שאלה

קטונתי...

כל מה שאמרתי נכון למטוסי ה-GA שכולנו טסים עליהם, וזו לא גזרה משמים שכך יהיה בכל המטוסים... לגבי ההרקולס, הוא אכן יכול להסיע אחורנית ללא עזרה חיצונית, אך אינני מכיר את צורת התפעול. אם אף אחד פה לא יספר לנו על זה, אשאל מכר שלי, טייס הרקולס. אז מי שמכיר מערכות אחרות/שונות/עתיקות/חדישות, אנא האירו עינינו!
 
גם למטוסי הנורד

הישנים של ח"א, מתוצרת צרפת, שיוצרו לפני 50 שנה ומעלה, עם מנוע בוכנה כוכבי, היתה אפשרות להיפוך להבים. אני זוכר אותם יוצאים מהחנייה ב"רוורס". אינני יודע אם הם השתמשו במנגנון גם לצורך עצירת המטוס בעת הנחיתה. דוד
 
לא מדוייק.

ידית השליטה על הסל"ד היא מעין שסתום המבקר את לחץ השמן בבוכנה הקובעת את זוית הפסיעה של הלהבים. בתוך "טבור" המדחף ישנו שסתום המבוקר ע"י הכח הצנטרפוגלי הנוצר עפ"י מהירות סיבובי המנוע. השסתום בנוי כך שהוא מווסת את לחץ השמן ב"טור" עם ידית בקרת הסיבובים. כיוון הפעולה שלו הוא כזה שעליית מהירות הסיבוב גורמת לבניית לחץ שמן המגדיל את זוית ההתקפה של הלהבים. לכן, לאחר קביעת סל"ד מסויים באמצעות ידית הסל"ד, נוצר במערכת לחץ שמן נתון המביא את הלהבים לזוית התקפה מסויימת. אם מהירות הסיבוב גדלה, השסתום הצנטרפוגלי ייצר לחץ המגדיל את זוית הפסיעה, ההתנגדות על ציר המנוע תגדל והסל"ד יירד. במטוסים מסויימים (בעיקר כאלו המונעים ע"י מנועי טורבו-פרופ) ניתן להביא את זוית הפסיעה לזוית שלילית (בטא) וע"י כך המדחפים הופכים את כיוון הסחב שלהם ובמקום למשוך קדימה את המטוס הם דוחפים אותי אחורנית. לדבר זה יש שימוש הן בקיצור ריצת הנחיתה והן בהכנסת המטוס ב"רוורס" לחניה. ואכן, בהרקולסים ישנו הסידור הזה. אפשר להבחין כי לאחר הנגיעה בעת הנחיתה, הטייס "פותח מנוע". למעשה, מה שהוא עושה הוא הופך את פסיעת הלהבים ונותן כח למנוע העוזר בעצירה וחוסך בכך בלאי לצמיגים ולבלמים. ע"מ להביא את הלהבים לפסיעה שלילית יש להעביר את ידית הסל"ד מעבר למדרגה המונעת העברה בטעות. אריאל
 
למעלה