פילוסוף רוחני33
Well-known member
אם יש אדם שאני לחלוטין לא סומך עליו, אין לי שום אמון בו ואני יודע שלא יהיה ולא צריך להיות, האם בהיגיון מספיק להגיד שאני מצפה שיאמין לסיפור שאני מספר לו, או שצריך להציג שקר כאמת, להגיד דבר לא נכון ולעשות כאילו יודעים שאלה העובדות? ולמה? מצד אחד, אדם לא מסתפק באמונה אלא רוצה לדעת עובדות ואם לא אמסור את העובדות יבדוק בעצמו. מצד שני, בכל מקרה כשאומרים לאדם דבר הוא מחליט אם להאמין או לא כי בכל מקרה אני יכול לשקר אז מה ההבדל מאשר להגיד שיבחר אם להאמין לסיפור או לא? אני רוצה לדעת מה בדיוק ההיגיון. אולי אפשר להגיד שאמורים להאמין לי כי אני יכול לשכנע בטיעונים אז לא צריך לענות ישירות על השאלה.