הניבלונגים
New member
שאלה
אחד מחברי הרולינג סטונס, נדמה לי שזה היה קית´ ריצ´רדס, אמר פעם, שהמנהל של הלהקה אמר להם שכל העניין הזה של השלום והאבה וההתנגדות למלחמת ויטנאם מאוד פופלרי ויעזור ללהקה אם הם יגידו או יכתבו משהו על זה. לטענתו את הסטונס מעולם לא עניין כל הסיפור הזה והם רק רצו לעשות מוסיקה טובה (מה שהצליחו לעשות בעקביות במשך המון שנים), אבל הייתה בשנות השישים מין תחושה כזאת שאם אתה לא נגד המלחמה אתה לא "מגניב" או cool, אריק ברדון (מלהקת החיות) אמר שכשהוא פגש את ג´ימי הנדריקס (ברדון היה מי שגילה את הנדריקס מנגן במועדון מוזנח בניו יורק), ג´ימי היה חייל משוחרר שהיה מאוד בעד המלחמה, ורק לאחר שהוא התפרסם הוא הפך לאחד מהסמלים של המאבק. כמובן שלכל דוגמא כזאת אפשר למצוא דוגמאות הפוכות, של מי שראו במילים ובמוסיקה שלהם אמצעי להגשים מטרה אידיאולוגית (כמו דילן או ג´פרסון אירפליין למשל), והאמינו באמת ובתמים באידיאולוגיה של שנות השישים. אז מה אתם אומרים, אולי כל העניין של להקות הסיקסטיס של שלום ואהבה, היה רק עניין מסחרי?, ונסיון למצוא חן בעיני הקהל?
אחד מחברי הרולינג סטונס, נדמה לי שזה היה קית´ ריצ´רדס, אמר פעם, שהמנהל של הלהקה אמר להם שכל העניין הזה של השלום והאבה וההתנגדות למלחמת ויטנאם מאוד פופלרי ויעזור ללהקה אם הם יגידו או יכתבו משהו על זה. לטענתו את הסטונס מעולם לא עניין כל הסיפור הזה והם רק רצו לעשות מוסיקה טובה (מה שהצליחו לעשות בעקביות במשך המון שנים), אבל הייתה בשנות השישים מין תחושה כזאת שאם אתה לא נגד המלחמה אתה לא "מגניב" או cool, אריק ברדון (מלהקת החיות) אמר שכשהוא פגש את ג´ימי הנדריקס (ברדון היה מי שגילה את הנדריקס מנגן במועדון מוזנח בניו יורק), ג´ימי היה חייל משוחרר שהיה מאוד בעד המלחמה, ורק לאחר שהוא התפרסם הוא הפך לאחד מהסמלים של המאבק. כמובן שלכל דוגמא כזאת אפשר למצוא דוגמאות הפוכות, של מי שראו במילים ובמוסיקה שלהם אמצעי להגשים מטרה אידיאולוגית (כמו דילן או ג´פרסון אירפליין למשל), והאמינו באמת ובתמים באידיאולוגיה של שנות השישים. אז מה אתם אומרים, אולי כל העניין של להקות הסיקסטיס של שלום ואהבה, היה רק עניין מסחרי?, ונסיון למצוא חן בעיני הקהל?