שאלה...

[המיאו המכבה]

שאלה...

האם זרימת אנדרנלין בזמן קרב היא דבר חיובי או שלילי?

 

[דוד כפרי]

אדרנלין, 1,2,3

אחד שתים שלוש לא יודע אם לזה התכוונת, אבל יש כאן הרבה מה לקרוא.

 

[המיאו המכבה]

תודה...

מסתבר כי עליה- וקוץ בה... התברר כי אנדרנלין הוא חומר הפועל לזמן קצר בלבד (לשניות ספורות). מסקנתי מהמאמרים היא שכדאי ללמוד לשלוט על האנדרנלין שבדם באופן טוטאלי כך שאם תותקף לא תרד רמת המוכנות עקב ירידה ברמת האנדרנלין. תודה לכל העונה. עוד שאלה... מהו "וון-שין"?

 

[Ze Colmeia]

אני...

לא יודע על אומנויות לחימה אחרות אבל בקפואירה אנדרנלין ב"משחק" זה אחד הדברים הכי טובים שיכולים לקרות ל"משחק", אבל זה נובע בדרך כלל לא רק מה"משחק" עצמו כלומר מהאנדרנלין שלך ושל היריב אלא מהשירה, אם שירים אנשים ממש קופצים וצורחים אז המשחקים משתפרים בצורה משמעותית. משחק= קרב בקפואירה.

 

[דוד כפרי]

שאלה על השאלה:

האם מדובר על אדרנלין באימון, או על אדרנלין במצב-אמת?

 

[המיאו המכבה]

למעשה...

גם אני שאלתי את עצמי את זה לאחר ששלחתי את ההודעה, אבל זה העלה בי רגשות מעורבים: אימון יוצר לנו מצב של קרב מדומה. למרות שבאימון הקרב הוא לא קרב אמיתי ויש מעין שיתוף פעולה בין המתאמנים, אבל זה עדיין קרב מסויים. מאידך, כפי שאמרתי, אימון הוא דמי של קרב, ורק דמי. באימון אנו משתדלים לפגוע כמה שפחות באדם שמתאמן איתנו, כך שצריך פחות אגרסיביות. מהנ"ל, נאמר בזמן קרב אמת, כי באימון צריך להיזהר. אבל השאלה שלי מתיחסת להשלכה של האנדרנלין והיא איבוד העשתונות. השאלה הנשאלת היא האם ללמוד לשלוט באנדרנלין שלך כך שלא יזרום לגמרי, או שמעט אנדרנלין טוב בזמן קרב?

 

[דוד כפרי]

אז השאלה הבאה, היא *איזה קרב?*

כי "ריקוד הקוף" הוא ענין אחר לגמרי מ: "חוק מספר 5. האלימות של תוקף-טורף. רוב אמנויות הלחימה מאמנות היטב את העוסקים בהן לקראת ריקוד הקוף, אבל התוקף-טורף האלים הוא חיה מסוג שונה לחלוטין. אם הוא סימן אותך כמטרה, זה משום שהוא רואה בך טרף, ובמטרה לצוד אותך הוא ידאג לכך שכל הנסיבות יהיו לטובתו. אתה תהיה קטן או חלש יותר, פצוע או עייף, דעתך תהיה מוסחת, ולא תהיה מוכן. לא תראה את ההתקפה הראשונה, לא תראה את הנשק, וסביר להניח שתפצע עוד בטרם תהיה מודע לכך שאתה מותקף. ההתקפה תתרחש במקום ובזמן שיבחר התוקף-טורף. דבר לא יהיה לטובתך, במיוחד בהתחשב בעובדה שההתקפה הפותחת תקפיץ לרוב האנשים את הדופק אל מעבר לגבול ה175- פעימות לב לדקה. כתוצאה מכך, אפשרויות הפעולה היחידות שישארו להם, הן: לחבוט בזעם אך בחוסר שליטה או לרוץ-למעוד בנסיון לברוח." (הדגשה שלי - דוד)

 

[המיאו המכבה]

מכאן...

יש לפתח לעצמך חוקי בסיס לרחוב - כפי שאני עשיתי, כך שאם טורף-תוקף יסמן אותך כטרף, אתה כבר תהיה דרוך ולא תגיע למצ של דופק מעל ל-175. הנה כמה מהחוקים: 1. כל אדם הוא אדם חשוד 2. יש לשים לב לאנשים עם ידיים לא נגלות לעין 3. כאשר תה במצב סטאטי בקרב המון, יש להישען כנגד קיר שיפחית את זוית הסכנה שלך מ-360 ל-180 חוקים מסוג כזה... אך חוקים שכאלה לא יעזרו לך עד הסוף. בהתגוננות רחוב מאמנים אותנו להגיע למצב שתרגיש שנפגעת רק לאחר התרחיש. במקום להרגיש את הפגיעה, התגובה הראשונית שלך תהיה התגוננות ותקיפה. אם הצלחת להתעשת ולתקוף בצורה מבוקרת וטובה את הטורף-תוקף, היתרון הוא שלך, כי הטורף לא יצפה לתגובה ממך, הוא יצפה לאחת התגובות שמוזכרות מעלה.

 

[אוהד סמט]

אז אתה הולך ברחוב וחושד באנשים?!

 

[akira]

דווקא זו גם טכניקת אימון

כמובן לא לחשוד בכל אדם שעובר מולך אלא ללכת ברחוב ולנסות וללמוד את אופן התנועה של האנשים שהולכים מולך ולחשוב על מה היית עושה אילו אם...

 

[דוד כפרי]

הגנה עצמית זה לא התחום שלי, אבל...

היצמדות לקיר מפחיתה את זוית הסכנה, אבל גם מפחיתה את יכולת התמרון. שאר הדברים שאתה כותב, הגיוניים, אבל עלולים להוביל לפאראנויה קלה... אם אני מבין נכון, אתה בעצם מדבר על ערנות לסביבה. כשהייתי עם אבי בצרפת, קבוצה של כייסים "סימנו" אותו ולא אותי, למרות שהיינו ביחד; ולמרות שהוא הבין שמסיחים את דעתו לצורך כיוס (נערה אחת שאלה אותו "מה השעה?" וחזרה על השאלה שוב ושוב כאילו היא לא שומעת), הוא לא הספיק להגיב בזמן. הכייסים עזבו אותנו ברגע שראו שאני מחזיק את התיק של אבא ולא מאפשר להם לפתוח אותו, ולא נותן לנערה ש"במקרה" נכנסה ביני לבין אבא, להפריע לי להחזיק את התיק שלו. אותי הם אפילו לא ניסו לכייס. הטורף האנושי רואה אם אתה עירני או לא. אבא היה עסוק בחיטוט בתיק שלו בזמן שעלה על המטרו; אני הייתי עסוק בהסתכלות על המתרחש מסביב. המזל של שנינו היה, שאף-אחד מהקבוצה ה"נחמדה" הזו לא שלף סכין כשהפרעתי להם. בצפיפות של המטרו, זה היה יכול להיגמר רע מאוד. וכאן עולה השאלה, האם יש הבדל בין ערנות לפאראנויה?

 

[המיאו המכבה]

לדעתי...

ההבדל בין פראנויה לערנות הוא די גדול... הרבה אנשים חכמים אמרו כי הפחד הוא החוש הישרדות הטוב ביותר. - כשאתה פוחד, אתה מוכן למה שאתה פוחד ממנו. ההבדל בין פראנויה לבין ערנות הוא שכשאתה שפראנויה היא מצב של פחד מוגזם ובמצב של פחד מוגזם אתה כל כך פוחד עד שאתה לא יכול להגיב. מצב של ערנות הוא מצב שאתה מודע למה שקורה סביבך ודרוך להגיב בכל עת. בקשר ליחוס שלך לענין של הפראנויה הקלה שלי, אכן יש לי פראנויה קלה ביותר מדברים שקורים לי מאחרי הגב. אם נוצר מצב של מעגל אנשים שנוצר סביבי אני מתחיל להזיע, לרעוד ועולה לי הדופק. אמנם זה לא כזה נורא וזה עדין לא איבוד עשתונות, אבל אני עדיין מאבד מהמוטוריקה העדינה. וכאן אני מקשר את עצמי שהיצמדות לקיר במצב סטאטי - כאשר אני צמוד לקיר אני מרגיש בטוח יותר ומכאן התגובה תהיה יותר טובה. בקשר לאנשים שאין להם את הבעיה שלי, אני לא יודע כמה זה טוב להשאיר את הגב חשוף. כל אדם צריך לעשות את החשבון עם עצמו: להשאיר את הגב חשוף או לאבד מהתמרון...

 

[דוד כפרי]

נדמה לי שיש כאן טעות בשימוש במונחים

מהמילון "רב-מילים": *** "הסבר מלא למילה פָּרָנוֹיָה שֵם נ´ [מיוונית] 1. פסיכיאטריה - מחלת נפש המתבטאת בסוגים שונים של הזיות ושל אשליות. החולה בפרנויה לוקה בשגעון גדלות, בחשדנות מוגזמת, בתחושות קיצוניות של אי-אמון, בערעור כושר השיפוט שלו וכד´, המולידים לעיתים תגובות של תוקפנות. 2. בלשון הדיבור - חשש או חשדות מוגזמים או בלתי מבוססים; תחושות עזות של אי-אמון באנשים אחרים. • די כבר עם הפרנויה שלך - אף אחד לא מדבר עליך מאחורי הגב! *** נדמה לי שהמצב שאתה מתאר (כשאנשים נמצאים מאחורי גבך) יותר קרוב לפניקה: *** הסבר מלא למילה פָּנִיקָה שֵם נ´ [על שם פָּאן, אל העדרים והרועים במיתולוגיה היוונית] פחד גדול שגורם להתנהגות עצבנית, היסטריה, בהלה, חרדה רבה (בדרך כלל בקרב ציבור גדול). • כשנשמעה האזעקה נתקף כל הקהל בפאניקה. • אנחנו משתלטים על התקלה ואין צורך להיכנס לפאניקה. *** נראה לי שדרך טובה לטפל בבעיה כזו, היא לשלב לימוד ותרגול של טכניקות נגד התקפה מאחורה, עם לימוד דרכים להרגע - בכל מצב, וגם כשיש אנשים מאחוריך. אבל כמו שכבר ציינתי, הגנה עצמית היא לא התחום שלי, אז אני אשאיר את התחום הזה לאחרים.

 

[דוד כפרי]

נו, ברור ששכחתי... ../images/Emo4.gif

הסבר מלא למילה עֵרָנוּת שֵם נ´ 1. פעלתנות ומרץ, תגובה לגירויים, גילוי סקרנות ועניין במתרחש סביב. • דווקא בשעות המאוחרות של הערב אני מרגיש ערנות, ואין לי חשק ללכת לישון. • התינוק בן שישה חודשים בלבד, והוא מגלה ערנות רבה למתרחש סביבו. 2. מודעות למתרחש סביב, תשומת לב ותפיסה מהירה של המתרחש, מוּכנוּת להגיב במהירות לכל התפתחות. • ערנות של אזרח, שגילה חפץ חשוד, מנעה אסון. *** יותר מתאים, לא?

 

[המיאו המכבה]

אז לפי ההסבר המילוני

ישנו הבדל מסויים בין פרנויה לבין ערנות. בקשר לעצה שלך, אני אשתדל לדבר עם המאמן שלי על זה...

 

[דוד כפרי]

זה תמיד רעיון טוב ../images/Emo13.gif

 

[גינגי חאן]

חשדנות מודרכת אצל קפוג´יטשרדות

אצלנו בקפוג´יטשרדות צ,ואן מגע מלא מלא מבינים ויודעים את חשיבותו של האדרנלין. אין טעם, לדעתו של סנסאיי גרוזנברג, לתרגל אומנות לחימה אם בסוף יפתיעו אותך ברחוב קבוצת רוצחי נינג´ה מאומנים, תופעה די שכיחה. ולכן פותחה בחטיבת המו"פ שלנו -חשדנות דימיון מודרך - או חד"מ תמיד תמיד אני חושד ודרוך. בתמונה חד"מ של ק.צ.מ.מ.מ בסמינר מ1953

 

[אוהד סמט]

ותמיד זוכרים להיות דרוכים ולהחזיק

כלי עבודה קשיח!

 

[nitzano]

../images/Emo6.gif

 

[גינגי חאן]

סמינר חד"מ בק.צ.מ.מ.מ 2001

בוגרת סמינר חד"מ