שאלה...

BaaMan

New member
שאלה...

בס"ד האם צריכים להיות כל הזמן בשמחה או גם משהו באמצע זה בסדר?
 

BaaMan

New member
תודה אבל...שים ../images/Emo23.gif למשהו

בס"ד השאלה מורכבת משתי חלקים... "האם צריך להיות כל הזמן בשמחה או שגם באמצע זה בסדר?"
 
אחי היקר ...

אתה שואל אם יותר טוב לקיים את עצת רבנו בשלמות , או לקיים אותה חלקית (באמצע) ... מסתמא כבר ברורה לך התשובה ... מה שכן , אל תפול מזה שקשה מאד להיות בשמחה , בשביל זה יש את עצותיו של בן שמחה ...
 
ובכלל, דעו לכם

שלמיים רדודים דגים גדולים לא נכנסים... ורבנו חיפש דווקא דגים גדולים. אז כדאי לעזוב את האמבטיה, ולצאת לאוקיינוס האין סוף, אחדות הפשוט המאחד את כל פעולות המישתנים. צריך אחדות כדי לאהוב.
 
לא בשבילי כרגע ...

אני כרגע עוסק בעיון רב ובעמקות נפלאה , בדברי רבנו "יאוש , אינו נמצא כלל בעולם"... לרגע חשבתי שאוכל למצוא בדבריך משהו בסוגיה שלי , אבל לא ... לא מצאתי את מבוקשי . מחילה .
 

BaaMan

New member
אתה יכול לענות לי על השאלה ששאלתי

בס"ד בבקשה אם לא קשה לך?
 

BaaMan

New member
אוקיי שאלתי שאלה כזו:

בס"ד (שאלתי את היהודי אבל אין לי בעיה שתענה) נגיד קמתי בבוקר וראיתי שאני לא עצוב ולא שמח האם להשאיר את זה כמו שזה או להביא את עצמי לידי שמחה?
 

פראזניק

New member
התשובה ברורה לחלוטין!

ברור שעליך להביא את עצמך לידי שמחה בכל דרך "חוקית". אם זה ריקודים, אם זה מילתא דשטותא או דרכים אחרות (בגבולות, כמובן). מה השאלה בכלל? אם קמת בבוקר וראית שאין לך כח להניח תפלין, ברור שאתה חייב להביא את עצמך לכח, נכון? אז מה השאלה?
 
הגאווה היא אם כל חטאת.

וליצנות אחת דוחה אלף תוכחות. יאוש אינו נמצא בעולם כלל, לכן אם אתה מיואש גם אתה אינך נמצא בעולם כלל ועל זה בדיוק כיוונתי את דברי, אתה לא תגיע לשום מקום עם הסוגיה שלך לבד הגאולה תבוא לכולנו. ר' נתן אמר אני את המשיח שלי כבר הבאתי, אבל מה עם השאר? ולמה התכוון רבנו בסיפור על האילן? סלח לי שהטרדתי את מנוחתך מאסטרו. אכן צריך להיות לא מיואש כדי לאהוב.
 

פראזניק

New member
וכה אמר רבינו:

(שיחות הר"ן מ"א) לב נשבר ועצבות אינו ענין אחד כלל. כי לב נשבר הוא בלב, אבל עצבות הוא בא מן הטחול. ועצבות שהוא מהטחול היא סטרא אחרא והקדוש ברוך הוא שונא אותה. אבל לב נשבר היא חביב לפני השם יתברך, כי לב נשבר יקר מאד מאד בעיניו יתברך. והיה טוב שיהיה לו לב נשבר כל היום, אך אנשים כערככם יכולין לבוא מלב נשבר לעצבות. על כן צריכין ליחד איזה שעה ביום שיהיה לו לב נשבר דהינו להתבודד ולשבר לבו לפניו יתברך כמבאר במקום אחר אבל שאר כל היום כולו יהיה רק בשמחה. ועל זה הזהיר אותנו כמה פעמים. להתאמץ ולהתגבר שלא יהיה לנו לב נשבר רק איזה שעה ביום, ועצבות כלל לא. ושאר כל היום יהיה בשמחה (שיחות הר"ן מג) ספר שיחות מוהר"ן אות - מג על ידי מרה שחורה ועצבות אינם יודעים משמו. ואמר בדרך צחות. שהמת כששואלין אותו שיאמר שמו הוא שוכח את שמו כמובא. וזה מחמת שהמת הוא בעצבות ומרה שחורה מאד על כן אינו יודע משמו. והכלל שצריך לזהר מאד מאד להיות בשמחה תמיד. ואפלו אם הוא כמו שהוא, דהינו שהוא, חס ושלום, רחוק מאד מהשם יתברך אף על פי כן יש לו לשמח מאד שלא עשהו גוי. וכבר מבאר שעל עניני מעשיו אשר אינם כראוי נגדו יתברך, על זה צריכין ליחד שעה ביום להתבודד ולשבר לבו לפניו יתברך כמבאר במקום אחר. וגם אותה השעה אסור שיהיה לו עצבות רק לב נשבר, אבל שאר כל היום יהיה רק בשמחה. גם על ידי השמחה יכולין להחיות אדם אחר. כי יש בני אדם שיש להם יסורים גדולים ונוראים רחמנא לצלן ואי אפשר להם לספר מה שבלבם. והם היו רוצים לספר אך אין להם בפני מי לספר ולהשיח עמו את כל אשר עם לבבם. והם הולכים מלאים יסורים ודאגות, וכשבא אדם עם פנים שוחקות יכול להחיות אותם ממש, ולהחיות אדם אינו דבר רק כי הוא דבר גדול מאד. וכמו שמובא בגמרא (תענית כב.): מהני תרי בדחי שזכו למה שזכו על ידי זה שהיו משמחים בני אדם:
 
למעלה