שאלה ???

[יוסי לס 1]

שאלה ???

בקלטת מספר 27 של "הרוקדים" ירון ומירי מדגימים את "בפרדס ליד השוקת" החלק האחרון: סיכול חילוף. מתיחה וכריכה של הבת. וסיבוב שמאלה-- אבל 50% מהרוקדים באונ' ת"א מבצעים סיבוב ימינה מה הכיון הנכון??? יוסי.

 

[gold869]

סיבוב שמאלה, או נגד כיוון השעון.

זו אחת מהטעויות הנפוצות באולמות הריקודים. המרקידים לא טורחים לתקן את הטעון תיקון. השאלהמדוע? בפרדס ליד השוקת - מילים: יורם טהר לב, לחן: נורית הירש, ביצוע: יהורם גאון. רקוד זוגות של שלום עמר משנת 1984. נלמד בהשתלמות אשריאל מס' 14 מהתאריך 28.1.84. בחוברת רשום: הסיבוב נכ"ש.

 

[כרמל עזרא]

ליוסי. תמיד מה שאתה רואה בקלטות

של ירון ולא משנה איזה ריק7וד זה אז הוא הנכון.בחוגים תמיד תראה אילתורים שרבים עושים אותם ואחד מעתיק מהשני.

 

[יוסי לס 1]

תודה לתשובות ../images/Emo39.gif

 

[דב אורבך]

הגזמת קצת עזרא, לא ?

ציטוט מעזרא : "ליוסי - תמיד מה שאתה רואה בקלטות של ירון ולא משנה איזה ריקוד זה אז הוא הנכון". עזרא - איזה הערכה יש לך - כל הכבוד לך - מגיע לך קידום ! לי יש תחושה חזקה שאפילו ירון (עורך הקלטות) לא חושב כמוך. ירון יצר/חיבר/ערך עשרות קלטות, וכמי שאמון כמוהו על עשייה, ירון יודע היטב על שגיאות שנפלו גם שם. יש כלל גדול וחכם שאומר : "מי שלא עושה לא טועה". לכן עם כל הערכה שיש לי ליצירותיו של ירון ויש לי הערכה רבה (יש לי באוספי כמות ניכרת מהם) גם בהם יש שגיאות. דבל'ה.

 

[ירון מישר]

הי דובל'ה ועזרא.

לעזרא תודה על המחמאות, אך כמובן שדבל'ה צודק. נכון שיש ריקודים לא מעטים המוצגים בקלטות "רוקדים" בצורה הנכונה (ז"א כמו שחוברו בתחילה), אך בחוגים ריקודים אלה נרקדים אחרת. טעויות בהדרכה בקלטות של "רוקדים" יש ויש. חלק מהטעויות המהותיות תוקנו, למשל "לילה" של אייל בר-קימא. טעויות קלות לא תוקנו. באופן עקרוני, למרות שאני אוהב לדייק, אני בהחלט מקבל מצב בו הריקוד משתנה ע"י הרוקדים ומתעצב כ"ריקוד-עם". "הורה מדורה" של יואב הינו הדוגמה הטובה ביותר. באולפנים ממשיכים ללמד את חלק ב' עם ארבעה צעדי ריצה למרכז ולאחור (גם אני מלמד כך ולא "מעיז" ללמד אחרת), אך לעניות דעתי, טבעי יותר לרקוד כפי שהעם רוקד. כן, כך נוצר לו ריקוד עם לאחר שחובר על ידי אדם. אינני חושב שיש להסיק מכאן שכל השיבושים והסילופים הנראים בהרקדות הינם לגיטימיים. לדובל'ה תודה וגם הארה ("א" מכוונת)קטנה: ירון לא "יצר" ולא "חיבר" קלטות לריקודי עם. ירון "הפיק" ו"ערך" את הקלטות. סתם הארה סמנטית.

 

[revgola]

שינויים בריקודים - דעת מחבר הריקוד

מעניין מה מחברי הריקודים חושבים, על כך שהרוקדים ולעיתים המדריכים עצמם משנים את ריקודיהם, רוקדים ומלמדים אחרת, לא כפי שהריקוד חובר. לפי דעתי יש לרקוד את הריקוד כפי שחובר. אני לא מדברת על רוקדים שלפעמים מוסיפים סיבוב - במקום סיבוב אחד מבצעים שניים, או הוספת מחיאות כפיים, אלא על שינויים ממש בצעדים, לדוגמא - הורה נרקודה. אני חושבת שרוב המדריכים (אני חושבת לפי הראיה שלי בשטח, אל תתפסו אותי במילה, ייתכן שלא נתקלתי במדריכים הנכונים) מלמדים צימודים במקום ריצה גלית בתחילת חלק ב' של הריקוד. למה ??? אשמח לקבל תגובות מהמחברים עצמם על השינויים שנגרמים לריקודיהם.

 

[No name for now]

נראה לי שמנסים להקל על הרוקדים

בעיקר בחוגים למתחילים אני מתארת לעצמי תקנו אותי אם אני טועה

 

[ירון מישר]

אשר ל"הורה נרקודה"

את צודקת ב-100% ז"א זו הסיבה שאני נוהג כך, אך בהמשך מסביר מדוע לימדתי כך בתחילה ואיך הריקוד חובר במקור.

 

[יואב סידי]

לירון על "הורה נרקודה"

לדעתי, היית צריך ללמד את הריקוד נכון.את השיבושים ואת הצורה בה רוקדים את הריקוד במציאות אפשר להראות אך במסגרת שונה. א)לדעתי הצעד של ריצה גלית יפה יותר ומתאים יותר לריקוד.(לפחות כך חשב יואב אשריאל כאשר חיבר את הריקוד) בכל מקרה יפה עשית בהצגת שתי האופציות ומתן אפשרות בחירה בינהן. חבל, שמדריכים המלמדים גירסאות עממיות, הכוללות שיבושים וטעויות, אינם מידעים את הרוקדים על כך.

 

[אורית המאירה]

כורח הנסיבות והמציאות בשטח

לעיתים לאחר שחובר ריקוד מתעורר קושי בביצוע. ולכן הקהל הוא שנותן את ה"טון" במקרה כזה ואז מחבר הריקוד משנה או שהריקוד נרקד עם השינוי בלי התערבות המחבר. למשל כאשר מתעורר קושי בסיבוב דרך כתף ימין או שמאל וכו'. לדוגמא בריקוד זוגות "לרקוד בשנים" (אני גרועה מאד בזכירת שמות ריקודים אז אם טעיתי תקנו אותי). במקור יש להקיף את בן הזוג דרך כתף ימין. ורוקדים עם שינוי של הקפת בן הזוג דרך כתף שמאל כדי שאפשר יהיה לחזור לנקודת ההתחלה של הריקוד.

 

[דב אורבך]

אורית - ברשותך, תקון קטן

הריקוד לא נקרא "לרקוד בשניים" שם הריקוד "כמה טוב בשניים" שם השיר "הלילה". מילים ולחן אביהו מדינה / מבצע הזמר חן (חננאל) מאושר. הריקוד בזוגות של גדי ביטון ועבר השתלמות הארגון מספר 13 מתאריך 13/12/2002. דבל'ה.

 

[אורית המאירה]

תודה על התיקון. ../images/Emo24.gif

אמרתי שאני ממש גרועה בזה. מודה בחסרונותי.

 

[ירון מישר]

במקרה זה ל ברור לי

למה את מתכוונת? (נראה לי שאת טועה) בכל אופן הקושי ישנו בצעדי הבחור להגיע למקום על ק"מ בין סוף הריקוד לתחילתו. אני במקרה זה פשוט בפעם השניה לא מבצע את המעבר "גב אל גב" עם הבחורה, אלא ישר עובר למקומי. ואשר למינוחים: אורית יקירה, כבר דובר כאן בפורום באשר למעברים דרך הכתף דבר שלחלוטין אינו אפשרי. ניתן לאמור: מעבר גב אל גב ("דו סי דו") כאשר בתחילה צד/כתף שמאל קרוב/צמוד אל בן הזוג ובחזרה צד/כתף ימין קרוב/צמוד אל בן הזוג. אפשר, אולי, גם אחרת, אך בכל מקרה לא נצליח לעבור דרך הכתפיים.

 

[אורית המאירה]

ירון מה לא ברור לך

הרי גם אתה מודה שינו קושי בצעדי ה"בחור" להגיע למקומו. אז מה לא ברור בקושי שהעליתי? לזה בדיוק התכוונתי. ואתה בעצמך "משנה" את צעדי הריקוד כדי להגיע "בזמן" למקומך. וגם - אינני בוגרת אולפן ולא מצויה במינוחים השונים. כך שמעתי. כך הורגלתי. וזה מה יש ! אגב גם המרקידים משתמשים במינוח זה כשהם מלמדים ריקוד. אז מי אני שאתקן אותם? קטונטי !

 

[ירון מישר]

הי אורית

הבנתי ממה שכתבת שהמעבר במקור אמור להיות כאשר כתפיים ימניות קרובות בתחילה. חיפשתי במקורות ולא מצאתי לכך סימוחין. יתכן ולא לכך התכוונת או שאני לא הבנתי אותך כראוי. לא חשוב. אשר לשפה של המדריכים, את צודקת. אז מה? נמשיך גם אנו להשתמש בעברית לא נכונה? או אולי ננסה לתקן ושמא מי מהם יקרא בפורום ואולי אולי גם ישנה את השפה כאשר הוא מלמד בחוג. ד"א זו, לדעתי, טעות קטנה ביחס לטעויות אחרות, קשות ברבה, שאני שומע בהזדמנויות שונות.

 

[דב אורבך]

וכשמדובר על תיקונים גם לי מותר

אורית - "קטונתי" מלתקן אותך - לא קטונטי. ירון חיפשתי במקורות ולא מצאתי לכך "סימוכין" - לא סימוחין. זה היה רגע של עברית. דבל'ה.

 

[ירון מישר]

אכן כן. תודה.

 

[אורית המאירה]

שוב תודה דבלה. צודק.../images/Emo9.gif מזל שאתה

המלאך השומר שלנו. זה כמובן היה בלהט הכתיבה. ומה שמראה שלפחות אתה קורא מתוך תשומת לב.

 

[דב אורבך]

"תשומת לב" - אורית, זה דבר חשוב

אכן אני משתדל לקרוא ב"תשומת לב" מירבית. הקשיבי אוריתי לסיפור קטן : לפני שנים רבות כששרתי בבסיס ח"א (סמוך לצומת חצור), כתבתי מכתב תלונה למפקד הטייסת, ובו פרטתי באריכות רבה מפגע כלשהו העלול לסכן חיי אדם והדורש טיפול דחוף ומיידי. על מכתב זה שקדתי זמן רב וכתבתי אותו בכוונה טובה וברגישות רבה. את המכתב סיימתי במילים : "לצומת ליבך המפקד" - וחתמתי. נתתי למפקד לקרוא את המכתב וניצבתי מולו. בהתחלה הוא האדים, אחר כך החוויר ופתאום חייך מאוזן לאוזן, ואז פנה אלי ושאל : תגיד לי דבל'ה : "לאיזה צומת אני אקח ? צומת חצור או צומת גדרה ?" מאז אני משתדל לקחת ל"תשומת ליבי" כל מה שאני קורא. דבל'ה.