שאלה

[אביב84]

שאלה

ובלי לתקוף בבקשה... כל השבוע אני צמה (תפוח ועגבנייה/סלט ליום) ובשישי שבת כשאני בבית אני אוכלת יחסית הרבה, כלומר את כל הדברים שאני אוהבת, אבל לא בקטע של בלומוס, אוכלת ארוחת צהריים קלה ובנוסף את כל הדברים שאני אוהבת (עוגות, שוקולד, במבה) כדי שתהיה לי אנרגיה למועדון ביום שישי או לריצה שלי ביום שבת. ואני גם עושה קצת תרגילים לבטן בלי קשר לריצה/מועדון. אני אוכלת את הדברים האלו גם כי אני רוצה לפנק את עצמי פעם בשבוע וגם כי אני הרי לא יכולה להגיע באפיסת כוחות. וככה חוזר חלילה, מיום ראשון מתחילה שוב את הצום עד הסוף שבוע. אם אני סוגרת שבת בבסיס, (אחת לשלוש שבתות) אז אני ממשיכה כרגיל את הדיאטה. אני יודעת שזה לא מאוזן. אבל השאלה... מה ההשלכות של זה? זה מסוכן או שבגלל שאני משלימה את החסר בסוי שבוע זה בסדר איכשהוא? אני לא נגררת להפרעות אכילה בגלל שאני כן אוכלת בסופי שבוע כשני בבית בשר פחממות מתוקים וכו'..ואני לא מקיאה בכלל. אז אני קצת מבולבלת

 

[אלפקה פקה]

זה אולי נראה לך מאוזן

אבל הגוף שלך לא מבין מה את רוצה ממנו... כשאת צמה כל השבוע, והגוף שלך לא מקבל שום אנרגיה, הוא נכנס לסטטוס של רעב. מבחינתו זה אומר להפעיל מנגנוני הגנה - להוציא כמה שפחות אנרגיה (כלומר להאט את חילוף החומרים), להפוך כל פיסת מזון שהוא מצליח לקבל לשומן, ולהשתמש ברקמות הקיימות של הגוף בשביל למצוא אנרגיה להתקיים. ואם לרגע חשבת שהנה דבר חיובי - הרקמות של הגוף, כלומר זה מפרק את רקמות השומן בשביל אנרגיה - אז לפני שהוא מפרק אותן (כי הוא מנסה לשמור עליהן בכל כוחו כדי להתגבר על המשבר), הוא מפרק את רקמות השרירים... הלך החיטוב של הגוף, וחילוך החומרים שלך נהיה אפילו יותר איטי. ואז מגיע הסופשבוע... ופתאום הוא מקבל אוכל, והרבה, ומלא שומנים ופחמימות... מה את חושבת שהוא עושה איתו? אני מניחה שכבר הבנת לבד - מנסה לאגור אותו כמה שיותר. ככה שה"דיאטה" שאת עושה - לא מועילה במיוחד. במקום ללכת עם הגוף שלך ולהתחשב במה שהוא, את נלחמת בו. והוא ילחם חזרה - הוא ילחם על מאגרי השומן שלו כמה שרק אפשר. וגם אם תרזי בסופו של דבר (וייתכן מאוד שתרזי, כי ההיקפים ירדו מאיבוד שרירים) - תנסי לחזור לאכילה נורמלית, כי נגמרה הדיאטה - והגוף שלך עדיין בסטטוס של רעב, וינסה לאגור את האוכל הזה כשומן (ולא לשכוח שחילוך החומרים שלך ירד מאוד בתקופה הזאת...). אם כבר השתכנעת שזה לא הפיתרון - אז מה כן?? כדי להרזות, את צריכה ליצור מאזן קלורי שלילי בגוף. להוציא יותר ממה שנכנס. אבל לאי ותר מדי פחות, כדי לא להכניס את הגוף למנגנוני התמודדות עם רעב. מאזן קלורי שלילי הגיוני, הוא כ 500 קלוריות פחות ממה שהגוף שלך הוציא. את יכולה להעלות את חילוף החומרים שלך ואת ההוצאה הקלורית אם תעסקי בספורט, וזה גם יבנה מחדש את השרירים, ייתן לך סדר יופ הגיוני יותר של אכילה, והגוף שלך יודה לך...

 

[אביב84]

תודה, אבל...

אני בצבא כל השבוע ואין לי זמן לספורט. רק ממש לעיתים רחוקות ני רצה ואז יכולה לשרוף קלוריות. לפני הצבא עסקתי המן בספורט. את מבינה? גם אם אני רוצה שהגוף שלי יודה לי אני לא יכולה... דבר נוסף: לא הבנתי משהו, את כתבת שמצד אחד "...הוא מפרק את רקמות השרירים... הלך החיטוב של הגוף" ומהצד השני, "וגם אם תרזי בסופו של דבר (וייתכן מאוד שתרזי, כי ההיקפים ירדו מאיבוד שרירים). ויש כאן סתירה מסוימת. אני הבנתי מהדברים שלך שכן, בסופו של דבר אני ארזה, אני אצמצם בהיקפים. אז אם ככה, מה הבעיה? זה בידיוק מה שאני רוצה. אני 1.65, שוקלת עכשיו 56 ק"ג. ירדתי 4 ק"ג ב 4 ימים. אני מבינה שזה נוזלים אבל את אומרת כן יורדים בהיקפים. אני לא שמנה בכלל, אני נראת טוב, פשוט יש לי בטן מעצבנת שאני נלחמת בה מאז שהתגייסתי כיוון שלפני כן היא לא היתה. כמו שכבר אמרתי זמן לספורט אין לי (אני משרתת בתנאים של בסיס סגור ללא אפשרות לעסוק שם בספורט), ככה שזאת הברירה היחידה שיש לי. ואת בעצמך אמרת שבוף אני כן אוריד בהיקפים ואני רוצה להוריד את הבטן.

 

[אלפקה פקה]

אוקיי

את תורידי בהיקפים, כי הגוף מפרק את השרירים. מצד שני, הוא מנסה כמה שיותר לאגור שומן. אם הבעיה שלך זה הבטן - תנסי לחשוב לבד, לפי ההיגיון הזה. אם כל השרירים של הבטן לא נמצאים שם יותר, אז היא לא חטובה ויפה ונכנסת פנימה כמו שאת רוצה... מצד שני, הוא מנסה לאגור שומן וזה בין היתר גם בבטן. כך שבצורה הזאת מהבטן את לא תיפטרי. מעבר לזה שזה פשוט לא בריא לגוף שלך, נקודה! אם בשביל להיות רזה כל מה שהיית צריכה זה להרוס משהו בגוף שלך, היית מוכנה? אפשר להיות רזה בצורה נכונה. אולי גוף חסר שרירים הוא גוף יותר רזה, אבל הוא גוף מדולדל, בלי שום צורה, ובאמת שאין בו משהו יפה במיוחד, שלא לדבר על זה שזה גוף פשוט חולה. להיות רזה בצורה שאת מנסה, זה לגרום נזקים לגוף שלך. אם את לא יכולה לעסוק בספורט בצורה יומיומית, אז תעסקי רק בסופי שבוע, ובמשך השבוע תשמרי על אכילה נכונה. תבדקי כמה קלוריות הגוף שלך מוציא ליום, תורידי מזה 500, ותעשי דיאטה בצורה נכונה.

 

[אביב84]

אממממ......שמעי, תקשיבי../images/Emo8.gif

חשבתי כבר על הרעיון שלך, אבל זה לא הלך, אכלתי 3 ארוחות מסודרות וזה לא ממש עזר. כנראה שהאוכל בצבא משמין...בגלל זה אני כבר לא נכנסת לחדר אוכל ועושה את הצום הזה. ולא הבנתי משהו שכתבת: "תבדקי כמה קלוריות הגוף שלך מוציא ליום, תורידי מזה 500, ותעשי דיאטה בצורה נכונה...." את יכולה להסביר? וסליחה שאני מציקה: אני לא חושבת שאת צודקת בקשר לזה שאני לא אוכל להיפתר מהבטן בצורה כזו. בגלל שאני כן עושה ספורט מידי פעם ותרגילים לשרירי הבטן משתדלת על אף התנאים לעשות מידי יום, ויש לי שרירים בבטן. זה לא נכון שגוף רזה הוא גוף מדולדל וחסר צורה, אצלי לפחות זה לא ככה, יש לי גוף שבנוי טוב, פשוט הבטן נפוחה קצת. מה שלא היה. לכן אני עושה את זה. אני מרגישה את השרירים שלי טוב מאוד. שרירי הבטן לא יכולים "להיעלם", מה שכן יכול להיעלם זה הנוזלים או השומן (לדעתי זה יותר נוזלים) שנמצאים שם ובגלל זה אני עושה את הדיאטה הזו , כדי להוריד את הנזולים (שגורמים לנפיחות). אז זה לא לוקח שבוע וגם לא שבועיים, זה לוקח משהו כמו חודש ויותר אבל יש לי סבלנות. בסופי שבוע אני אוכלת מכל אבות המזון כמו שכבר אמרתי. ודבר אחרון אחרון אחרון: יש לי בעיה קטנה שאני לא יכולה לשתות מים בכמויות, אני שותה מעט מאוד, לא יודעת למה, פשוט לא מסוגלת לשתות הרבה מים. ממה זה נובע? אני כבר שוקלת לבקש עירוי נזלים!!! באמת...ואם אני אשתה דיאט קולה במקום מים זה בסדר? כי הערך הקלורי של דיאט הוא ממש מועט.

 

[אלפקה פקה]

את צריכה לבדוק

כמה קלוריות את מוציאה ביום. את יכולה לבדוק את זה ב www.gym4all.co.il אחרי שתדעי כמה את מוציאה ביום - תורידי מזה בערך 500, וזה כמות הקלוריות שאת צריכה לאכול. ואם אכן תואכלי בהתאם לזה - את תרזי, בלי לשגע את הגוף שלך, ואת תורידי מהגוף שלך שומן ולא שרירים, בניגוד למה שאת עושה לו עכשיו. אמרת בעצמך שהיית ספורטאית פעם. אז כרגע יש לך גוף שבנוי טוב, מחוטב. אם תמשיכי בדרך שאת עושה עכשיו - לאט לאט אבל בטוח, הגוף שלך יפרק את השרירים האלה. את עובדת על שרירי הבטן יום יום - אבל ממה את רוצה שהגוף יבנה אותם? אולי את לא יודעת מה התהליך של בניית שריר - העבודה שמעמיסים עליו הורסת אותו, ובזמן שהגוף משקם את הנזק, הוא בונה אותו בצורה חזקה יותר, בהתאם לעומס שהופעל עליו. בונה אותו מחלבונים. מעגבניה - הוא לא יכול לבנות כלום. הגיוני שיש לך שרירים ואת מרגישה אותם, בעיקר אם היית ספורטאית פעילה. התהתליך שהגוף מפרק אותם כשהוא במצב הרעבה הוא לא קורה תוך יומיים. אבל הוא בהחלט קורה. ודווקא מאחת שעסקה הרבה בספורט, הייתי מצפה שלא תעשה משהו כל כך הרסני לגוף שלה, ותבין כמה חשוב להרזות דרך ספורט ובצורה בריאה, ולא דרך הרעבה

 

[אביב84]

איזו הרגשה טובה...(אלפקה כנסי!!!)

קמתי על הבוקר אכלתי 2 פרוסות לחם קל עם קוטג' והלכתי לרוץ, רצתי 3 ק"מ + עוד כמה סיבובים בתוצאה טובה ואחר-כך עשיתי כמה עליות וירידות של מדרגות וגם כמה שכיבות שמיכה. וזאת הרגשה ממש טובה, זה מזכיר לי זמנים יותר טובים

עכשיו יש לי שאלה אחרונה. אני יודעת שהדרך הנכונה היא להמשיך עם פעילות גופנית ובנוסף תזונה נכונה - 3 ארוחות ביום ובין לבין איזה פרי או מים. אבל... שמעי... כמו שכבר אמרתי, אני בקושי בבית, ואין לי זמן לעשות את זה. לכן הלכתי על הצעד הדרסטי הזה, לצום 5 ימים כשאני בבסיס. ואז בבית לאכול. וחשבתי על מה שאמרת, שהגוף שלי בזמן הצום מפרק למעשה מסת שריר ולכן הבטן שלי לא תירד. אני לא יודעת אם זו הסיבה, יכול להיות שכן. אבל אני עדיין לא יודעת מה לעשות. כי אם אני אתחיל לאכול ארוחות בצבא, את לא ידעת איזה סיוט זה. הם מגישים לך בחדר אוכל מלא עוגיות קרואסונים, פיצות, ודברים טעימים חבל על הזמן שמכילים 10903290293 קלוריות. ואת רואה את כולם אוכלים ואת מרגישה חרא אם את יוצאת החוצה בלי לאכול את זה כאילו את בעונש. בגלל זה במקום להיכנס לחדר אוכל אני אוכלת תפוח או עגבניה מהבית. את מבינה אם אני אכנס לחדא אוכל ואפילו ינסה לאכול כמות נורמלית של קלוריות, זה לא יהיה ככה, כי האוכל בצבא מטוגן במלא שמן וזה נורא משמין. למעשה ככה התחלתי לעלות במשקל, אני הייתי נכנסת לחדר אוכל בצבא (אף פעם לא הלכתי לשק"ם). את מבינה אני בבעיה. בגלל זה אני לא יכולה להספיק עם הצום בבסיס. ואני חושבת שזה בסדר אם אני אמשיך עם זה ואני אולי אקח איתי כמה פרוסות של לחם קל מהבית. ובשישי שבת כשאני בבסיס אני אוכל קצת יותר. ואז בבית אני אוכל מסודר + ספורט, כמו היום. ובבית אני גם אוכלת ממתקים כי אני חייבת. קיצור, מצטערת על המגילה, אבל מה את חושבת? תודה ענקית

 

[אלפקה פקה]

התחלה יפה

אבל את צריכה להמשיך עם זה... גם אני בצבא, ואני משרתת במרכז מזון. אז אם את חושבת שתנצחי אותי בקטע של לראות אוכל משמין וטעים מסביבי כל היום ולא לאכול - את לא תצליחי... אני חיה בתוך מחסנים של כל האוכל שקיים, ובכל משרד יש קרמבו, צ'יפס, וואפלים, ממתקים ומה לא. ואם אין במשרד - יוצאים שנייה החוצה, נכנסים למחסנים ולוקחים. וגם אני (כמו כל אחד בבסיס הזה) העליתי קצת כשהגעתי. אבל אין בררה, ולומדים להפסיק עם זה... אז אני נכנסת לחדר אוכל, ואני כבר למדתי לא לאכול צ'יפס מטוגן, אלא לקחת קצת אורז במקום. לגשת לשולחן של הקינוחים ולקחת תפוח במקום קרמבו. אם את מתעקשת לא להיכנס לחדר אוכל, כי לא תעמדי בזה - לגיטימי, וזו זכותך, אבל אל תרעיבי את הגוף שלך. כמו שאמרת - את לא יכולה לא לאכול את הדברים האלה, כי את תרגישי שאת בעונש - אבל מה שאת עושה במקום, זה לשים את הגוף שלך בעונש, ולא לתת לו את המינימום שהוא חייב אפילו בשביל להתקיים באופן תקין. אם את חוזרת בסופי שבוע הביתה - תדאגי שיהיה לך מה לאכול במשך השבוע. תביאי איתך כיכר לחם פרוס, כמה קופסאות שימורים של תירס וכאלה, לימים הראשונים את אפילו יכולה להכין לך בבית ממש אוכל ולשים בקופסאות. אז זה אומר לסחוב עוד תיק ואפילו מאוד גדול, אבל זה עדיף ממה שהגוף שלך נאלץ לסבול כרגע... או שתחליטי שאת מסוגלת לעמוד בפיתויים של חדר האוכל, ולדעת לאכול את הדברים הפחות משמינים, ולאכול דברים במידה הנכונה.

 

[אלפקה פקה]

תיקון

http://www.gym4all.com/main.html