הגנה עצמית זה לא התחום שלי, אבל...
היצמדות לקיר מפחיתה את זוית הסכנה, אבל גם מפחיתה את יכולת התמרון. שאר הדברים שאתה כותב, הגיוניים, אבל עלולים להוביל לפאראנויה קלה... אם אני מבין נכון, אתה בעצם מדבר על ערנות לסביבה. כשהייתי עם אבי בצרפת, קבוצה של כייסים "סימנו" אותו ולא אותי, למרות שהיינו ביחד; ולמרות שהוא הבין שמסיחים את דעתו לצורך כיוס (נערה אחת שאלה אותו "מה השעה?" וחזרה על השאלה שוב ושוב כאילו היא לא שומעת), הוא לא הספיק להגיב בזמן. הכייסים עזבו אותנו ברגע שראו שאני מחזיק את התיק של אבא ולא מאפשר להם לפתוח אותו, ולא נותן לנערה ש"במקרה" נכנסה ביני לבין אבא, להפריע לי להחזיק את התיק שלו. אותי הם אפילו לא ניסו לכייס. הטורף האנושי רואה אם אתה עירני או לא. אבא היה עסוק בחיטוט בתיק שלו בזמן שעלה על המטרו; אני הייתי עסוק בהסתכלות על המתרחש מסביב. המזל של שנינו היה, שאף-אחד מהקבוצה ה"נחמדה" הזו לא שלף סכין כשהפרעתי להם. בצפיפות של המטרו, זה היה יכול להיגמר רע מאוד. וכאן עולה השאלה, האם יש הבדל בין ערנות לפאראנויה?