שאלה!
אני מצרפת את הסיכום שלי על בלפור.. שאחד המורים להיסטוריה יגיד האם חסר ואם חסר אז מה בתודה רבה , אני. הצהרת בלפור . המסמך הוא בעל חשיבות היסטורית אך יש לשים לב כי למסמך יש גם מגבלות. ההצהרה אינה הסכם מדיני- משפטי מחייב היה זה רק מכתב שנכתב לרוטשילד והועבר להסתדרות הציונית, למכתב אין אופי מחייב של מסמך רשמי ואין הוא מכיר בכל גוף ציוני. הגורמים למתן ההצהרה אינטרסים בריטיים 1. דרך להתחמק מהסכם סייקס-פיקו: למה שהבריטים יעשו את כל העבודה וצרפת תהנה מהפירות. לישראל חשיבות אסטרטגית. בית לאומי בא"י יאפשר להם שליטה ישירה בא"י וכך לא לתת את האזור לגורם אחר. 2. הרצון להקדים את גרמניה- גרמניה אף היא עמדה לשחרר הצהרה פרו-ציונית והבריטים רצו להקדים אותם כדי שבעת המלחמה תהיה להם תמיכה מהיהודים (כספי מימון) 3. הכנסת ארה"ב למעגל המלחמה- בעזרת ההצהרה לגרום ליהודי ארה"ב שהיו בעלי השפעה חזקה להשפיע על ארה"ב להצטרף לצד בריטניה 4. מניעת פרישת רוסיה- האמינו שההצהרה תשפיע על יהודי רוסיה שיפעלו לא להוציא את רוסיה מהמלחמה 5. חשיבות אסטרטגית של ארץ ישראל – ישראל שימשה כעורף של מצרים ותעלת סואץ וזה שישלוט בה תתאפשר לו שליטה במזה"ת מבחינה צבאית וכלכלית אינטרסים ציוניים/ יהודיים 1. יחס אוהד לציונות בשל זיקה לתנ"ך- ראש ממשלת בריטניה ושר החוץ (בלפור ולויד) היו בעלי זיקה עמוקה לתנ"ך ולרעיון שיבת העם היהודי לארצו, והתייחסו באהדה רבה לרעיון הבית לאומי בא"י 2. גמול לחיים וויצמן בשל מעמדו הבכיר במחקר וגילוי האצטון שעזר לבריטים בעת המלחמה. היה בעל מעמד בכיר ובעזרתו הצליח להביא את הרעיון הציוני לראשי השלטון 3. בריטניה הצטיירה ככובש אימפריאליסטי שרק מנצל והיא ביקשה לשפר את תדמיתה האימפריאלית ע"י מתן הצהרת בלפור. כך היא תוכל להראות ככובש נאור שמעניק הגדרה עצמית ליהודים. 4. גמול והכרת תודה על עזרת היהודים בנילי ובגדודים. 5. הרצון לפתור את בעיית ההגירה היהודית ממזרח אירופה לאנגליה. . סיכום הצהרת בלפור ההצהרה הסופית של הצהרת בלפור אכזבה את ויצמן משום שקיים פער לעומת הטיוטה הציונית הראשונית. ההצהרה אינה הסכם מדיני-משפטי מחייב, זהו מכתב שנשלח לברון רוטשילד וחתום עליו רק בלפור ולא הממשלה כלומר מכתב פרטי. אין בהצהרה את המושג היכון מחדש המחייב את בלעדיות היהודים, אין את המושג בית שזה ביטחון פיזי ליהודים ובעיקר ההסתדרות הציונית לא מקבלת הכרה מעשית- כלומר הבריטים רוצים להיות היחידים שיקבעו את עתיד א"י. בהצהרה הסופית הוא נכנסים תנאים שלא היו בטיוטה, כמו אי פגיעה בערבים ואי פגיעה במשתלבים היהודים. כמו כן למילה א"י יש תוספת האות ב בארץ ישראל ותוספת זו מצמצמת את הבית הלאומי לחלק מא"י ולא כולה. כמו כן המילה להקל מחליפה את המילה להבטיח שהיא יותר מחייבת מחינת הבריטים. המושג בית לאומי איננו ברור, אוטונומיה? שטח חסות? המסקנה היא שהבריטים העניק הצהרה מעורפלת, דיפלומטית וחסרת מחויבות מעשית. למרות כל הנסיגות הצהרת בלפור עדיין מאד חשובה מבחינה היסטורית מכיוון שבריטניה המנצחת במלחמה נותנת איזשהיא התחייבות ליהודים. זהו צעד היסטורי ראשוני להכרה שהיהודים צריכים בית משלהם. תגובות להצהרה 1. הציונים- התנועה הציונית ראתה בהצהרת בלפור את מימוש הצ'רטר והמשך לציונות המדינית של הרצל (רצה לכרות ברית עם מעצמה שתהיה מושתת על אינטרסים הדדים) אולם המנהיגים הציונים ראו בדאגה את העובדה שזו הצהרה מעורפלת והבינו שיש להתייחס בכובד ראש למשימה הקשה של הפיכת ההצהרה להישגים מעשיים בהמשך (עמדת ויצמן). 2. החרדים- החרדים ראו בחשש את הצלחת הציונות כי הדבר עלול להתפרש כמשחיות שקר ולפגוע באמונה הדתית. 3. המשתלבים- הקהילה היהודית בבריטניה שקיבלה אמנציפציה(ובשאר מדינות אירופה המערבית) התנגדה להצהרה כי היא טענה שהיהדות איננה לאומיות אלא דת ולכן הדרישה הלאומית תפגע בהישגי האמנציפציה, הם ראו עצמם כאזרחים בריטיים. רבים מהמשתלבים התנגדו לציונות כי חששו לפגיעה במעמדם האזרחי. 4. יהדות העולם- ההצהרה הביאה לשמחה בקרב רוב יהודי העולם, גל משיחיות סחף אותם בכל מקום, רבים ראו בבריטניה כגואלת העם היהודי ובלפור ככורש המחזיר את היהודים לארצו. ההמונים לא ירדו לפרטי ההצהרה מבחינה לשונית. היה איחוד מחדש של עם ישראל עם ארץ ישראל. 5. הערבים- הערבים מאד חששו מההצהרה וראו בה שינוי המדיניות הבריטית באזור משום שהיא סותרת את מכתבי מקמהון. הערבים ראו בהצהרה עיוות היסטורי, התערבות אימפריאליסטית ועל כן ראו ביום מתן ההצהרה כיום שחור בהיסטוריה שלהם. רקע מדיני וצבאי ערב נתינת הצהרת בלפור 1. אגרות מק מהון- חליפת מכתבים בין פקיד בריטי בכיר לבין השריף ממכה שמרמזת על התחייבות למתן מדינה לערבים במרחב המזרח התיכון. 2. הסכם סייקס פיקו- "חלוקת עור הדב לפני שניצוד" בריטניה וצרפת שעדיין לא שולטות במזה"ת מחלקות בינהן שטחי השפעה. 3. סיוע יהודי לבריטים במלחמה- ניל"י, גדוד נהגי הפרדות והגדודים העבריים בכלל, חיים וייצמן בתחום המדעי. 4. פעילות דיפלומטית- של חיים וייצמן ואחרים למען הרעיון
אני מצרפת את הסיכום שלי על בלפור.. שאחד המורים להיסטוריה יגיד האם חסר ואם חסר אז מה בתודה רבה , אני. הצהרת בלפור . המסמך הוא בעל חשיבות היסטורית אך יש לשים לב כי למסמך יש גם מגבלות. ההצהרה אינה הסכם מדיני- משפטי מחייב היה זה רק מכתב שנכתב לרוטשילד והועבר להסתדרות הציונית, למכתב אין אופי מחייב של מסמך רשמי ואין הוא מכיר בכל גוף ציוני. הגורמים למתן ההצהרה אינטרסים בריטיים 1. דרך להתחמק מהסכם סייקס-פיקו: למה שהבריטים יעשו את כל העבודה וצרפת תהנה מהפירות. לישראל חשיבות אסטרטגית. בית לאומי בא"י יאפשר להם שליטה ישירה בא"י וכך לא לתת את האזור לגורם אחר. 2. הרצון להקדים את גרמניה- גרמניה אף היא עמדה לשחרר הצהרה פרו-ציונית והבריטים רצו להקדים אותם כדי שבעת המלחמה תהיה להם תמיכה מהיהודים (כספי מימון) 3. הכנסת ארה"ב למעגל המלחמה- בעזרת ההצהרה לגרום ליהודי ארה"ב שהיו בעלי השפעה חזקה להשפיע על ארה"ב להצטרף לצד בריטניה 4. מניעת פרישת רוסיה- האמינו שההצהרה תשפיע על יהודי רוסיה שיפעלו לא להוציא את רוסיה מהמלחמה 5. חשיבות אסטרטגית של ארץ ישראל – ישראל שימשה כעורף של מצרים ותעלת סואץ וזה שישלוט בה תתאפשר לו שליטה במזה"ת מבחינה צבאית וכלכלית אינטרסים ציוניים/ יהודיים 1. יחס אוהד לציונות בשל זיקה לתנ"ך- ראש ממשלת בריטניה ושר החוץ (בלפור ולויד) היו בעלי זיקה עמוקה לתנ"ך ולרעיון שיבת העם היהודי לארצו, והתייחסו באהדה רבה לרעיון הבית לאומי בא"י 2. גמול לחיים וויצמן בשל מעמדו הבכיר במחקר וגילוי האצטון שעזר לבריטים בעת המלחמה. היה בעל מעמד בכיר ובעזרתו הצליח להביא את הרעיון הציוני לראשי השלטון 3. בריטניה הצטיירה ככובש אימפריאליסטי שרק מנצל והיא ביקשה לשפר את תדמיתה האימפריאלית ע"י מתן הצהרת בלפור. כך היא תוכל להראות ככובש נאור שמעניק הגדרה עצמית ליהודים. 4. גמול והכרת תודה על עזרת היהודים בנילי ובגדודים. 5. הרצון לפתור את בעיית ההגירה היהודית ממזרח אירופה לאנגליה. . סיכום הצהרת בלפור ההצהרה הסופית של הצהרת בלפור אכזבה את ויצמן משום שקיים פער לעומת הטיוטה הציונית הראשונית. ההצהרה אינה הסכם מדיני-משפטי מחייב, זהו מכתב שנשלח לברון רוטשילד וחתום עליו רק בלפור ולא הממשלה כלומר מכתב פרטי. אין בהצהרה את המושג היכון מחדש המחייב את בלעדיות היהודים, אין את המושג בית שזה ביטחון פיזי ליהודים ובעיקר ההסתדרות הציונית לא מקבלת הכרה מעשית- כלומר הבריטים רוצים להיות היחידים שיקבעו את עתיד א"י. בהצהרה הסופית הוא נכנסים תנאים שלא היו בטיוטה, כמו אי פגיעה בערבים ואי פגיעה במשתלבים היהודים. כמו כן למילה א"י יש תוספת האות ב בארץ ישראל ותוספת זו מצמצמת את הבית הלאומי לחלק מא"י ולא כולה. כמו כן המילה להקל מחליפה את המילה להבטיח שהיא יותר מחייבת מחינת הבריטים. המושג בית לאומי איננו ברור, אוטונומיה? שטח חסות? המסקנה היא שהבריטים העניק הצהרה מעורפלת, דיפלומטית וחסרת מחויבות מעשית. למרות כל הנסיגות הצהרת בלפור עדיין מאד חשובה מבחינה היסטורית מכיוון שבריטניה המנצחת במלחמה נותנת איזשהיא התחייבות ליהודים. זהו צעד היסטורי ראשוני להכרה שהיהודים צריכים בית משלהם. תגובות להצהרה 1. הציונים- התנועה הציונית ראתה בהצהרת בלפור את מימוש הצ'רטר והמשך לציונות המדינית של הרצל (רצה לכרות ברית עם מעצמה שתהיה מושתת על אינטרסים הדדים) אולם המנהיגים הציונים ראו בדאגה את העובדה שזו הצהרה מעורפלת והבינו שיש להתייחס בכובד ראש למשימה הקשה של הפיכת ההצהרה להישגים מעשיים בהמשך (עמדת ויצמן). 2. החרדים- החרדים ראו בחשש את הצלחת הציונות כי הדבר עלול להתפרש כמשחיות שקר ולפגוע באמונה הדתית. 3. המשתלבים- הקהילה היהודית בבריטניה שקיבלה אמנציפציה(ובשאר מדינות אירופה המערבית) התנגדה להצהרה כי היא טענה שהיהדות איננה לאומיות אלא דת ולכן הדרישה הלאומית תפגע בהישגי האמנציפציה, הם ראו עצמם כאזרחים בריטיים. רבים מהמשתלבים התנגדו לציונות כי חששו לפגיעה במעמדם האזרחי. 4. יהדות העולם- ההצהרה הביאה לשמחה בקרב רוב יהודי העולם, גל משיחיות סחף אותם בכל מקום, רבים ראו בבריטניה כגואלת העם היהודי ובלפור ככורש המחזיר את היהודים לארצו. ההמונים לא ירדו לפרטי ההצהרה מבחינה לשונית. היה איחוד מחדש של עם ישראל עם ארץ ישראל. 5. הערבים- הערבים מאד חששו מההצהרה וראו בה שינוי המדיניות הבריטית באזור משום שהיא סותרת את מכתבי מקמהון. הערבים ראו בהצהרה עיוות היסטורי, התערבות אימפריאליסטית ועל כן ראו ביום מתן ההצהרה כיום שחור בהיסטוריה שלהם. רקע מדיני וצבאי ערב נתינת הצהרת בלפור 1. אגרות מק מהון- חליפת מכתבים בין פקיד בריטי בכיר לבין השריף ממכה שמרמזת על התחייבות למתן מדינה לערבים במרחב המזרח התיכון. 2. הסכם סייקס פיקו- "חלוקת עור הדב לפני שניצוד" בריטניה וצרפת שעדיין לא שולטות במזה"ת מחלקות בינהן שטחי השפעה. 3. סיוע יהודי לבריטים במלחמה- ניל"י, גדוד נהגי הפרדות והגדודים העבריים בכלל, חיים וייצמן בתחום המדעי. 4. פעילות דיפלומטית- של חיים וייצמן ואחרים למען הרעיון