שאלה

א. תקין. ב. לטובת "המוזיקה" של המשפט הייתי מוסיף:

"המחלקה המתה אדם. רופאים, אחיות ומטופלים צעירים התרוצצו בה הלוך ושוב".
 
שלוש שאלות

1. כיצד נהוג לומר "נגלה אלי" או "נגלה לפניי"
&nbsp
הנה ההקשר - "אולם גדול וססגוני נגלה לפניי"
&nbsp
2. מחפש את המילה הנכונה, אחרי שהוא התיז על עצמו בושם, ניתן להגיד "התכסיתי בבושם" או שיש מילה עדיפה?
&nbsp
3. המילה הלועזית להכרה היא קוגניציה, האם יש מילה לועזית לתת-הכרה?
 
1. הייתי בוחר ב"התגלה/נגלה לעיניי". 2. "הייתי/נהייתי מבושם

כולי / אפפה את גופי עטרת של בושם". 3. חלופה עברית - תת מודע; תרגום לאנגלית - subconscious; מילה לועזית - איני יודע.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
תשובות

1. לדעתי אפשר כך או כך; בהקשר הזה עדיף "נגלה לפניי" כי נראה לי ש"נגלה אליי" או "נגלה לי" מתקשרים בעיקר להתגלות סודית (מיסטיקה וכו'). מסכימה עם חוכך שהכי טוב "נגלה לעיניי".
&nbsp
2. אפשר לומר "התבשמתי" (כמו פעולות רבות של טיפוח עצמי המשתמשות במשמעות החוזרת של בניין התפעל – התאפרתי, התגלחתי, התקלחתי, התקשטתי וכו'). לפועל "להתבשם" יש גם משמעות מטאפורית, אך אני חושבת שאין סכנה להתבלבל בהינתן הקשר. אם הפועל לא מתאים אני ממליצה שתיתן הקשר, כי שוב, קשר להציע בלי לקרוא את המשפט.
&nbsp
3. מילה לועזית במקום מונח מוצלח ומוכר בעברית?
למה? מה ההקשר? (סאבלימינל והצל?
).
 
תודה לשניכם על כל התשובות


3. מילה לועזית מכיוון שאני מנסה לשלב את המושג תת-הכרה או אשליה במסגרת שמו של צייר רוסי שהמצאתי.
&nbsp
סתם בשביל הפיקנטריה, כרגע שמו הוא - "ולדימיר מורגנטוב"
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אם כך אולי כדאי לשאול דוברי רוסית... נסה בפורום בלשנות

 
במלוא הכוח

&nbsp
מחפש מילה נרדפת ל"במלואו כוחו/אונו/עוצמתו
&nbsp
הנה ההקשר - "הירח הרשים ביופיו, האיר את דרכי בחזרה למחלקה. למחרת נעלם, ושב במלואו הכוח.
&nbsp
אני רוצה להגיד שהירח חזר בליל המחרת לאותו המצב (ירח מלא)
&nbsp
אולי עדיף "למחרת נעלם, ושב במלואו"?
&nbsp
 
"הירח הרשים ביופיו, האיר את דרכי בחזרה למחלקה. אתא בוקר

וייעלם, אך עם רדת הלֵיל שב ופשט אורו מאופק עד אופק.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לטעמי זה כבר מליצי יתר על המידה... אך איש איש וטעמו

רק הערה סגנונית אחת: לא הייתי משתמשת ב"פשט אורו"; פושטים עור, לא אור...
בקיצור, זה פועל קצת מוזר בהקשר הזה. לטעמי עדיף פשוט "האיר", זרח, זהר...
 
את ביוצא ואני בעומד.


את דיברת על משמעויות 1, 2 (להלן) - פועל יוצא, ואני על 5 (להלן) - פועל עומד:

רב מילים:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסבר מלא למילה פָּשַׁט פ' קל

1. הסיר או הוריד בגד מעל גופו.
• הוא פשט את בגדיו ונכנס לאמבטיה.

2. הסיר או הוריד את העור מעל בעל חיים (לרוב בצירוף 'פשט את העור').

3. הושיט או שלח איבר מגופו קדימה.

4. פשט על מקום מסוים
א. חדר אליו והתקיף אותו, ביצע פשיטה עליו, ערך בו פשיטה.
• יחידה מובחרת של צה"ל פשטה הלילה על בסיס מחבלים והשמידה בו מספר מתקנים.
ב. (בלשון הדיבור) הסתער עליו, בייחוד כדי לקחת או להוציא משם דברים.
• האורחים פשטו על המזנון כאילו לא ראו אוכל מימיהם.

5. התפשט, נפוץ, התפרסם (במקום כלשהו).
• המשחק החדש פשט בין בני הנוער בכל הארץ.
• השמועה פשטה במהירות ברחבי העיר.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
 

trilliane

Well-known member
מנהל
איך פועל עומד אם הוא יוצא למושא ישיר? "פשט אורו" זה לא עומד

"האור פשט" (= האור התפשט) זה עומד, וגם אז מצלצל קצת מוזר ולא ממש מתאים להקשר.
 
בדיוק כך, האור פשט. זה שיעורו של המשפט שכתבתי. הנה אכתבנו

בצורה אחרת כדי שלא תהיינה לך ספקות שבְּפועל עומד הכתוב מדבר.
הנה המשפט המקורי:
"אתא בוקר וייעלם, אך עם רדת הלֵיל שב ופשט אורו מאופק עד אופק."

נוסח "המובן יותר" (אך הפחות ציורי):
"אתא בוקר וייעלם, אך עם רדת הלֵיל שב והתפשט אורו מאופק עד אופק."

כלומר המשפט שכתבתי אינו מדבר על כך שהירח פושט את אורו - עד כדי כך אין עִלגותי מגעת, אלא מדבר הוא על אורו של הירח השב ופושט (החוזר ומתפשט) מאופק עד אופק.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
הניסוח מטעה כי אתה מחליף נושא באמצע המשפט בצורה לא ברורה

וגם זו סיבה לא להשתמש בניסוח כזה... (בלי שום קשר לעילגות).
אני מכירה כמובן את הפועל "פשט" במובן "התפשט" אבל לא בהקשר של אור.
זה לא מסתדר לי ואני חושבת שזה ניסוח לא מוצלח כך או כך.
 
א. פשלה - 'שלא יהיו לך ספקות' (ולא 'שלא תהיינה'). ב. פשטתי

על רחבי הגוגל והצלחתי למצוא דוגמה אחת לאור שפושט, הנה:
"מבלי משים העמקתי מחשבות ורעיוני נשאוני הלאה, ובין כה וכה באה השמש בסתר אהלה, האור פשט ויעף והצללים גם הם כלים, וכל הציור אשר הרהיבני היה כלא היה! שבתי לביתי ומאום לא..." (מרדכי צבי מאנה, פרויקט בן יהודה).
מצד אחד נעצבתי אל לבי - אי אפשר לומר שהאור פושט והולך בכל פינות הלשון, נהפוך הוא.
אך מצד שני שמחתי שלא אני היחידי שחצב צירוף זה מקירות לבו.
סוף דבר, יעשה הכותב כטוב בעיניו.
לעניין החלפת הנושא במעבר ממשפט למשפט (ולא באותו משפט), לעניות דעתי, מכיוון שלא מדובר בטקסט מדעי, אין בכך כל רע - להפך אולי יש בכך משום תוספת עניין לטקסט.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אני רק הערה אסטרונומית: הירח מלא בדיוק לילה אחד בחודש

ולמען האמת (אם ממש מדייקים) זה אפילו לא כל הלילה...
בקיצור, מה שאני מנסה לומר, שהוא לא באמת מלא בלילה לפני ובזה שאחרי, לא באותה מידה לפחות (אם כי ההבדל לא בהכרח נראה לעין).
&nbsp
הייתי מסתפקת "במלואו". בהנחה שהוא אכן מלא, זה נכון מבחינה מדעית וגם פחות מליצי שלא לצורך.
 
למעלה