ועכשיו,
אחרי שאני מקולחת ונקייה [הא הא!
], הרי לכם רשימת נקודות דרך שקרו לי בשנה הלימודית הזו:
בסוף שנה שעברה, אמרו לנו שמפרקים אותנו מחדש, ובונים לנו כיתות חדשות. האמת היא, שלא כ"כ אהבתי את הכיתה שהיתה לי שנה שעברה, כיתה י'- הכוונה, אבל אתם יודעים, כבר התרגלתי, ולא היה לי כוח לעוד שינוי. כשהגענו ליום הראשון ללימודים, גיליתי שהכיתה שלי כמעט ולא השתנתה, חוץ מכמה שינויים קטנים, ולא משמעותיים עבורי, באופן אישי, בגלל שכל החברות והידיד היחיד שיש לי מהכיתה [כן כן, כל הבנים שלי בכיתה די חארות...] נשארו יחד איתי. אז קפצנו והתלהבנו, זה היה די נחמד
.
קיבלנו את המורה הכי, אבל הכי [
] מצחיקה לספרות!!! חיחי, מורה זקנה בת לפחות 70 [ואני לא מגזימה, אני ממש רצינית!] עם מבטא יידישי כבד, שפשוט כל שיעור אצלה היה מופע סטנדאפ מהלך. להלן כמה קטעים מצחיקים שקרו בשיעורים שלה:
יום אחד היא סיפרה לנו את הסיפור המשעשע הבא [אוף, חבל שאני לא יכולה לחקות לכם את זה, זה נשמע הרבה יותר מצחיק מאיך שזה כתוב... עם המבטא הכבד שלה והכל. אז תדמיינו, טוב?]: "יום אחד הלכתי לקניון איילון, רציתי לקנות ליואבי <היא סיפרה לנו כמה שיעורים לפני כן שלבן שלה קוראים יואב> דיסקמן לכבוד יום ההולדת. הוא ביקש ממני במיוחד. אז הלכתי לקניון איילון ורציתי לחנות שם בחנייה. טוף. החנייה היתה מפוצצת, עשיתי כמה סיבובים עד שפתאום מצאתי מקום פנוי. באתי לחנות, אבל אז בא איזה צ'חצ'ח אחד *נא לקרוא במבטא יידישי כבד יותר מן הרגיל ובתוספת ניענוע ידיים כשכל הדלדל שבידיה <אתם יודעים, הגיל עושה את שלו> מתדלדל לו קלות* ורצה לתפוס לי את המקום! אתם מבינים? איזה צ'חצ'ח! חוצפה! אז אני לא רציתי לתת לו להשתחצן מעלי, אז יצאתי מהאוטו, עמדתי מולו <שתבינו, שהיא נראית זקנה פולניה טיפוסית, אבל ממש... רק שתבינו עד כמה שהסיטואציה הזו נראית מצחיקה: אם הוא באמת היה צ'חצ'ח, אז כאילו, פתאום יוצאת לו מהאוטו איזו זקנה מעאפנה כזאתי... חיחי
> ואמרתי לו שזה המקום שלי! זה עניין של עקרונות, אתם מבינים? אז הוא המשיך לנסוע ולהיכנס לתוך החנייה, ואני המשכתי להגיד לו שזה המקום שלי! ואז גם התחלתי לאיים עליו: 'בוא תרביץ לי! נו, נראה אותך מרביץ!'" <אוווף, זה לא נשמע טוב כשכותבים את זה... תשאלו את עמית אפילו איזה מצחיק אני עושה את זה! ויש לי חברה שעושה את זה בכלל חבל על הזמן!>
יש לנו פעם בשבוע שיש לנו שעתיים רצופות איתה. ובין השעתיים, יש הרי הפסקה של חמש דקות. אז איזה ילד אחד מהכיתה שלי קנה בהפסקה של החמש דקות פחית מיץ תפוחים. כשהתחיל השיעור השני, הוא התיישב, ולידו הפחית. היא נכנסה לכיתה וראתה אותו שותה, ומשום מה, אל תשאלו אותי מאיפה היא הביאה את זה, אבל היא התעצבנה, ואמרה לו עם המבטא היידישי הזה שלה: "מה זה פה?! מה אתה חושב, פה זה פאאאאאאב?!". <אוווף, דאמט! זה באמת לא נשמע מצחיק כשכותבים את זה...
>
באיזה שיעור אחד היא סיפרה לנו על איזה הפנינג שהיא היתה בו לפני כמה שנים, ואיך ששמו את השירים של 'החיפושיות' <כאילו, לא 'הביטלס', אלא 'החיפושיות'... טחחח>. ואז היא התחילה לשיר לנו כל מיני שירים שלהם: "ALL YOU NEED IS LOVE!" וכל מיני כאלה, וזה היה פשוט קורע... חיחי, ובשיעור חינוך שהיה לנו מיד אחרי זה, איזה ילד מצחיק מהכיתה שלי <ליצן הכיתה
, מה שנקרא> אמר למחנכת שלנו שבדיוק כרגע היה לנו שיעור שירה. חיחיחיחיחי!
היה איזה שיעור אחד שהיא הגיעה באיחור לשיעור, וכשהיא התיישבה, היא היתה עם קול צרוד ומצונן. לא מספיק שהקול שלה מצחיק גם ככה, כשהיא היתה צרודה ומצוננת, זה היה בכלל קורע. אבל ת'אמת, מסכנה, היא באמת היתה מסכנה בשיעור הזה, כי כל הכיתה המופרעת שלי התעללה בה לגמרי, כולם דיברו ולא הקשיבו לה ו... רחמים, בקיצור. [אני הייתי ילדה טובה! נשבעת!] פתאום היא התיישבה, שמה את הראש על השולחן והתחילה לבכות. אבל ממש, בצורה היסטרית. כולנו פתאום השתתקנו, ומכירים את זה, שכשעומדים להתפקע מצחוק אבל שומרים ת'צחוק בפנים, יוצא מן רעש מצחיק כזה? אז מכל פינה בכיתה הייתם יכולים לשמוע את זה, וכולנו התאפקנו שלא להתפקע מצחוק מולה. פתאום היא הרימה כזה ת'ראש, ודיברה אלינו בדמעות: "אילו מן בני אדם אתם? אבל אני באתי לפה חולעעעעעעעעע!!!!!!!". חיחי, זה היה נורא מצחיק...
[היו עוד מלא קטעים מצחיקים איתה שברחו לי עכשיו]
היה לי טיול שנתי מדהים, שבו אשכרה נהניתי מהטיפוסים על ההרים והכל...!!! בד"כ אני די מפונקת בקטעים האלה. אני אוהבת טיולים שנתיים בגלל הקטע החברתי, אבל שונאת אותם בגלל הטיפוסים. היה לי נורא-נורא כיף. התאהב בי גור כלב מדהים שהסתובב איפה שישנו בלילה הראשון, ובכלל... אני, באופן אישי, התאהבתי גם. לא בגור כלב, יא עווארים!
התאהבתי באיזה אחד... ש... לא משנה, בסוף לא קרה עם זה כלום, אבל סתם. זו נקודת ציון חשובה! אל תלזלזו!
הייתי בגדנ"ע שהיה בה הכי כיףףף שבעולם!!! דיייי! כ"כ נהניתי... "אתם פותחים לי חת תוך עשרים שניות!" "עשרים שניות, המפקדת! עשרים, תשע עשרה..." יצאתי באחלה צוות, באמת, אחלה בנות היו שם. היו לי לא מעט חברות איתי [לא חברות הכי טובות, אבל חברות טובות] והיו גם עוד בנות שהכרתי, אבל לא ממש, ובמהלך השבוע גדנ"ע הזה יצא לי להכיר יותר לעומק, וזה היה נפלא. היה שם סמ"ל כוסון שחבל"ז
, ורס"פ מתוקי, והיו שם מלאאאן חוויות יפות שאני אנצור לעד [אחחח, איזו דרמטיות
]. * היו עוד מלא נקודות ציון חשובות בשנת הלימודים הזו. רק שעכשיו ברח לי הכל, מה גם שאני צריכה ללכת... פייי, יש לי מלא דברים לעשות. בכל מקרה, אם קראתם עד כאן- קבלו חיבוק!
אם קראתם עד כאן + את ההתפלספויות שלי מלמעלה- קבלו חיבוק ונשיקה!
ואם לא קראתם כלום- קבלו כאפה!
חיחיחי, סתאאאם... מתה עליכם, אתם יודעים את זה!
התל-אביבית הלחוצה
(או למי שעצוב, אז שרשור דיכי
), ותכתבו סיכום שנתי בלימודים, אילו מורות הכי אהבתם/שנאתם, איך הלכו הבגרויות/מבחנים/בחנים, איך היה מבחינה חברתית ושטויות אחרות
