שאלה

שאלה

חוץ מלימד, מה הפועל הנכון עבור ביסוס יסודות משחק או יסודות בנייה (כמטאפורה) אצל אדם מסוים?

הנה ההקשר - אריה היה זה שהשריש בי את יסודות המשחק, אך מעולם לא הסתפק בהם

אולי השריש? ביסס? הטמיע? יצק? החדיר?

מחפש את הפועל הנכון (לא יכול להשתמש ב"לימד" מפני שמופיע יתר על המידה בפסקה).

תודה לעונים :)
 

trilliane

Well-known member
מנהל
כל הפעלים האלה מתאימים להקשר, השאלה מה הנימה שאתה מחפש

 
תשובתי

אני מחפש להגיד שהוא בנה בתוכו יסודות (לא "לימד אותי" או "הקנה לי" את יסודות המשחק)
&nbsp
ומתלבט מה הפועל הכי נכון.
&nbsp
כרגע בחרתי בנוסח הבא - אריה היה זה שנטע בי את יסודות המשחק, אך מעולם לא הסתפק בהם"
 

trilliane

Well-known member
מנהל


 
הותירו אותה

&nbsp
כיצד אומרים הותירו אותה במילה אחת (לשון עבר) - הותירוה? הותירונה?
&nbsp
עד כמה השימוש שכיח?
&nbsp
הנה ההקשר - כאילו כרתו איתו חוזה בשמי, מבלי בכלל לקרוא את הסעיפים. ישבתי נבגד ביניהם, כמו ספינה בין שוברי גלים שהותירוה חשופה במיוחד.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
הותירוה, אכן. השימוש אינו שכיח כלל. לדעתי מוטב "נותרה".

אמנם השימוש בנפעל פחות "מאשים" את העושים במלאכה, אבל מכיוון שהם גם ככה לא מוזרים ויש כאן שימוש סתמי, אני לא רואה סיבה מיוחדת להימנע מפועל ברור יותר שמביע אותה משמעות.
 
במשפט "כאילו כרתו איתו חוזה בשמי, מבלי בכלל לקרוא את הסעיפים

ישבתי נבגד ביניהם, כמו ספינה בין שוברי גלים שהותירוה חשופה במיוחד.

כדאי לשנות את מיקום המילה 'בכלל' כך:
"כאילו כרתו איתו חוזה בשמי, מבלי לקרוא בכלל את הסעיפים. ישבתי נבגד ביניהם, כמו ספינה בין שוברי גלים שהותירוה חשופה במיוחד.
 
מכניס בו היגיון

&nbsp
מחפש צירוף בעל אותה משמעות במשלב לשוני גבוה יותר.
&nbsp
הנה ההקשר - אם היה מודע לגזרת הרופא, כבר מזמן היה עוצר בעדי ומכניס בי הגיון.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
מרביץ תורה/בינה, מעמיד אותי על טעותי

 
פועל

&nbsp
תהיתי איזו מהמילים "פועל" ו"עובד" היא בעלת משלב לשוני גבוה יותר בהקשר הבא -
&nbsp
"אני חייב לנצל את הרגע, ליהנות מכל שנייה שהגוף הזה עוד עובד . אולי עוד שנה אני כבר לא אוכל ללכת, לטבול איתם במעיין. אולי עוד שנה אני בכלל לא אהיה כאן".
&nbsp
האם ישנה מילה עדיפה מהשתיים הנ"ל?
 
1. במקום שתיהן הייתי משתמש במילה 'מתפקד'. 2. הייתי מחליף

את 'עוד' ב'בעוד'.

לסיכום, המשפט העדיף לטעמי הוא:
"אני חייב לנצל את הרגע, ליהנות מכל שנייה שהגוף הזה עוד מתפקד. אולי בעוד שנה אני כבר לא אוכל ללכת, לטבול איתם במעיין. אולי בעוד שנה אני בכלל לא אהיה כאן".
 
ירד לי האסימון

&nbsp
מחפש מטבע לשון (שאינו סלנג) בעל משמעות זהה ל"ירד לי האסימון".
&nbsp
"במשפחה שלי לא התרגשו מקשיים, גדלתי אל תוך המציאות הזאת. למשל, כשהחברה של אבא הייתה בסכנה או כאיתי נפצע, אבל לי ירד האסימון רק בתחילת התיכון".
&nbsp
אולי פשוט "אבל אצלי ההבנה חלחלה/נפלה/התקבלה רק בתחילת התיכון"?
 
למעלה