..שהיום הם כבר מאוד מבוגרים..מה היה הסוד שלהם.
 
אני לא האדם המתאים....

להסתכלות שכזו אחורה,זוכר אני את הדברים קצת אחרת...אבל אין זה ממש רלוונטי...הפער בין הדורות נשמר לו תמיד,רק התפקידים מתחלפים אם הגיל,,,כל דור בזמנו נאנח לו לאחור,,,מתרפק על זכרון מעומעם שנשען על אשליה של ילד.קרוב הוא למציאות בדיוק אותו מרחק,כמו הזכרון של הדור הבא...הם כולם נאפו,רימו ושיקרו,לפחות באותם האחוזים של היום.רק שלא הרסו משפחה בשביל זה,האישה פשוט למדה לחיות אם זה.אם זה והרבה הרבה יותר...הם כולם בלי יוצא מין הכלל,היו מעל הכל, בני אדם...עד לא לפני הרבה זמן,ובאזורינו נכון גם לעכשיו.נישואין מתרחשים לא מתוך מחשבה ראלסטית על מה זה שטומן העתיד...הרי אדם שעומד ונשבע לתמיד,,,בינינו,הוא או שקרן או מטומטם...או סתם, אין שום משמעות לשבועתו...
 

maof

New member
מיכל אני לא יודע הכל ......אבל../images/Emo20.gif

לפתוח את הלב מבלי להיפגע מתוך MSN.COM כולנו פגענו או נפגענו, בצורה זו או אחרת, ממישהו שאיתו היינו בקשר רומנטי. אחרי שנפגעים קשה מאוד להתחיל מחדש, למרות שאנו מאוד חפצים בכך. איך עושים זאת בכל זאת? אם אי פעם נשבר לבכם כתוצאה ממערכת יחסים, זה מקשה עליכם לפתוח את ליבכם למישהו חדש מחשש ששוב תיפגעו. אותו דבר נכון לגבי בן זוג שפגע ואחר כך קשה מאוד להחזיר את האמון ואת רמת הקשר שהייתה לפני הפגיעה. אך בכל זאת אתם רוצים לאהוב, אתם רוצים לבטוח ואתם רוצים לתת את ליבכם למשהו שיאהב באמת, וכך ברוב המקרים גם קורה. אבל ככל שעובר הזמן והניסיון שצברתם, גורם לכם לפתח אמצעי הגנה מפני פגיעות כאלה בעתיד. אך עדיין אתם מוצאים את עצמכם נפגעים שוב ושוב. רבים מאיתנו נתקלים בדילמה הזו במהלך חייהם. אז איך לפתוח את הלב ולהישאר חסינים מפני שיברון לב? הצעדים הבאים יכולים לעזור בנושא: 1. הניחו שכל מי שקרוב אליכם יכול לפגוע בכם האם אי פעם פגעתם במישהו שאהבתם? האם בכוונה תחילה ובזדון? האם הצטערתם אחר כך? האם הייתה לכם בעיה להודות בטעותכם? כשאחרים פוגעים בכם עליכם להבין שהם בדיוק כמוכם. סביר להניח שהם לא התכוונו לפגוע בכם ומתחרטים על המעשה. אי לכך עליכם להניח שמה שנעשה לא היה בכוונה לפגוע בכם אלא בצורה תמימה וידיעת עובדה זו תקל על הכאב. 2. אל תניחו שהעובדה שאתם מכירים מישהו ממש טוב או שאתם מאוהבים בהם ימנע מכם להיפגע בעתיד לא משנות הנסיבות, הזמן או הבטחות שקיבלתם, הצעד הראשון שפורט כאן עדיין תקף. להכיר מישהו כמו שצריך יכול מאוד לעזור לכם למנוע כאבי לב בעתיד וזאת משום שאתם יודעים מה מצפה לכם. בכל זאת, זה עדיין לא מבטיח לחלוטין שלא תיפגעו. 3. אם אתם בכל זאת נפגעים, הניחו שזה לא בגללכם אם הפרטנר שלכם עשה משהו ששבא את לבכם היזכרו בפעם בה אתם הייתם הפוגעים. אתם לא פגעתם בכוונה להרע, פשוט פחדתם או כעסתם או שהייתם חסרי רגישות. אותו דבר אפשר לומר על מי שפגע בכם. 4. תלמדו להציב גבולות כדי למצוא את הגבולות, עליכם לשאול את עצמכם כמה שאלות: - מה אתם רוצים ממערכת יחסים ומהחיים בכלל? - אילו דברים יפגעו בכם בקשר? - אילו דברים בקשר יגרמו לכם ליהנות? ערכו רשימת תשובות לשאלות הללו ואלה יהיו הגבולות שתציבו לעצמכם, ועל האנשים שאיתם תהיו לכבד גבולות אלו. הציבו לעצמכם גבולות גדולים מספיק כדי שתוכלו להיות בטוחים. הסבירו לאנשים הקרובים אליכם שאלו הם הגבולות שלכם ולא כדאי לעבור אותם. עשו זאת בעדינות, ככל האפשר. 5. אם בכל זאת נפגעתם, לימדו לדאוג לעצמכם. אל תריבו מיד, תבקשו זמן להירגע. לדוגמא, אם הפרטנר שלכם מרים עליכם את הקול, הגידו "עצור" ו- "אני לא מוכן או מוכנה לדבר על זה, אם אתה מרים את הקול" ואז עשו משהו שגורם לכם להרגיש טוב כמו אמבטיה ארוכה, טיול או סתם לראות סרט. 6. תדאגו קודם לעצמכם זה נשמע מאוד אנוכי, אבל הכרחי. אם אתם מציבים את עצמכם במקום הראשון ודואגים קודם כל לרגשות ולצרכים שלכם יהיה לכם יותר קל להיכנס למערכת יחסים וגם, לא עלינו, לצאת ממנה. לדאוג לעצמכם הכוונה לסיום ריב בשנייה שהוא מתחיל כי זה לא נוח לכם, להביע דאגה לגבי משהו שלא נוח לכם איתו ולבקש בחופשיות כל מה שאתם צריכים. 7. לימדו לתקשר בצורה יעילה ותקיפה אך עם זאת עדינה אתם רוצים לגרום למישהו להפסיק להתנהג בצורה פוגעת אך עם זאת לא לפגוע ברגשותיו. למשל אם מישהו צועק עליכם, ענו לו בשקט שיפסיק לצעוק כי כך יותר קשה לכם להבין מה הוא אומר. תשאלו אותו או אותה אם הם יכולים לדבר בשקט עכשיו או שילכו להירגע ותמשיכו את השיחה אחר כך. 8. לימדו לבטוח בעצמכם. המעשים שלכם והדעה שלכם לגבי עצמכם יותר חשובה מהדעה של אחרים עליכם. פעמים רבות במערכות יחסים, נאמרות מילים בלהט הרגע. האמינו בעצמכם מספיק בשביל לדעת שמה שנאמר פשוט לא נכון. 9. לימדו מתי לסלוח ומתי זה זמן לומר די כל פרטנר שיהיה לכם יפגע בכם בצורה זו או אחרת. השאלה היא עד כמה גדולה הפגיעה ובאיזו תדירות הפרטנר פוגע. אם זה קורה מדי פעם והדברים לא מהותיים אפשר לסלוח ולפתור את הדברים בתוך הקשר, פתרון כזה רק מחזק את הקשר בסופו של דבר. אך אם אתם מוצאים את עצמכם נפגעים כל הזמן מתחילת הקשר, אולי כדאי שתשקלו החלפת פרטנר. החדשות הטובות הן שכשתלמדו לדאוג לעצמכם, יימשכו אלכם בני זוג שיעדיפו לפגוע פחות ולאהוב יותר.
 

מצוטטת

New member
../images/Emo124.gif מעופצו'ק שומע ../images/Emo35.gif

אמרתי לך באחרונה שאתה
מ ד ה י ם
מה כן
לא
אז הנה צעקתי שכולם ישמעווווווווו
זהו חוזרת לרובוטה......... צאו במבִינוס חברל'ך
 

michaly44

New member
כל כך נכון. מקווה להעזר בזה...

מעופי..תודה על הכתבה. אשמור אותה.
 
למעלה