כן, זו הבחירה שלה, אך היא הבחירה הרווחת פחות בימינו, כאמור
אבל זה לא הופך אותה לשגויה. כשיש יותר מאפשרות אחת ואין צורך ממשי בשתיים, אך טבעי שאחת תצבור פופולריות (וזה תהליך שמזין את עצמו) ותדחוק את השנייה.
 
אבל את יכולה לראות "מדריך ג'ודו" לצד "מדריך לג'ודו" או "מדריכת יוגה" לצד "מדריכה ליוגה" (בשני המקרים האפשרויות הראשונות רווחות יותר). לעומת זאת "מורים לאנגלית" מנצח בענק את "מורי האנגלית", כלומר כשמדובר במורים (ולא במדריכים) צירופי יחס קיבלו העדפה על פני צירופי סמיכות.
 
לגבי "משוררת ילדים", אין כאן טעות, זה צירוף סמיכות. הקשר הסמנטי בין הנסמך לסומך לא חייב להיות רק שייכות. לכן ניתן למצוא בשפה "צלחת מפלסטיק" אך גם "צלחת פלסטיק" (ושניהם נכונים!); "שולחן סלון" / "שולחן לסלון" / "שולחן סלוני" ועוד. בעברית יש לנו יותר מדרך אחת לתאר את שם העצם (מבחינה תחבירית, להוסיף לו לוואי). אפשר לעשות זאת ע"י סומך, ע"י צירוף יחס (מילת יחס + שם עצם), ע"י שם תואר ועוד. אין דרך נכונה אחת בלעדית, אבל לרוב יש צורה מקובלת יותר, כאמור.
 
אם את רוצה סימוכין לשימוש ב"משורר/ת ילדים" (שכאמור, הוא המקובל יותר) במקורות ראויים מחוץ לוויקיפדיה, לא קשה למצוא דוגמאות טובות באמצעות גוגל:
 
זמרשת: "איזו משוררת-ילדים תחגוג השנה 120 ומהם שיריה המפורסמים?"
http://www.zemereshet.co.il/news_item.asp?id=179
"הארץ": "והיא [דתיה בן דור] משוררת ילדים, אהובה על הכל, ששיריה לפעוטות מדגישים את החרוז והמשקל ומתאפיינים בחירות לשונית ובהיתוליות."
http://www.haaretz.co.il/gallery/kids/1.1920964
 
מאמר: "נתן אלתרמן - משורר ילדים" מאת אופק, אוריאל
http://haifa.libraries.co.il/BuildaGate5library/general2/data_card.php?dc=129495~~~~~Card8&Daf=1
 
רוביק רוזנטל: "ע. הלל הלך בכתיבה הזו לילדים על חבל דק. סטייה קלה אל השפה הגבוהה, האסוציאציות, אזכורי הפסוקים העתיקים והחדשים היתה יכולה להפוך אותו "משורר ילדים למבוגרים" כפי שקרה לכמה משוררים, שמרתקים את ההורה המספר ומשעממים את הילד."
http://www.ruvik.co.il/גיבורי-שפה/ע-הלל.aspx