שאלה...

nirte

New member
שאלה...

הסיכום של תורת היחסות של גליה הבהיר לי רבות. אך לא הבנתי דבר אחד: מה הקשר בין התכונות עם המהירויות ועם היחסות לפצצת האטום?
 

Deathatred

New member
אוקיי

אחרי שמסיימים עם הקינמטיקה היחסותית, באצעות טרנספורמציות לורנץ מגדירים וקטור בעל 4 רכיבים של המקום, זמן ct ומרחב x y z . באותו אופן, מגדירים 4 וקטור של מהירות ו 4 וקטור של תנע. כאשר בוחנים את רכיב ה t בוקטור התנע מגלים שהוא ביחידות של אנרגיה חלקי c ושווה ל mc/Sqrt(1-(v/c)^2) h. כאשר הגוף במנוחה מקבלים ש E/c = mc^2. מכאן איינשטיין הסיק שגם במסה אצורה אנרגיה ושניתן להמיר בין השניים. פצצת האטום מבוססת על תהליך ביקוע גרעיני בו גרעין שמתבקע מאבד מסה שמשתחררת לאנרגיה עצומה - ולכן יש פיצוץ כל כך חזק.
 

ailag

New member
../images/Emo45.gif כתבת חישובים ונוסחאות שלא היה

לי כוח להוסיף או להסביר
 

ailag

New member
תלוי איפה מצ'טטים ../images/Emo8.gif

ויש גם LMAO = Laughing My Arse Off.
 

ailag

New member
-=-=-=-

אולי יש קשר ישיר יותר ממה שאסביר, אבל אנחנו למדנו כך (ואין לי הסבר טוב לאוסף חישובים
): מהיחסים עם המהירויות וכו', הגענו למסקנה שאין רק קואורדינטות במרחב של x,y,z - צריך לתת ייצוג גם ל-t , לזמן, כשמתארים אירועים. זה לא ממש מפתיע כי את זה עשינו גם בתיכון.. בנינו מחדש את הוקטור של המיקום (למי שלא יודע מה זה וקטור, תתייחסו לזה בתור קואורדינטות שמתארות נקודה בגרף. כמו (x,y) = (2,3). זה לא מדויק אבל זה יספיק), ושיחקנו עם החישובים עד שהגענו לזה של התנע. (גזירה, מכפלה במסה, למי שרצה לדעת) משם, הגענו למשוואה של האנרגיה שקבעה E=mc² - שפועלת גם כשהגוף במנוחה. (מתי הוא במנוחה? אם נרוץ יחד איתו, נראה אותו כאילו הוא לא זז, על כל המשתמש מכך בחישובי התקצרות המרחב וכו'. המסה במצב הזה נקראת מסת המנוחה, ואז גם האנרגיה היא האנרגיה הכי נמוכה שנוכל לקבל מהגוף). מה שהמשוואה אומרת זה שלכל גוף יש אנרגיה בסיסית שמחושבת על ידי המסה שלו כפול משהו. אנחנו רגילים לראות אנרגיה קינטית כשגוף נע, אנרגית חום אם הוא חם יחסית לסביבה .. אבל לא, יש לגוף אנרגיה פשוט כי הוא שם. אז מה עושים כשמפוצצים פצצת אטום? (לפחות לפי הספר שקראתי..) לוקחים אורניום מועשר ומפגיזים אותו בניוטרונים במהירות לאו דוקא מהירה, אבל מחושבת היטב. 238 חלקיקים בגרעין של אורניום מועשר זה המון, והוא לא כ"כ יציב. בשלב כלשהו הוא מתפרק. אז אורניום מתפרק לכמה חלקיקים, ואם נחשב את המסה שלהם - היא קטנה מהמסה של האורניום. הלכה לנו לאיבוד מסה -- היא הפכה לאנרגיה לפי E=mc² שקיבלנו בחישוב! אטום אחד או שניים של אורניום שמתפרק לא עושים הרבה, אבל כמות שנראית לנו קטנה יכולה לפוצץ המון. (לפי הרצאה מהיום, גרם אחד = פצצת אטום) ובאותה מידה גם השמש עושה תהליך דומה, אבל הפוך. היא מצרפת אטומים יחד. המסה של האטום החדש (הליום) קטנה מזו של האטומים שהרכיבו אותו (מימן) . הלכה לאיבוד מסה - היא הפכה לאנרגיה. זה אחד הדברים המרתקים ביחסות ובפיזיקה. לכל דבר מעצם קיומו יש אנרגיה עצומה, ואפשר לתרגם בין האנרגיה למסה. בעצם, הם אותו הדבר, מבוטא בצורה שונה. היו פרטים שהשמטתי מהסיבה שהסבר ארוך ומפורט הוא מובן פחות. אז תשאל, אם יש דברים שאתה רוצה פירוט עליהם.. נ.ב. זה די מצחיק ללמוד יחסות עם כל ה"זמן מתכווץ, מסה זה אנרגיה" וכל השגעונות האלו של תורת היחסות - אנחנו מודדים זמן במטרים, למהירות אין יחידות, ומסה אנחנו מודדים באלקטרון-וולט (אנרגיה)
 

1100F

New member
זה בסדר, את תראי שבשלב מסויים, חוץ

מלעבוד ביחידות של c = 1, שאז זמן נמדד במטרים ומסה באלקטרון- וולטים, יה שלב שבו היחידות יהיו כאלה שגם h = 1, (קבוע פלנק), ואז את האורכים תמדדי ביחידות של אלקטרון-וולט בחזקת 1-. באיזשהו שלב גם hbar (קבוע פלנק לחלק ב 2 פי) יהיה שווה ל-1. כלומר: 2pi = 1. ואם תגיעי ללמוד את תורת המיתרים, תלמדי שם שסכום מ- n = 1 עד n = אינסוף של אחד (כלומר 1+1+1...) יהיה שווה ל- 1/26-.
 

ailag

New member
היחס אינו 1:1

4 אטומי מימן -> 1 אטום הליום. איך ניצור אטום הליום מאטום מימן אחד, אם הוא צריך עוד פרוטון?
 

nirte

New member
אבל אבל אבל..

חשבתי שהשמש היא במצב צבירה פלסמה ולמדנו בשיעור פיסיקה שמצב צבירה פלסמה הוא מצב שבו אין ממש אטומים, אלא חלקי האטום {p,n,e וכו'} הם בנפרד.
 
למעלה