שאלה

מעולה! תודה


 
מגשש

&nbsp
אני רוצה להגיד שהוא הבחין בקבוצת אנשים ובירר עליהם בקטנה - שאל כמה שאלות מתוך סקרנות גרידא. לא חקר את העניין לעומק.
&nbsp
האם הפועל הנ"ל מתאים להקשר? (לפי המילון לא)
&nbsp
ההקשר - "באולם בלטו מספר צעירים, שיערם ארוך ותלבושתם אחידה. כמה ימים קודם לכן, גיששתי אצל עדי לגביהם. "מתנדבים", היא מסרה".
&nbsp
באופן כללי אני מרגיש שיש איזו היררכיה, שאני לא מצליח להסדיר אותה, בין הפעלים - חוקר, בוחן, בודק, מברר, שואל, מגשש, תוהה וכד'
 

trilliane

Well-known member
מנהל
מתאים להקשר אבל פחות לניסוח, הוא צורם לי

למה לא פשוט "שאלתי את עדי לגביהם" או "התעניינתי עליהם בפניה" (גם לא ניסוח מוצלח במיוחד). אם אתה מחפש משהו במשלב ממש גבוה אפשר "תהיתי על קנקנם" או "ניסיתי לברר על אודותיהם".
&nbsp
מילים נרדפות למגשש:
http://www.milononline.net/value.php?vldid=1302738
("מרחרח" מתאימה, אבל היא יותר סלנג)
 
כי הוא לא בדיוק שואל

&nbsp
אלא מתעניין, מגשש/מרחח, שואל כדרך אגב.
&nbsp
כתבתי כך בסוף - "באולם בלטו מספר צעירים, שיערם ארוך ותלבושתם אחידה. כמה ימים קודם לכן, התעניינתי לגביהם. "מתנדבים", עדי מסרה".
&nbsp
עדיף התעניינתי עליהם/אודותם?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
זה בדיוק שואל...
הוא רצה לקבל תשובה וקיבל

אתה רוצה לומר שהוא לא חקר לעומק, בסדר, אבל זה לא סותר את עצם השאלה...
ואם זו שאלה כבדרך אגב, אפשר לומר "שאלתי כבדרך אגב".
&nbsp
"התעניינתי לגביהם" זה בסדר; אפשר גם "עליהם", לא רואה בכך יתרון.
"אודותיהם" זה דווקא לא תקני כי הצירוף המלא הוא "על אודות" (והוא סתם ארוך יותר).
ראה הסבר באתר האקדמיה ללשון:
http://hebrew-academy.org.il/2012/03/20/אודות-ועל-אודות/
 
זעזוע

&nbsp
אני מחפש את הפועל הנכון לצוות לזעזוע- למשל זעזוע חלף בי או זעזוע הלם/הכה בי.
&nbsp
ברור לי שקל יותר לכתוב הזדעזעתי, אך זה לא תואם המשפט והסגנון.
&nbsp
הנה ההקשר - "האמת הייתה שגם אם הצלחתי להסתיר את זה, לעטות איזו מסכה של חסינות, זעזוע גדול חלף בי נוכח הזאטוטים החולים".
&nbsp
אולי זעזוע גדול רעש/שצף/מילא/סער בי?
&nbsp
אשמח לעצתכם :)
 

trilliane

Well-known member
מנהל
נמלאתי זעזוע

אבל באמת שאין שום בעיה משלבית או ניסוחית עם "הזדעזעתי":
הזדעזעתי למראה הפעוטות החולים" – קצר, ממוקד, ענייני.
 
הערה: דומני שלמילה 'זאטוטים' יש קונוטציה של שובבות, משחקים,

תנועה, ולבטח לא זו התחושה שאתה רוצה שיחושו הקוראים את המשפט.
אם תשים לב, גם טריליאן החליפה את 'זאטוטים' ב'פעוטות' (ואני מניח שהסיבה לכך היא שגם היא חשה אי נוחות מסוימת לגבי מילה זו).
ואולם, למיטב ידיעתי, לפחות חלק מהילדים החולים כבר מזמן אינם בחזקת פעוטות, לכן לא הייתי משתמש גם במילה זו. לצערי התחליף היחיד שמצאתי ל'זאטוטים' הוא 'החולים הקטנים'.
כך שהמשפט שאני מציע הוא:
"האמת הייתה שגם אם הצלחתי להסתיר את זה, לעטות איזו מסכה של חסינות, נמלאתי זעזוע נוכח החולים הקטנים".
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אני שיניתי בעיקר לצורך הגבהת המשלב

הנחתי שב"זאטוט" הוא מתכוון לילד קטן, כלומר לפעוט. אם הכוונה (גם או רק) לילדים גדולים יותר, פשוט "ילדים".
 
א. פעוט אינו "ילד קטן", הוא ילד *ממש* קטן.

רב מילים:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסבר מלא למילה פָּעוֹט שֵם

(צורת הנקבה: פָּעוטה)
ילד קטן שכבר אינו תינוק (עד גיל שנתיים-שלוש לערך).
• בספר ההדרכה מציעים דרכים לגמול פעוטות מחיתולים ומבקבוקים
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

ב. חשבתי גם על 'ילדים'. אך מכיוון שלטעמי, 'החולים הקטנים' מעצים את תחושת הזעזוע שחש הגיבור (ואשר מועברת לקורא) יחסית ל'הילדים החולים', בחרתי בצירוף זה - אבל זה כבר באמת עניין של טעם אישי.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
נו בדיוק, ילד קטן... ההגדרה שהבאת אומרת זאת בדיוק

מילון ספיר קצת יותר נדיב ומותח את הגבול בגיל שלוש-ארבע לערך (ובתקופת חז"ל זה היה ילד קצת יותר גדול):
http://www.milononline.net/value.php?vldid=1017199
אבל בחיי שלא הייתה לי כוונה להפוך זאת לדיון על ההגדרה המדויקת והיכן בדיוק מותחים את הגבול.
&nbsp
כשאומרים לי "זאטוט" אני מפרשת זאת כילד בגיל גן, ולכן בעיניי "פעוט" מתאים. לקראת גיל בי"ס ובי"ס יסודי זה "ילד" ואח"כ כבר בן עשרה / נער וכו'. אני סומכת על אור שיבחר את המילה שמתאימה לו.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
כבר בדקתי מזמן מה כתוב בספיר, אך "זאטוט" אינו נער בפועל

ההגדרה ב"ויקימילון" משקפת את השימוש הרווח בציבור בימינו, וכאמור, אתה מוזמן להיעזר בגוגל כדי להיווכח. השאלה אם אתה רוצה להיות צודק לפי המילון או חכם עבור הקוראים שלך... אם הכוונה שלך היא לילדים בטווח גילים רחב, ממליצה בחום להשתמש ב"ילדים" ולא במילים אחרות שעלולות רק להטעות.
 
גדולי הדור

&nbsp
אני מחפש צירוף לאישים הדגולים בהיסטוריה האנושית, פאר האנושות מהבחינה הזו.
&nbsp
גדולי הדור הוא היחידי שמצאתי בהקשר הנ"ל.
&nbsp
הנה ההקשר - ""אני בטוחה שהוא לא שומר לך טינה", חרצה במהרה.
"למה את חושבת?"
"גם הדגולים באדם נוטרים טינה, זה אנושי", אמרה...
&nbsp
אם יש לכם הצעות לחלופות ל"הדגולים באדם/גדולי הדור, אשמח.
&nbsp
שאלה נוספת - הפועל מתחבט (בכוונה של מתייסר), לאיזה מילים מצורף בדרך כלל?
&nbsp
הנה ההקשר -
"חוץ מזה, שלפעמים אנחנו סתם מתחבטים במאורעות העבר" , אמרה, "זה נחמד כשהדמיון עולה על המציאות, אבל לא עדיף ללבן את הדברים, לחסוך מעצמנו מטען מיותר?", הניחה למילים לחלחל.
&nbsp
מרגישים לי שמתחבט במאורעות זה לא נכון... אולי עדיף מתחבטים בעבר?
&nbsp
אני רוצה להגיד שאנשים סתם מהרהרים על מה שעבר יתר על המידה, מתחרטים על דבר שכבר אי אפשר לשנות.
&nbsp
תודה על כל התשובות המועילות!
 

trilliane

Well-known member
מנהל
גדולים או דגולים? לא הבנתי אם זו טעות הקלדה

כי לא מקובל לכתוב "הדגולים באדם". אפשר "הגדולים ביותר" או פשוט "(האנשים) החכמים / הנאצלים / הנעלים / המוסריים ביותר ...".
&nbsp
"מתחבט" (בהקשר זה) פירושו מתלבט קשות, במאמץ. אתה לא יכול להתלבט על דברים שכבר קרו. אתה יכול להתחרט, לא להרפות, להתייסר, לייסר / להלקות את עצמך...
 
למעלה