שאלה
- פותח הנושא רמי אב
- פורסם בתאריך
שלום
אני לא רוצה לענות על השאלה עצמה, אלא רק להביא הערת צד (אז אפשר להתעלם אם רוצים).
"מי שמאמין שבעלי החיים לא נועדו לשרת את האדם" - ביטוי זה צרם לי מאוד: מבחינת זה שאין לו משמעות כל כך, לא מבחינת התוכן המוסרי או משהו כזה. מנקודת מבט מודרנית (או גם קדמונית יותר, אך נטולת התניות דתיות), זה "ברור" שבעלי החיים לא נועדו עבור כלום. גם בן האדם לא "נועד" עבור כלום. אז ה"אמונה" בזה היא במובן מאוד חלש.
זה כמו שאני "מאמין" שכדור הארץ עגול. אני מסכים שאפשר לכנות זאת אמונה (מגובה ברציונליזציה מאוד מספקת), אבל קשה לראות איך לבר דעת מודרני תהיה מוטיבציה (חוץ משעמום או הכרח טכני) להגן על אמונה זו מול המחזיק באמונה אחרת (שכדור הארץ שטוח).
אם אנסה לנסח באופן יותר בר הגיון את שאלתך (אולי לא אצליח עד הסוף), זה יהיה משהו כמו: "לכל מי שהחליט להאזין ביתר שאת לחוש המוסר הפנימי שלו, ולגלמו בפרקטיקה שאינה מהמקובלות היום, אשר ייתכן וטומנת בחובה אי-סדירויות ("צביעות"), אי-קיימות, אי-נוחות; זה שאינו רוצה יותר להשתמש בהן לצרכיו, וייתכן שסבור שדבר זה הכרחי להמשך והעצמת שלוות הקיום האנושי בחברה ("מאמין"). האם אתם גם נגד אילוף....."
אני לא רוצה לענות על השאלה עצמה, אלא רק להביא הערת צד (אז אפשר להתעלם אם רוצים).
"מי שמאמין שבעלי החיים לא נועדו לשרת את האדם" - ביטוי זה צרם לי מאוד: מבחינת זה שאין לו משמעות כל כך, לא מבחינת התוכן המוסרי או משהו כזה. מנקודת מבט מודרנית (או גם קדמונית יותר, אך נטולת התניות דתיות), זה "ברור" שבעלי החיים לא נועדו עבור כלום. גם בן האדם לא "נועד" עבור כלום. אז ה"אמונה" בזה היא במובן מאוד חלש.
זה כמו שאני "מאמין" שכדור הארץ עגול. אני מסכים שאפשר לכנות זאת אמונה (מגובה ברציונליזציה מאוד מספקת), אבל קשה לראות איך לבר דעת מודרני תהיה מוטיבציה (חוץ משעמום או הכרח טכני) להגן על אמונה זו מול המחזיק באמונה אחרת (שכדור הארץ שטוח).
אם אנסה לנסח באופן יותר בר הגיון את שאלתך (אולי לא אצליח עד הסוף), זה יהיה משהו כמו: "לכל מי שהחליט להאזין ביתר שאת לחוש המוסר הפנימי שלו, ולגלמו בפרקטיקה שאינה מהמקובלות היום, אשר ייתכן וטומנת בחובה אי-סדירויות ("צביעות"), אי-קיימות, אי-נוחות; זה שאינו רוצה יותר להשתמש בהן לצרכיו, וייתכן שסבור שדבר זה הכרחי להמשך והעצמת שלוות הקיום האנושי בחברה ("מאמין"). האם אתם גם נגד אילוף....."
התשובה שלי
לדעתי התשובה צריכה להתחלק ל- 2 נושאים:
אילוף התנהגויות שמבחינת הכלב הן טבעיות אך הן מהוות סכנה לו ולסביבתו כמו – קפיצה על אנשים, נשיכות, משיכה ברצועה (במיוחד לכלב גדול וחזק) וכו'.
אלו התנהגויות שמסכנות גם את הכלב (למשל הסגר במקרה של נשיכה) וגם לסביבה שלו ומהווה גם סכנה להמשך הישארותו של הכלב במשפחות מסוימות לכן לדעתי אילוף במקרים אלו לא רק רצוי אלא גם הכרחי.
נושא אחר זה לימוד "טריקים" כמו לתת יד, לסגור דלת וכו'. אלו דברים שלא הכרחיים אבל הרבה כלבים נהנים מהפעילות המוחית וכל עוד זה נעשה ללא תיקונים וכפיה ואם הכלב נהנה מכך - אני לא רואה בעיה בכך. אם הכלב לא מעוניין לדעתי לא צריך להתעקש ולהניח לו.
לדעתי התשובה צריכה להתחלק ל- 2 נושאים:
אילוף התנהגויות שמבחינת הכלב הן טבעיות אך הן מהוות סכנה לו ולסביבתו כמו – קפיצה על אנשים, נשיכות, משיכה ברצועה (במיוחד לכלב גדול וחזק) וכו'.
אלו התנהגויות שמסכנות גם את הכלב (למשל הסגר במקרה של נשיכה) וגם לסביבה שלו ומהווה גם סכנה להמשך הישארותו של הכלב במשפחות מסוימות לכן לדעתי אילוף במקרים אלו לא רק רצוי אלא גם הכרחי.
נושא אחר זה לימוד "טריקים" כמו לתת יד, לסגור דלת וכו'. אלו דברים שלא הכרחיים אבל הרבה כלבים נהנים מהפעילות המוחית וכל עוד זה נעשה ללא תיקונים וכפיה ואם הכלב נהנה מכך - אני לא רואה בעיה בכך. אם הכלב לא מעוניין לדעתי לא צריך להתעקש ולהניח לו.
ובכן, גם ילדים מחנכים להתנהג לאו דווקא כפי
שהם היו בוחרים, והדבר בשום אופן לא הופך אותם למי שמשרת מישהו אחר. גם מבוגרים מחנכים. רצון הדדי לחיות במשותף עם מישהו אינו ניצול פסול, וכיבוד זכויות של מישהו לא אומר דווקא לתת לו לעשות כל מה שירצה.
האילוף נועד לגרום לבעל חיים שיש לו גם כך נטיה ואינטרס לחיות עם בני אדם, לכוון התנהגויות כך שיוכלו לחיות עמם בצורה סבירה. לעתים האילוף נועד גם להגן על בעל החיים או לשפר את חייו (יכולת להסתובב איתו בצורה נוחה לכלב, בלי שיברח ויסכן את עצמו). אני אישית לא אוהבת לימוד כלבים לבצע טריקים - אני לא מבינה בשביל מה זה טוב, ולי זה נראה כמו אקט של אדנות.
אילוף יכול להיות בעייתי מאד אם מדובר באילוף להתנהגות ששונה מאד מהנטיה הטבעית של בעלי חיים. רוב חיות הבר יסבלו מחיים בשבי, ובוודאי מאילוף לטריקים ששונים מאד מהתנהגותם הטבעית. אילוף כזה גם לרוב ילווה בגרימת כאב, סימום וכד'. כמו כן, יש גם סוגי אילוף שמיועדים להפוך את בעל החיים לכזה שניתן להשתמש בו (כלבי אילוף, שיטור וכו'). ההתנגדות של פעילי זב"ח לאלה לרוב אינה על רקע עצם האילוף, אלא על השימוש.
כך שאם לא מדובר באילוף למטרת שימוש, באילוף חיה שלא מותאמת לכך ותסבול מאד מהאילוף, ובודאי באילוף שגורם סבל רב - אני חושבת שאילוף זה לרוב בסדר.
שהם היו בוחרים, והדבר בשום אופן לא הופך אותם למי שמשרת מישהו אחר. גם מבוגרים מחנכים. רצון הדדי לחיות במשותף עם מישהו אינו ניצול פסול, וכיבוד זכויות של מישהו לא אומר דווקא לתת לו לעשות כל מה שירצה.
האילוף נועד לגרום לבעל חיים שיש לו גם כך נטיה ואינטרס לחיות עם בני אדם, לכוון התנהגויות כך שיוכלו לחיות עמם בצורה סבירה. לעתים האילוף נועד גם להגן על בעל החיים או לשפר את חייו (יכולת להסתובב איתו בצורה נוחה לכלב, בלי שיברח ויסכן את עצמו). אני אישית לא אוהבת לימוד כלבים לבצע טריקים - אני לא מבינה בשביל מה זה טוב, ולי זה נראה כמו אקט של אדנות.
אילוף יכול להיות בעייתי מאד אם מדובר באילוף להתנהגות ששונה מאד מהנטיה הטבעית של בעלי חיים. רוב חיות הבר יסבלו מחיים בשבי, ובוודאי מאילוף לטריקים ששונים מאד מהתנהגותם הטבעית. אילוף כזה גם לרוב ילווה בגרימת כאב, סימום וכד'. כמו כן, יש גם סוגי אילוף שמיועדים להפוך את בעל החיים לכזה שניתן להשתמש בו (כלבי אילוף, שיטור וכו'). ההתנגדות של פעילי זב"ח לאלה לרוב אינה על רקע עצם האילוף, אלא על השימוש.
כך שאם לא מדובר באילוף למטרת שימוש, באילוף חיה שלא מותאמת לכך ותסבול מאד מהאילוף, ובודאי באילוף שגורם סבל רב - אני חושבת שאילוף זה לרוב בסדר.
בדר"כ אילוף מגיע כך-
כשאדם רוצה שבעל החיים יעשה כמצוותו וחוקיו של האדם...
האדם גם מאלף את ילדיו לעשות כך.
ולדעתי, זה פשוט דוחה!
אם מצילים בעל-חיים, או, אם מוצאים בעל חיים- בעל החיים עדיף לו לחזור לטבע, ולא לעבור הכשרה בחיים עם האדם.
אני נגד הדברים הללו, ואני גם נגד כל הקטע הזה של "החזקת בעל חיים"... זה סך הכל מאסר בבית. אם רוצים, שיחיו ביחד עם בעליי החיים בטבע, אך לאמן את החיים לדרכיי האדם- זה פשוט מגעיל!
כשאדם רוצה שבעל החיים יעשה כמצוותו וחוקיו של האדם...
האדם גם מאלף את ילדיו לעשות כך.
ולדעתי, זה פשוט דוחה!
אם מצילים בעל-חיים, או, אם מוצאים בעל חיים- בעל החיים עדיף לו לחזור לטבע, ולא לעבור הכשרה בחיים עם האדם.
אני נגד הדברים הללו, ואני גם נגד כל הקטע הזה של "החזקת בעל חיים"... זה סך הכל מאסר בבית. אם רוצים, שיחיו ביחד עם בעליי החיים בטבע, אך לאמן את החיים לדרכיי האדם- זה פשוט מגעיל!
purplegiraff
New member
זה ממש דוחה שלימדתי את
ילדי לעשות צרכים בסיר
עוד יותר מזעזע שלימדתי אותם שיושבים לאכול לשולחן יחד כמשפחה ומדברים אחד עם השני
הכי גרוע שאני מחנכת אותם להסתכל על כל פרח ועלה ולשכב על הגב בפארק להסתכל על העננים,
ושלא מדבר על ללמד אותם לקרוא ספרים
או שלא זורקים חפצים זה על זה.
ממש אילוף.
ואת הכלב? בכלל.... לימדנו אותו ללכת לצידנו ללא רצועה, לעצור איתנו בקצה המדרכה ולעבור איתנו כשפנוי,
היה עדיף כנראה לדבריך לו לא הייתי מאלפת אותו והוא היה רץ ומקפץ כרצונו ונדרס, או שהייתי קושרת אותו ברצועה כדי להגן עליו,
אה, רגע, סליחה
לדבריך אני "אוסרת" את הכלב בביתי, אז עלי לעבור לגור איתו ב"טבע".... ובאיזה טבע בדיוק אני אמורה למקם את כלב הטרייר הבינוני
העדין שלי?
שמע, יש מצב שאנחנו מסכימים על הרבה דברים אם אתה רק מפעיל קצת יותר הגיון.
ילדי לעשות צרכים בסיר
עוד יותר מזעזע שלימדתי אותם שיושבים לאכול לשולחן יחד כמשפחה ומדברים אחד עם השני
הכי גרוע שאני מחנכת אותם להסתכל על כל פרח ועלה ולשכב על הגב בפארק להסתכל על העננים,
ושלא מדבר על ללמד אותם לקרוא ספרים
או שלא זורקים חפצים זה על זה.
ממש אילוף.
ואת הכלב? בכלל.... לימדנו אותו ללכת לצידנו ללא רצועה, לעצור איתנו בקצה המדרכה ולעבור איתנו כשפנוי,
היה עדיף כנראה לדבריך לו לא הייתי מאלפת אותו והוא היה רץ ומקפץ כרצונו ונדרס, או שהייתי קושרת אותו ברצועה כדי להגן עליו,
אה, רגע, סליחה
לדבריך אני "אוסרת" את הכלב בביתי, אז עלי לעבור לגור איתו ב"טבע".... ובאיזה טבע בדיוק אני אמורה למקם את כלב הטרייר הבינוני
העדין שלי?
שמע, יש מצב שאנחנו מסכימים על הרבה דברים אם אתה רק מפעיל קצת יותר הגיון.
אני אוהבת שמוכיחים את הטענות שלי-
מה הסיר, כשהטבע עצמו צריך את הצואה לצורך התחדשות?
סך הכל ניסיון להרגל הרגל מהטבע לתוך מיבנה סגור שלא יכול לטפל בדבר בעצמו.
וכמובן שלשבת ליד שולחן- אחריי הכל, חייב לאכול גם את האוכל עם כלים תואמים, וגם, לקנות את הכל! והאוכל עצמו- מלכלך, לא? אז לא לגעת בו ישירות בכלל!
בטבע אפשר פשוט ללכת ביחד, לאכול מתחת לעץ אפילו, לזוז ולרוץ ולחיות בחיי חברה ללא כל בעיה, הקטע של ה"שולחן" הנו לא יותר מחלק מהתרבות הפלצנית הקלסית. וגם, מה הבעיה לשבת במעגל ולאכול? חייב כיסאות ושולחנות ומוצרים נלווים?
את באמת מחנכת את הילדים להביט על פרחים? הם לא יודעים להביט לבד? והקטע של הפרק עם העננים אמור לבוא לבד, מתוך סקרנות הילד יותר מאשר משהו אחר.
להקשיב לסיפורים המגיעים מפה לפה דוקה נישמע לי הרבה יותר מעניין מספרים, אך, לצערנו המנהג הזה מת מיזמן, כי מה שווה מבחינה רווחית סיפור בתוך מוח?
בנוגע לחפצים- תישאלי את עצמך למה יש לך אותם בכלל? קישוטים? מצחיק.
בנוגע לכלב- עדיין, אותו דבר כפי שאמרתי- להרגל אותו לחיות בתוך עולם אנושי. לא לשכוח שהוא אוכל בשר, וזה דיי יוצא דפוק לחלוטין מבחינת זכויות בעליי חיים, אלה אם כן את יכולה להרשות לעצמייך את המוצר המיובא מחוץ לארץ שהוא טבעוני למשל, כדי שלא להיתקל בדילמה המוסרית של "חייה עדיפה על חייה".
הכלב שלך בינוני כי הוא כבר עבר את החיים האנושיים, כלב בטבע הוא יותר דומה לזאב.
אני מסכימה שהעולם האנושי מנסה לחפה על הטעויות הרבות שלו יותר מידיי באמצעות כיסויים חסרי בסיס.
מכל מה שאמרתי- חזר רעיון אחד- הסתגלות מאולצת לצורת החיים המסוימת שהמין האנושי הקנה לעצמו.
אם עכשיו תגידי "אז למה את משתמשת במחשב, למה שלא תגורי בטבע?"
כי לצערי זאת לא אופציה, בייחוד שהעולם הטבעי מוחזק בבעלות משפטית, ואין ממש נהר חופשי, וישראל היא בכל מיקרה שטח מלחמה שכל סנטימטר יכול לייצר מחלוקת רוקעת שחקים.
והאינטרנט? בעולמינו, אין ממש דרך אחרת כבר לתקשר כראויי.
העולם האנושי מגעיל, התפקיד שלנו זה לקלוט את הבעיות ולנסות בעצם לפתור אותם במקום לאלתר פתרון שבסופו של דבר לא באמת פועל.
מה הסיר, כשהטבע עצמו צריך את הצואה לצורך התחדשות?
סך הכל ניסיון להרגל הרגל מהטבע לתוך מיבנה סגור שלא יכול לטפל בדבר בעצמו.
וכמובן שלשבת ליד שולחן- אחריי הכל, חייב לאכול גם את האוכל עם כלים תואמים, וגם, לקנות את הכל! והאוכל עצמו- מלכלך, לא? אז לא לגעת בו ישירות בכלל!
בטבע אפשר פשוט ללכת ביחד, לאכול מתחת לעץ אפילו, לזוז ולרוץ ולחיות בחיי חברה ללא כל בעיה, הקטע של ה"שולחן" הנו לא יותר מחלק מהתרבות הפלצנית הקלסית. וגם, מה הבעיה לשבת במעגל ולאכול? חייב כיסאות ושולחנות ומוצרים נלווים?
את באמת מחנכת את הילדים להביט על פרחים? הם לא יודעים להביט לבד? והקטע של הפרק עם העננים אמור לבוא לבד, מתוך סקרנות הילד יותר מאשר משהו אחר.
להקשיב לסיפורים המגיעים מפה לפה דוקה נישמע לי הרבה יותר מעניין מספרים, אך, לצערנו המנהג הזה מת מיזמן, כי מה שווה מבחינה רווחית סיפור בתוך מוח?
בנוגע לחפצים- תישאלי את עצמך למה יש לך אותם בכלל? קישוטים? מצחיק.
בנוגע לכלב- עדיין, אותו דבר כפי שאמרתי- להרגל אותו לחיות בתוך עולם אנושי. לא לשכוח שהוא אוכל בשר, וזה דיי יוצא דפוק לחלוטין מבחינת זכויות בעליי חיים, אלה אם כן את יכולה להרשות לעצמייך את המוצר המיובא מחוץ לארץ שהוא טבעוני למשל, כדי שלא להיתקל בדילמה המוסרית של "חייה עדיפה על חייה".
הכלב שלך בינוני כי הוא כבר עבר את החיים האנושיים, כלב בטבע הוא יותר דומה לזאב.
אני מסכימה שהעולם האנושי מנסה לחפה על הטעויות הרבות שלו יותר מידיי באמצעות כיסויים חסרי בסיס.
מכל מה שאמרתי- חזר רעיון אחד- הסתגלות מאולצת לצורת החיים המסוימת שהמין האנושי הקנה לעצמו.
אם עכשיו תגידי "אז למה את משתמשת במחשב, למה שלא תגורי בטבע?"
כי לצערי זאת לא אופציה, בייחוד שהעולם הטבעי מוחזק בבעלות משפטית, ואין ממש נהר חופשי, וישראל היא בכל מיקרה שטח מלחמה שכל סנטימטר יכול לייצר מחלוקת רוקעת שחקים.
והאינטרנט? בעולמינו, אין ממש דרך אחרת כבר לתקשר כראויי.
העולם האנושי מגעיל, התפקיד שלנו זה לקלוט את הבעיות ולנסות בעצם לפתור אותם במקום לאלתר פתרון שבסופו של דבר לא באמת פועל.
purplegiraff
New member
לא הוכחה אף טענה שלך
בת כמה את? 12?
יש לך ילדים?
כשאני הייתי בת 12 באמת האמני שאפשר לקחת את "כל האנשים הטובים" ולהפריד אותם מ"כל האנשים הרעים"
לחצות את העולם לשני חצאים, ושכל אחד יבחר איפה לחיות.
כך את נשמעת יקירתי...
כל הפילוסופיה הזו שאת מביאה פה היא טובה ויפה ולא רלוונטית בשיט לעולם המודרני שבו יש עומס אוכלוסיה מטורף של בני האדם.
עד שאני ואת לא נלך יחד ונשמיד 95% מבני האדם כל זה לא ריאלי כלל.
בואי נסתכל על כל אחת מהטענות שלך:
הסיר/שירותים,
הייתי בהודו בכפרים בהם הצרכים נעשים בטבע, על שפת הים, בקצה היער, ראיתי הרחתי ולמדתי כיצד זה נראה,
כמה אנשים ובעלי חיים חולים בגלל זה, כמה אי אפשר לרחוץ בים המזוהם שם.
הטבע צריך את זה? לא ממש, ובטח לא בכמויות של בני האדם שיש כיום (וחזרנו לנקודה של להשמיד את רוב האנושות, את בעניין? למתי נקבע?)
ובכלל, בורות, לאן את חושבת שהביוב עם הצואה שלנו זורם אם לא לטבע?
ועוד דבר- גם בחברות הכי שבטיות וטבעיות שיש וגם אצל בעלי החיים- לא עושים צרכים איפה שמתחשמק, יש מקומות שמיועדים לכך וכל ההורים- אנשויים וחיתיים כאחד- מלמדים את צאצאיהם לעשות צרכים במקומות אלו. אז אצלנו בעולם המודרני זו אסלה או סיר, רחמנא לצלן.
וכל השטויות שכתבת לגבי האוכל, מה את יודעת ומה את מבינה עם כל השיפוטיות הזו?
א. מה רע בשולחן? מאד נוח להרבה שימושים וגם לארוחות.
ב. מצאת לך על מי לצאת עם השיפוטיות.... התפרצת לדלת פתוחה, את רוב ארוחותינו אנו אוכלים בגינה או בטיולים בטבע כל עוד מזג האוויר נעים ונוח לנו.
ג. אין לי כלים תואמים.
ד. אנחנו אוכלים את רוב האוכל בידיים כי כיף לנו ומתלכלכים חופשי.
ה. רוב האוכל שלנו אינו קנוי כי אם בהכנה ביתית מחומרי גלם בסיסיים שחלק גדול מהם מגודל בגינתנו.
ו. לרוב האנשים אין את הפריבילגיה של לאכול בחצר או לגדל אוכל בעצמם, כמה דוחים המסכנים האלה.....
את אוכלת רק בחוץ? את מגדלת הכל לבד?
או שאת רק עוסקת בלשפוט מעל גלי האינטרנט?
לגבי הילדים, ברור לי שאין לך עדיין ילדים, ילדים, גבירתי היקרה, לא "אמורים" לעשות כלום, הם עושים מה שהם עושים ורואים מה שהם רואים, וכאשר יש איתם מבוגר הוא יכול לכוון אותם להתמקד בדברים מסויימים, ללמד חמלה (לא, זה לא טבעי אצל ילדים קטנים מאד, הרגישות לזולת מתפתחת בגיל 3-4 וחשובה מאד ההכוונה של מבוגר) לשים לב לצורות העננים או לפרטים הקטנים והמענינים שבתוך הפרח או לכך שהפרי נוצר אחרי שהפרח קמל. או שזה שהחלזונות יוצאים מהקונכיה זה בגלל הגשם ושהזה נחוץ להם על מנת לנוע (לא מכירה את הילד שיבין את זה לגמרי לבד בגיל 3)
לפי מה שאת אומרת אסור לנו ללמד את ילדינו כלום כי את הכל הם אמורים ללמוד לבד. מאד חכם.
אפילו בחברות הכי שבטיות ואפילו בעלי חיים- מלמדים את צאצאיהם כישורי חיים ותשומת לב לפרטים עובדות או עקרונות מסוימים. כמה דוחה, אכן.
מאיפה את יודעת שהורים לא מספרים לילדיהם גם סיפורים בע"פ??
אנחנו ועוד הורים רבים אחרים משלבים= לפעמים מקריאים מספר עם או בלי תמונות ולפעמים ממציאים סיפורים כיד הדמיון הטובה עלינו.
הכיף שלנו לפני השינה עם בן ה4 שלנו זה שהוא זורק נושא ואנחנו ממציאים יחד איתו סיפור על הנושא.
מצד שני הוא גם מאד אוהב ספרים, אוי כמה דוחה......
ובקשר לחפצים ולקישוטים, לך אין?
אין לך תמונות על הקיר?
לשבטים באמזונס אין תכשיטים?
זה דבר מאד מאד טבעי בטבע האנושי לקשט, להתקשט, וליצור - אמנות, מוסיקה, ספרים, ציורים,
האדם הכי קדמון צייר על הקירות,
אז... זה מש דוחה כל החפצים האלה.
ובקשר לכלב.... ואללה, נראה לך שאני לא יודעת שהוא טרייר בינוני בגלל "השבחה" וביות על ידינו בני האדם? אבל זה המצב, ואלו הכלבים, הטעויות האלו כבר נעשו, והפתרון המעשי מבחינתי הוא לקחת תחת חסותנו את היצורים האלו שטעויות העבר של האנושות יצרו, לטפל בהם ולהעניק להם בית, ויחד עם זה- למנוע את המשך ההתרבות שלהם כמה שרק ניתן.
מה כתבת שם בסוף על "התפקיד שלנו זה לקלוט את הבעיות ולנסות בעצם לפתור אותם במקום לאלתר פתרון שבסופו של דבר לא באמת פועל" משפט מחץ של ממש, מה את בעצם אומרת שם? הנה, מה שאני מתארת לגבי הכלב שלי זה בדיוק זה.
אם את מדברת איתי על תרבות הצריכה המוגזמת המודרנית, על ה"אובר תכנות" שקיים היום במע' החנוך המודרנית ועל עוד מיני רעות חולות, אני האחרונה שתחלוק עלייך, אבל לתקוף באופן גורף כל אספקט ואספקט של הקיום האנושי, להכליל אותו תחת המילה "דוחה" ובבד בבד לתרץ לעצמך בתירוצים עלובים את זה שאת יושבת מול מחשב ("אין כבר דרך אחרת לתקשר כראוי???" את לא מדברת עם האנשים בסביבתך? את לא משוחחת עם בני משפחתך או חברייך? מי אמר שאת "חייבת" לתקשר עם אנשים שאת לא מכירה ברשת?)
זה פשוט עלוב.
וצר לי על התוקפנות שעולה מדברי, אבל הגיע הזמן להתבגר ולהתחיל לברור את המוץ מהתבן של לנסות להיות "אנרכיסטית ורדיקלית", אם את באמת בת 23, אז יש דרכים הרבה יותר אינטליגנטיות ומחוברות למציאות להיות "אנטי ממסדית", ובאמת לשנות משהו, להשתמש בכלים שהעולם המודרני מציע, לקחת את המציאות הקיימת, ולעבוד על למצוא לה פתרונות.
בגלל זה אני חוקרת בחברה לייצור דשנים בתחום של מציאת פתרונות אקולוגיים ירוקים לנושא הדישון וייצור המזון הצמחי (אל תפצחי לי פה במונולוגים על גידול עצמי של המזון, אני מקווה שאת מספיק בוגרת להבין שזה לא ריאלי עד שאני ואת לא נלך ונשמיד כבר את רוב האנושות ולכן צריך למצוא פתרונות למצב הקיים כיום) , ומציאת פתרונות לנושא הכרייה מופחתת הפגיעה בסביבה. למה. כי אנחנו כבר כאן, וצריכים לאכול ולהאכיל, אז הדרך היא לעשות את זה עם כמה שפחות פגיעה וכמה שיותר לתקן מה שניתן מטעויות העבר.
ומה את עושה?
בת כמה את? 12?
יש לך ילדים?
כשאני הייתי בת 12 באמת האמני שאפשר לקחת את "כל האנשים הטובים" ולהפריד אותם מ"כל האנשים הרעים"
לחצות את העולם לשני חצאים, ושכל אחד יבחר איפה לחיות.
כך את נשמעת יקירתי...
כל הפילוסופיה הזו שאת מביאה פה היא טובה ויפה ולא רלוונטית בשיט לעולם המודרני שבו יש עומס אוכלוסיה מטורף של בני האדם.
עד שאני ואת לא נלך יחד ונשמיד 95% מבני האדם כל זה לא ריאלי כלל.
בואי נסתכל על כל אחת מהטענות שלך:
הסיר/שירותים,
הייתי בהודו בכפרים בהם הצרכים נעשים בטבע, על שפת הים, בקצה היער, ראיתי הרחתי ולמדתי כיצד זה נראה,
כמה אנשים ובעלי חיים חולים בגלל זה, כמה אי אפשר לרחוץ בים המזוהם שם.
הטבע צריך את זה? לא ממש, ובטח לא בכמויות של בני האדם שיש כיום (וחזרנו לנקודה של להשמיד את רוב האנושות, את בעניין? למתי נקבע?)
ובכלל, בורות, לאן את חושבת שהביוב עם הצואה שלנו זורם אם לא לטבע?
ועוד דבר- גם בחברות הכי שבטיות וטבעיות שיש וגם אצל בעלי החיים- לא עושים צרכים איפה שמתחשמק, יש מקומות שמיועדים לכך וכל ההורים- אנשויים וחיתיים כאחד- מלמדים את צאצאיהם לעשות צרכים במקומות אלו. אז אצלנו בעולם המודרני זו אסלה או סיר, רחמנא לצלן.
וכל השטויות שכתבת לגבי האוכל, מה את יודעת ומה את מבינה עם כל השיפוטיות הזו?
א. מה רע בשולחן? מאד נוח להרבה שימושים וגם לארוחות.
ב. מצאת לך על מי לצאת עם השיפוטיות.... התפרצת לדלת פתוחה, את רוב ארוחותינו אנו אוכלים בגינה או בטיולים בטבע כל עוד מזג האוויר נעים ונוח לנו.
ג. אין לי כלים תואמים.
ד. אנחנו אוכלים את רוב האוכל בידיים כי כיף לנו ומתלכלכים חופשי.
ה. רוב האוכל שלנו אינו קנוי כי אם בהכנה ביתית מחומרי גלם בסיסיים שחלק גדול מהם מגודל בגינתנו.
ו. לרוב האנשים אין את הפריבילגיה של לאכול בחצר או לגדל אוכל בעצמם, כמה דוחים המסכנים האלה.....
את אוכלת רק בחוץ? את מגדלת הכל לבד?
או שאת רק עוסקת בלשפוט מעל גלי האינטרנט?
לגבי הילדים, ברור לי שאין לך עדיין ילדים, ילדים, גבירתי היקרה, לא "אמורים" לעשות כלום, הם עושים מה שהם עושים ורואים מה שהם רואים, וכאשר יש איתם מבוגר הוא יכול לכוון אותם להתמקד בדברים מסויימים, ללמד חמלה (לא, זה לא טבעי אצל ילדים קטנים מאד, הרגישות לזולת מתפתחת בגיל 3-4 וחשובה מאד ההכוונה של מבוגר) לשים לב לצורות העננים או לפרטים הקטנים והמענינים שבתוך הפרח או לכך שהפרי נוצר אחרי שהפרח קמל. או שזה שהחלזונות יוצאים מהקונכיה זה בגלל הגשם ושהזה נחוץ להם על מנת לנוע (לא מכירה את הילד שיבין את זה לגמרי לבד בגיל 3)
לפי מה שאת אומרת אסור לנו ללמד את ילדינו כלום כי את הכל הם אמורים ללמוד לבד. מאד חכם.
אפילו בחברות הכי שבטיות ואפילו בעלי חיים- מלמדים את צאצאיהם כישורי חיים ותשומת לב לפרטים עובדות או עקרונות מסוימים. כמה דוחה, אכן.
מאיפה את יודעת שהורים לא מספרים לילדיהם גם סיפורים בע"פ??
אנחנו ועוד הורים רבים אחרים משלבים= לפעמים מקריאים מספר עם או בלי תמונות ולפעמים ממציאים סיפורים כיד הדמיון הטובה עלינו.
הכיף שלנו לפני השינה עם בן ה4 שלנו זה שהוא זורק נושא ואנחנו ממציאים יחד איתו סיפור על הנושא.
מצד שני הוא גם מאד אוהב ספרים, אוי כמה דוחה......
ובקשר לחפצים ולקישוטים, לך אין?
אין לך תמונות על הקיר?
לשבטים באמזונס אין תכשיטים?
זה דבר מאד מאד טבעי בטבע האנושי לקשט, להתקשט, וליצור - אמנות, מוסיקה, ספרים, ציורים,
האדם הכי קדמון צייר על הקירות,
אז... זה מש דוחה כל החפצים האלה.
ובקשר לכלב.... ואללה, נראה לך שאני לא יודעת שהוא טרייר בינוני בגלל "השבחה" וביות על ידינו בני האדם? אבל זה המצב, ואלו הכלבים, הטעויות האלו כבר נעשו, והפתרון המעשי מבחינתי הוא לקחת תחת חסותנו את היצורים האלו שטעויות העבר של האנושות יצרו, לטפל בהם ולהעניק להם בית, ויחד עם זה- למנוע את המשך ההתרבות שלהם כמה שרק ניתן.
מה כתבת שם בסוף על "התפקיד שלנו זה לקלוט את הבעיות ולנסות בעצם לפתור אותם במקום לאלתר פתרון שבסופו של דבר לא באמת פועל" משפט מחץ של ממש, מה את בעצם אומרת שם? הנה, מה שאני מתארת לגבי הכלב שלי זה בדיוק זה.
אם את מדברת איתי על תרבות הצריכה המוגזמת המודרנית, על ה"אובר תכנות" שקיים היום במע' החנוך המודרנית ועל עוד מיני רעות חולות, אני האחרונה שתחלוק עלייך, אבל לתקוף באופן גורף כל אספקט ואספקט של הקיום האנושי, להכליל אותו תחת המילה "דוחה" ובבד בבד לתרץ לעצמך בתירוצים עלובים את זה שאת יושבת מול מחשב ("אין כבר דרך אחרת לתקשר כראוי???" את לא מדברת עם האנשים בסביבתך? את לא משוחחת עם בני משפחתך או חברייך? מי אמר שאת "חייבת" לתקשר עם אנשים שאת לא מכירה ברשת?)
זה פשוט עלוב.
וצר לי על התוקפנות שעולה מדברי, אבל הגיע הזמן להתבגר ולהתחיל לברור את המוץ מהתבן של לנסות להיות "אנרכיסטית ורדיקלית", אם את באמת בת 23, אז יש דרכים הרבה יותר אינטליגנטיות ומחוברות למציאות להיות "אנטי ממסדית", ובאמת לשנות משהו, להשתמש בכלים שהעולם המודרני מציע, לקחת את המציאות הקיימת, ולעבוד על למצוא לה פתרונות.
בגלל זה אני חוקרת בחברה לייצור דשנים בתחום של מציאת פתרונות אקולוגיים ירוקים לנושא הדישון וייצור המזון הצמחי (אל תפצחי לי פה במונולוגים על גידול עצמי של המזון, אני מקווה שאת מספיק בוגרת להבין שזה לא ריאלי עד שאני ואת לא נלך ונשמיד כבר את רוב האנושות ולכן צריך למצוא פתרונות למצב הקיים כיום) , ומציאת פתרונות לנושא הכרייה מופחתת הפגיעה בסביבה. למה. כי אנחנו כבר כאן, וצריכים לאכול ולהאכיל, אז הדרך היא לעשות את זה עם כמה שפחות פגיעה וכמה שיותר לתקן מה שניתן מטעויות העבר.
ומה את עושה?
עדיין זאת הוכחה
בנוגע ל"אנשים טובים/רעים", לא קיים כזה דבר.
בגיל 12 העיסוק שלי היה לחשוב על אין-ספור עתידים פוטנציאלים, ולהתחיל להתכונן אליהם.
עוד בגיל 6 הבנתי שעולמינו מורכב בעיקר ממוות, המונח "אנשים טובים" בכלל לא היה קיים בי.
לא ניתן גם לחצות את העולם, אלה רק לנסות ללכת איתו קדימה בכיוון מסויים.
בני האדם כבר ישמידו את עצמם, את לא צריכה לחשוב על זה אפילו- ההיסטוריה מראה שהמין האנושי נוטה להידלדלות רבת עצמה בכל פרק זמן מסויים... השאלה החשובה היא יותר- איך הם קמים משם.
אני לא צריכה להביא דוגמות, ההיסטוריה ידוע בהם.
הודו: אין סוף אנשים, מישחקי מעמדות מטורפים, זוהמה תעשייתית בכל מקום, ובכללי, לא משנה אם יש אסלה או מערכת ביוב- פשוט יש יותר מידיי.
לא מוזכר לי שציינתי שהמערכת האנושית יכולה לפעול אם משנים אותה לפטע לצורה הקדמונית יותר, או, לצורה אחרת בכלל- את זה את משארת.
אני ציינתי שהעולם האנושי דיי דחף את עצמו לכיוון הזה, ולפי עיניי, אני לא רואה שיש ניסיון לשיפור- אלה רק היתקדמות למצב יותר מכפיר ממה שיש כאט במקומות כגון הודו.
הביוב הוא סך הכל מערכת לניתוב היציאות של המין האנושי, מערכת שתפקידה העיקרי הוא "זרוק ושכוח". זה פשוט לא פועל בסופו של דבר.
ושוב, בני האדם מומחים בחוסר שליטה עצמית, לכן הם כבר יובילו את עצמם לכיליון עצמי משמעותי בגודלו- בין אם זה עקב חוסר היכולת שלהם באמת לקבל שוני, או, חוסר היכולת שלהם לפרספקטיבה כוללת בנוגע לתוצאות של מעשיהם, או, הדבר הבולט ביותר שיש- הפיקסצייה חסרת הגבולות לחשוב שלעולם יש סדר מסוים, ושדברים צריכים ליהיות מסודרים בצורה מסויימת, ולהישאר כך כל הזמן- וכמובן, לאבד שליטה כשינויי עומד בפתח.
בעליי חיים בעיקר מלמדים את ילדיהם איך להסתיר את החרה, כדי שלטורפים יהיה קשה לעקוב אחריהם, השאלה של "איפה" הולכת יותר לכיוון של "איכן שהכי בטוח".
כשבעליי חיים לא זזים ממקומות ספציפים, הם חייבים לחשוב על איכן הם מטילים את מימיהם. אך, בעליי חיים נודדים- כפרה וסוס פראיים, נוטים פשוט לשחרר ולטוס משם, בחופשיות.
כפי שציינתי למעלה, בני אדם נוטים לחשוב שיש סדר מסויים- אין פשוט. לא כל בעליי החיים מלמדים את צאציהם איכן לעשות צרכים, כמו שלא כל בעליי החיים בכלל צריכים לחשוב על זה ממש. הכל תלויי בנסיבתיות.
יש גיוון לכל דבר.
מה רע בשולחן? שנתחיל מזה שזה היה אוליי עץ בעבר?
שנידרש הליך שלם כדי לייצר אותו, הליך אשר גוזל משאבים, מחסל חלקים שונים של העולם, ופשוט איננו באמת משהו שבכלל צריך?
מה, את אריסטוקרטית או משהו שאת צריכה מעיין סמל כלשהו כדי לייצג דברים מסויימים? כמו- איחוד מישפחה מסביב לפיסת כלי?
כלים תואמים כוונתם לכיסאות וכד' גם, שלא לישכוח מפות שולחן, אגרטל או משהו באמצע... או שטויות אחרות שבני אדם כלכך צריכים שיהיו נוכחים.
דווקה אני בכלל לא מיתלכלכת למען האמת, כל האוכל שלי הינו פירות- דווקה אני מריחה מצויין תמיד לאחר שאני אוכלת, ואני גם נקייה יותר- שכן הפירות עצמם נוטים ליהיות אף בושם וחומר ניקויי קצת דביק בחלקם.
ליכלוך ואוכל אינם מילים שהולכות ביחד במילון שלי, שכן אינני רואה באוכל שאני אוכלת כליכלוך, וגם אינני כלל מרגישה מלוכלכת לאחר אכילתו.
האין זה מצחיק שאת ומישפחתייך "מיתלכלכים" בתהליך?
אני אוכלת כשיש זמן, ממש לא איכפת לי איכן.
נחמד שיש לך גינה והכל לגדל בה דברים גם, עדיף שזה יהיה כמה שפחות תעשייתי שיש.
כרגע אני יכולה בכלל לגדל דבר, שכן לא עברתי שום פרוצדורה של קניית שטח בעל יכולת לגדל בו פירות, אני שואפת לשם- וצוברת משאבים לצורך כך, כרגע אני מסתדרת עם הפירות מהתעשייה שיש- שהגוף שלי מאוד לא בעד.
וגם, לא ניתן לעבור לחיות בטבע- שכן תמיד יבוא מישהו אם אקדח שיציין שהשטח שלו... ככה בני אדם פועלים ברובם- הכנסת אורחים תקפה לזמן מוקצב.
בנוגע לילדים- אין לי. בנוגע לדעה שלי אליהם- מאוד לא חיובית בכלליות.
לא מוזכר לי שאמרתי שאסור ללמד את הילד, יש הרבה פרטים חיוניים שעל הילד לדעת כדי לשרוד, כדי להשפיע, וכדי כמובן להבין את המצב הכללי סביבו, כלים בסיסיים שטובים לכל דבר.
מה שאת ציינת בהודעה הקודמת לא היה קשור ממש לדברים כאילו, אלה יותר פרטים שוליים שערכם לא ממש חיוני- א' ניראה כמו ב' זה ממש לא מסייע- הלימוד אמור ליהיות שהכל בה מהכל והכל קשור, לא א' גורם לב' גורם לד', אלה הכל קשור בפעולה אחת מיתמשכת שאותה צריך להראות לילד בימקום להגיד לו "ככה זה, זה החוקים". למידת הכאוס הכללי חיונית לחלוטין- על הילד לא לחשוב בצורה חוקתית, אלה בצורה כלל-קיומית.
או לפחות, כך הוא לא יחטוף טראומות ממצבים בהם מה שהוא חשב כנכון מיתגלה כלא.
דווקה אני יודעת שאת רוב הדברים שאני יודעת אני יודעת מכך שפשוט פתחתי את העיניים וחשבתי, לא צריך יותר מזה- ואני קיבלתי כימעט 0 אחוזים של חינוך מגיל צעיר, והאיתי עסוקה בלי סוף בדימיון.
לא מוזכר לי שציינתי איפה שהוא ששבטים ובעליי חיים מהווים דוגמה נהותה למשהו- שבטים בעולם הם סך הכל גירסה מכווצת של הבומבסטיות האנושית הנוכחת סביבינו כיום- הם כימעט אותו דבר, רק קטנים יותר.
לציין את למידת החיים מההורה לילד זה בעצם להגיד על כלים חיוניים שעוברים- לא "תביט על הענן, הוא ניראה כמו פרח", שכן ה"ענן" לא ניראה כמו "פרח", אלה הדבר הינו בעל מראה שניתן לפרשו באין-סוף דרכים שונות, מה שאת רואה כפרח, הילד עשויי ליראות כדרקון, או כדבר חסר צורה, או בכלל כנפח של מיים התלויי באוויר, או מי יודע מה.
הפיקסצייה במונחים היא הדבר שאני נגדו, הכל נתון לפירוש מחדש.
תיזכרי מה זה ספר... פיסת עץ לשעבר.
זה הקטע הדוחה בסיפור, אמצעי התעבורה שלו, הסיפור עצמו זה סיפור אחר.
ואני לא נגד סיפורים, אלה נגד הרס חסר תקנה. כל המידע שאנו צריכים נימצא סביבינו, אין צורך למקד אותו בספרים, ותמיד ניתן להגיד את אותו דבר בגרסה אחרת.
דווקה לא, בבית שלי כל מה שיש זה ציוד נחוץ, כל השאר ריק.
אני גם לא מרגישה צורך בשטויות בכל מקום, אני מלאה דיי מספיק מבפנים, אין בי צורך לציין משהו מבחוץ באמצעות כלים שונים.
פרקטיקה היא הקישוט היחיד שאני מכירה.
שבטים באמזונס הם לא בדיוק דוגמה למשהו- הם סך הכל בני אדם בגירסה מצומקת בגודל, ויש להם את אותם התכונות הניגררות.
זה שמינהג הוא קדום, לא הופך אותו למשמעותי- אלה רק מראה כי לא חושבים אליו בכלל.
אומנות זה לקחת א', ולהביע דרכו ב', זה דרך להעיד על מעמד, דרך כיביכול להעביר רגש (שכן בני אדם שכחו מתי שהוא איך להעביר רגש בצורה ישירה וכנה) מה שאת מכנה כ"יצירה" אני מכנה כהרס- ואני מדברת בתור אחת שהתעסקה חצי מהחיים שלה באומנות.
קחי דף, קחי עיפרון- ציירי עץ. תביני לבד את הסטירה- להרוס כדי ליצור, להשמיד כדי להביע... להביע מה? מעמד? ידע? רגש?
האין האדם יכול להביע דברים באמצעות האוויר בפיו וגופו? כלום איבדנו את היכולת להתבטא בצורה כה חזקה שצריך לשם כך לעוות צורות כדי לייצר השליות?
כן, זה בהחלט גועלי כל ההרס המעיד על חוסר עמוק במהות האנושית.
מהות אשר נשברה עוד לפניי האדם הקדמון, וכמו בטימטומטיקה- יש טעות ניגררת -מאוד- קשה.
דווקה את לא פותרת דבר- את יוצרת מצב בו הם מפתחים תלות נוספת במין האנושי, מיתרבים בתוך המין האנושי, ורק ממשיכים ליהיות הטעות הניגררת של המין האנושי.
לפעמים הדרך הפשוטה ביותר היא פשוט לעזוב... כמובן, לא ניתן לעזוב חלק מהמישפחה- אך... לא עדיף להפסיק להזמין עוד בעל חיים פנימה?
את לא מציאה פיתרון מעשי- את רק מגדילה את הבעייה- שזאת הטעות הנפוצה ביותר של המין האנושי.
אם תביטי על רוב ה"פיתרונות" שנוצרו עד כה, תגלי שהם לא יותר מכיסויי לבעייה אחרת שניגרמה מניסיון לפיתרון אחר כלשהו.
ושוב, את רק מוכיחה את הטענה שלי, רק עמוק יותר.
ומה שאת מתארת בנוגע לכלב שלך זה אותה התיסמונת שיוצרת בסופו של דבר לפחות 300 כלבים מתים במיכלאות, כי אין יכולת לגדל אותם.
עם כל הכבוד ללקיחת האחריות הנערצת שלך, זה לא פותר דבר, או בכלל מסייע.
אני לא שופטת אף אחד, שכן אין אני אלוהים, אני כלום.
אני סך הכל נותנת ביקורת מהצד, זאת איננה ההחלטה שלי לעשות משהו בנוגע לזה, רק לחלוק מידע.
ואם כולם כבד יודעים את זה- איך זה שלא ממש נעשה דבר?
דווקה אני כן מתקשרת עם העולם סביבי, אך העולם קצת גדול יותר- לא ניתן להישאר במיגזר הידע של עיר אחת מבלי ליהיות בגרעון מוחלט בעולם התיקשורת והאינפורמצייה, וכל חוסר ידע גורר לאי מודעות, וכל אי מודעות גוררת אי מוכנות לבעייה, וגודל הבעייה הוא מעבר לפרופורצייה העירית.
אם טיל בליסטי יכול להגיע מהחצי השני של העולם, כניראה שהמידע הנכלל במוחינו צריך לישאוף להגיע הרבה מעבר לזה.
דווקה אין לי שום בעייה לבקר את המין האנושי,הבעייה נובעת יותר מאי היכולת של המין האנושי לקבל ביקורת כראויי.
ואם העולם הקיברנטי המיתפתח והמהווה קישור בין כל מיגזריי המין האנושי, שלא לדבר על השפעה מוחלטת על פעולתו הינה תירוץ כדי להיתחבר אליו- אז אסט
בנוגע ל"אנשים טובים/רעים", לא קיים כזה דבר.
בגיל 12 העיסוק שלי היה לחשוב על אין-ספור עתידים פוטנציאלים, ולהתחיל להתכונן אליהם.
עוד בגיל 6 הבנתי שעולמינו מורכב בעיקר ממוות, המונח "אנשים טובים" בכלל לא היה קיים בי.
לא ניתן גם לחצות את העולם, אלה רק לנסות ללכת איתו קדימה בכיוון מסויים.
בני האדם כבר ישמידו את עצמם, את לא צריכה לחשוב על זה אפילו- ההיסטוריה מראה שהמין האנושי נוטה להידלדלות רבת עצמה בכל פרק זמן מסויים... השאלה החשובה היא יותר- איך הם קמים משם.
אני לא צריכה להביא דוגמות, ההיסטוריה ידוע בהם.
הודו: אין סוף אנשים, מישחקי מעמדות מטורפים, זוהמה תעשייתית בכל מקום, ובכללי, לא משנה אם יש אסלה או מערכת ביוב- פשוט יש יותר מידיי.
לא מוזכר לי שציינתי שהמערכת האנושית יכולה לפעול אם משנים אותה לפטע לצורה הקדמונית יותר, או, לצורה אחרת בכלל- את זה את משארת.
אני ציינתי שהעולם האנושי דיי דחף את עצמו לכיוון הזה, ולפי עיניי, אני לא רואה שיש ניסיון לשיפור- אלה רק היתקדמות למצב יותר מכפיר ממה שיש כאט במקומות כגון הודו.
הביוב הוא סך הכל מערכת לניתוב היציאות של המין האנושי, מערכת שתפקידה העיקרי הוא "זרוק ושכוח". זה פשוט לא פועל בסופו של דבר.
ושוב, בני האדם מומחים בחוסר שליטה עצמית, לכן הם כבר יובילו את עצמם לכיליון עצמי משמעותי בגודלו- בין אם זה עקב חוסר היכולת שלהם באמת לקבל שוני, או, חוסר היכולת שלהם לפרספקטיבה כוללת בנוגע לתוצאות של מעשיהם, או, הדבר הבולט ביותר שיש- הפיקסצייה חסרת הגבולות לחשוב שלעולם יש סדר מסוים, ושדברים צריכים ליהיות מסודרים בצורה מסויימת, ולהישאר כך כל הזמן- וכמובן, לאבד שליטה כשינויי עומד בפתח.
בעליי חיים בעיקר מלמדים את ילדיהם איך להסתיר את החרה, כדי שלטורפים יהיה קשה לעקוב אחריהם, השאלה של "איפה" הולכת יותר לכיוון של "איכן שהכי בטוח".
כשבעליי חיים לא זזים ממקומות ספציפים, הם חייבים לחשוב על איכן הם מטילים את מימיהם. אך, בעליי חיים נודדים- כפרה וסוס פראיים, נוטים פשוט לשחרר ולטוס משם, בחופשיות.
כפי שציינתי למעלה, בני אדם נוטים לחשוב שיש סדר מסויים- אין פשוט. לא כל בעליי החיים מלמדים את צאציהם איכן לעשות צרכים, כמו שלא כל בעליי החיים בכלל צריכים לחשוב על זה ממש. הכל תלויי בנסיבתיות.
יש גיוון לכל דבר.
מה רע בשולחן? שנתחיל מזה שזה היה אוליי עץ בעבר?
שנידרש הליך שלם כדי לייצר אותו, הליך אשר גוזל משאבים, מחסל חלקים שונים של העולם, ופשוט איננו באמת משהו שבכלל צריך?
מה, את אריסטוקרטית או משהו שאת צריכה מעיין סמל כלשהו כדי לייצג דברים מסויימים? כמו- איחוד מישפחה מסביב לפיסת כלי?
כלים תואמים כוונתם לכיסאות וכד' גם, שלא לישכוח מפות שולחן, אגרטל או משהו באמצע... או שטויות אחרות שבני אדם כלכך צריכים שיהיו נוכחים.
דווקה אני בכלל לא מיתלכלכת למען האמת, כל האוכל שלי הינו פירות- דווקה אני מריחה מצויין תמיד לאחר שאני אוכלת, ואני גם נקייה יותר- שכן הפירות עצמם נוטים ליהיות אף בושם וחומר ניקויי קצת דביק בחלקם.
ליכלוך ואוכל אינם מילים שהולכות ביחד במילון שלי, שכן אינני רואה באוכל שאני אוכלת כליכלוך, וגם אינני כלל מרגישה מלוכלכת לאחר אכילתו.
האין זה מצחיק שאת ומישפחתייך "מיתלכלכים" בתהליך?
אני אוכלת כשיש זמן, ממש לא איכפת לי איכן.
נחמד שיש לך גינה והכל לגדל בה דברים גם, עדיף שזה יהיה כמה שפחות תעשייתי שיש.
כרגע אני יכולה בכלל לגדל דבר, שכן לא עברתי שום פרוצדורה של קניית שטח בעל יכולת לגדל בו פירות, אני שואפת לשם- וצוברת משאבים לצורך כך, כרגע אני מסתדרת עם הפירות מהתעשייה שיש- שהגוף שלי מאוד לא בעד.
וגם, לא ניתן לעבור לחיות בטבע- שכן תמיד יבוא מישהו אם אקדח שיציין שהשטח שלו... ככה בני אדם פועלים ברובם- הכנסת אורחים תקפה לזמן מוקצב.
בנוגע לילדים- אין לי. בנוגע לדעה שלי אליהם- מאוד לא חיובית בכלליות.
לא מוזכר לי שאמרתי שאסור ללמד את הילד, יש הרבה פרטים חיוניים שעל הילד לדעת כדי לשרוד, כדי להשפיע, וכדי כמובן להבין את המצב הכללי סביבו, כלים בסיסיים שטובים לכל דבר.
מה שאת ציינת בהודעה הקודמת לא היה קשור ממש לדברים כאילו, אלה יותר פרטים שוליים שערכם לא ממש חיוני- א' ניראה כמו ב' זה ממש לא מסייע- הלימוד אמור ליהיות שהכל בה מהכל והכל קשור, לא א' גורם לב' גורם לד', אלה הכל קשור בפעולה אחת מיתמשכת שאותה צריך להראות לילד בימקום להגיד לו "ככה זה, זה החוקים". למידת הכאוס הכללי חיונית לחלוטין- על הילד לא לחשוב בצורה חוקתית, אלה בצורה כלל-קיומית.
או לפחות, כך הוא לא יחטוף טראומות ממצבים בהם מה שהוא חשב כנכון מיתגלה כלא.
דווקה אני יודעת שאת רוב הדברים שאני יודעת אני יודעת מכך שפשוט פתחתי את העיניים וחשבתי, לא צריך יותר מזה- ואני קיבלתי כימעט 0 אחוזים של חינוך מגיל צעיר, והאיתי עסוקה בלי סוף בדימיון.
לא מוזכר לי שציינתי איפה שהוא ששבטים ובעליי חיים מהווים דוגמה נהותה למשהו- שבטים בעולם הם סך הכל גירסה מכווצת של הבומבסטיות האנושית הנוכחת סביבינו כיום- הם כימעט אותו דבר, רק קטנים יותר.
לציין את למידת החיים מההורה לילד זה בעצם להגיד על כלים חיוניים שעוברים- לא "תביט על הענן, הוא ניראה כמו פרח", שכן ה"ענן" לא ניראה כמו "פרח", אלה הדבר הינו בעל מראה שניתן לפרשו באין-סוף דרכים שונות, מה שאת רואה כפרח, הילד עשויי ליראות כדרקון, או כדבר חסר צורה, או בכלל כנפח של מיים התלויי באוויר, או מי יודע מה.
הפיקסצייה במונחים היא הדבר שאני נגדו, הכל נתון לפירוש מחדש.
תיזכרי מה זה ספר... פיסת עץ לשעבר.
זה הקטע הדוחה בסיפור, אמצעי התעבורה שלו, הסיפור עצמו זה סיפור אחר.
ואני לא נגד סיפורים, אלה נגד הרס חסר תקנה. כל המידע שאנו צריכים נימצא סביבינו, אין צורך למקד אותו בספרים, ותמיד ניתן להגיד את אותו דבר בגרסה אחרת.
דווקה לא, בבית שלי כל מה שיש זה ציוד נחוץ, כל השאר ריק.
אני גם לא מרגישה צורך בשטויות בכל מקום, אני מלאה דיי מספיק מבפנים, אין בי צורך לציין משהו מבחוץ באמצעות כלים שונים.
פרקטיקה היא הקישוט היחיד שאני מכירה.
שבטים באמזונס הם לא בדיוק דוגמה למשהו- הם סך הכל בני אדם בגירסה מצומקת בגודל, ויש להם את אותם התכונות הניגררות.
זה שמינהג הוא קדום, לא הופך אותו למשמעותי- אלה רק מראה כי לא חושבים אליו בכלל.
אומנות זה לקחת א', ולהביע דרכו ב', זה דרך להעיד על מעמד, דרך כיביכול להעביר רגש (שכן בני אדם שכחו מתי שהוא איך להעביר רגש בצורה ישירה וכנה) מה שאת מכנה כ"יצירה" אני מכנה כהרס- ואני מדברת בתור אחת שהתעסקה חצי מהחיים שלה באומנות.
קחי דף, קחי עיפרון- ציירי עץ. תביני לבד את הסטירה- להרוס כדי ליצור, להשמיד כדי להביע... להביע מה? מעמד? ידע? רגש?
האין האדם יכול להביע דברים באמצעות האוויר בפיו וגופו? כלום איבדנו את היכולת להתבטא בצורה כה חזקה שצריך לשם כך לעוות צורות כדי לייצר השליות?
כן, זה בהחלט גועלי כל ההרס המעיד על חוסר עמוק במהות האנושית.
מהות אשר נשברה עוד לפניי האדם הקדמון, וכמו בטימטומטיקה- יש טעות ניגררת -מאוד- קשה.
דווקה את לא פותרת דבר- את יוצרת מצב בו הם מפתחים תלות נוספת במין האנושי, מיתרבים בתוך המין האנושי, ורק ממשיכים ליהיות הטעות הניגררת של המין האנושי.
לפעמים הדרך הפשוטה ביותר היא פשוט לעזוב... כמובן, לא ניתן לעזוב חלק מהמישפחה- אך... לא עדיף להפסיק להזמין עוד בעל חיים פנימה?
את לא מציאה פיתרון מעשי- את רק מגדילה את הבעייה- שזאת הטעות הנפוצה ביותר של המין האנושי.
אם תביטי על רוב ה"פיתרונות" שנוצרו עד כה, תגלי שהם לא יותר מכיסויי לבעייה אחרת שניגרמה מניסיון לפיתרון אחר כלשהו.
ושוב, את רק מוכיחה את הטענה שלי, רק עמוק יותר.
ומה שאת מתארת בנוגע לכלב שלך זה אותה התיסמונת שיוצרת בסופו של דבר לפחות 300 כלבים מתים במיכלאות, כי אין יכולת לגדל אותם.
עם כל הכבוד ללקיחת האחריות הנערצת שלך, זה לא פותר דבר, או בכלל מסייע.
אני לא שופטת אף אחד, שכן אין אני אלוהים, אני כלום.
אני סך הכל נותנת ביקורת מהצד, זאת איננה ההחלטה שלי לעשות משהו בנוגע לזה, רק לחלוק מידע.
ואם כולם כבד יודעים את זה- איך זה שלא ממש נעשה דבר?
דווקה אני כן מתקשרת עם העולם סביבי, אך העולם קצת גדול יותר- לא ניתן להישאר במיגזר הידע של עיר אחת מבלי ליהיות בגרעון מוחלט בעולם התיקשורת והאינפורמצייה, וכל חוסר ידע גורר לאי מודעות, וכל אי מודעות גוררת אי מוכנות לבעייה, וגודל הבעייה הוא מעבר לפרופורצייה העירית.
אם טיל בליסטי יכול להגיע מהחצי השני של העולם, כניראה שהמידע הנכלל במוחינו צריך לישאוף להגיע הרבה מעבר לזה.
דווקה אין לי שום בעייה לבקר את המין האנושי,הבעייה נובעת יותר מאי היכולת של המין האנושי לקבל ביקורת כראויי.
ואם העולם הקיברנטי המיתפתח והמהווה קישור בין כל מיגזריי המין האנושי, שלא לדבר על השפעה מוחלטת על פעולתו הינה תירוץ כדי להיתחבר אליו- אז אסט
Anathema Device
New member
אולי פיספסת את החלק של מניעת התרבות
במה שהיא אמרה
במה שהיא אמרה
purplegiraff
New member
כן, זה לא הדבר היחד שהיא מפספסת....
purplegiraff
New member
נות' היקרה, אני אשקיע ואגיב לרוב מה
שכתבת כאן בגלל שגם אני חפרנית, ובגלל שנראה לי שיש הרבה מאד דברים של המיאות הקיימת והמחייבת שאת לא מבינה או מכירה בהם,
והם שם.
כמו כן נראה שאת מלאה ביקורת על התנהגויות של אנשים כשאת לא באמת יודעת בפועל איך הם מתנהגים באמת....
זה שבני האדם ישמידו עצמם או לא זה לא העניין ולא הנקודה ואני די נוטה להסכים איתך. השאלה היא מה עושים עם המציאות הקיימת ברמה המעשית, ולא הפילוסופית, ברמה שמתאימה לכלל האנשים ולא לחלקם הקטן, דוגמא- לי היתה הפריבילגיה של כמעט דונם אדמה עם המון מרחב וטבע ומקום לגדל גידול עצמי,
אני שונאת בניני קומות ובהחלט הייתי שוקלת לבנות בית בוץ קטן ונחמד איפשהו פעם... מאידך, הפתרון הזה של בית קרקע עם הרבה שטח הוא לא ריאלי ולא מציאותי אלא אם כן 90% מהאנושות תושמד.
אז מה עושים? בונים מגדלים, לצערי, אני כרגע בידע המוגבל שלי לא מודעת לפתרון אחר והייתי שמחה מאד אם יש כזה. מכיוון שאת כל כך חכמה ויודעת כל ויש לך ביקורת על כל פתרון- אשמח לשמוע מה הפתרון שלך? בכל מה שכתבתי ראיתי רק ביקורת ואת הפתרונות האישיים שלך שלא מתאימים למאסות של אנשים. אז מה את מציעה לכלל האוכלוסיה מלבד השמדה עצמית?
הודו- את הבאת כל מיני טיעונים לא רלבנטיים לגביה (זה לא מעניין עכשיו לצורך הדיון אם היא מדינה מושחתת או לא, לא על זה היה הדיון וזה לא רלוונטי בכלום לנושא שעליו דברנו) כשאני הבאתי את הכפרים הנידחים שלה כדוגמא למקומות בהם אנשים עושים צרכים בטבע.
למה הבאתי דוגמא זו?
כי את טענת שאנשים צריכים לעשות צרכים בטבע, ולכן זה שאני מלמדת את ילדי לעשות בסיר או באסלה זה דוחה. אני הבאתי את הכפרים בהודו כדוגמא למקום שבו עושים צרכים בטבע לצורך הדגמה כמה זה בעייתי וכמה הסדרה של הנושא הזה היא כורח מציאות- קרי, מע' ביוב תקינה ומסודרת ומטופלת (נכון מה שיש כיום לא תמיד אידיאלי ויש הרבה לאן להשתפר)
את עושה באמצע הרחוב שיש לך?
או ליד המעיין בשמורת טבע?
אז בואי נשמע- מה הפתרון שלך לבעיית ההפרשות של כל כך הרבה אנשים, שוב, מלבד השמדה עצמית המונית?
איך כל האנושות מפסיקה לעשות צרכים בשירותים ומתחילה להניח לילדיה לעשות צרכים בטבע ואיפה שבא להם בלי לגרום לזיהום ומחלות? או שזה יכול להוביל להשמדה המונית של האנושות ואז זה טוב....
אוקיי, יש בעלי חיים שמלמדים את צאצאיהם איפה לעשות צרכים ויש כאלה שלא, אנחנו בני האדם כן, מה הפואנטה? למה זה דוחה?
בקשר לשולחן- למה זה חייב להיות עשוי מעץ? בקשר לספר- למה זה חייב להיות עשוי מנייר?
ואם האנושות עשתה את כל הטעויות האלו בעבר והיום היא לומדת מהן, ולומדת לשפר, ולומדת למחזר, אז זה רק טוב,
אם הספרים כולם יודפסו על נייר ממוחזר (הלוואי) או חומר אחר שפגיעתו בסביבה מינימלית, זה מצויין, וכנראה שבקרוב כבר לא יודפסו יותר ספרים, אבל התוכן שלהם הוא חשוב, אני מדברת על התוכן ואת מדברת על הכלי, ניחא. התוכן הוא יצירה, אמנות, ובעיני זה דבר נעלה, ולא מתוך עמדה אנתרופוצנטרית אלא מתוך עמדה שבא ראוי לעודד כל יצירה ושיתוף שלה בין אנשים לקירוב לבבות והבנה הדדית, לקידום המחשבה, המוסר, הרעיונות והאסתטיקות, אם זה מוזיקה, סיפורת, פילוסופיה, תיאטרון, אמנות פלסטית או ציור. ברור לי שאת מזלזלת בכל זה כי מבחינתך זה "אנושי" ולא טבעי, אבל אנחנו לא נסכים על. בעיני כל יצירה היא חלק מהטבע כל עוד היא לא באה לפגוע בו.
השולחן שלי הוא שולחן ישן, שעשו בו עבודת אמנות של ממש, אנחנו תיקנו ושיפצנו אותו לשימושנו. נכון, הוא עשוי מעץ. אבל כמו שאמרתי כבר, הטעויות נעשו כבר ואני מקווה שהן יופחתו מאד עם הזמן, אבל מה שכבר נעשה- ראוי לעשות בו כמה שיותר שימוש, מיחזור, והסבה לשימושים חדשים על מנת שלא לייצר חדש ושלא לפגוע מחדש.
וכן, אני מאד אוהבת את השולחן, הוא יצירת אמנות והשקעתי בו את מירב היכולת הטכנית שלי להחזירו לשימוש ולא לרכוש שולחן חדש, וגם לא לשבת על הרצפה.
כי לא בא לי בבית לשבת על הרצפה. עם זאת, אנחנו אוכלים סביבו רק פעם ב, וכפי שכבר כתבתי רוב הארוחות שלנו הן בחוץ.
"מה, את אריסטוקרטית או משהו שאת צריכה מעיין סמל כלשהו כדי לייצג דברים מסויימים? כמו- איחוד מישפחה מסביב לפיסת כלי?"
תגידי, זה שלא למדת זה גם פגע לך ביכולת להבין את הנקרא? כי חשבתי שאת יותר אינטליגנטית מזה....
זה מה שאמרתי?
שהערך בעיני זה איחוד המשפחה סביב הכלי? שהשולחן הוא הערך? כמה פשטני אפשר להיות?
זה לא משנה איפה אנחנו יושבים לארוחה- השולחן, בגינה, בפארק, במדבר, או בכל מקום אחר. הדבר העקרוני במה שציינתי היה הישיבה יחד, האכילה יחד, החברותא, השיחה,
לא השולחן. במשפט בו כתבתי שאני מלמדת את ילדי לשבת יחד כמשפחה לארוחות סביב השולחן הכוונה לשולחן היתה כסמל במקרה הזה, בניגוד למה שקורה כיום ברוב הבתים שאוכלים מול טלויזיה או כל אחד בנפרד.
כמו שכבר אמרתי- זה שיש לי גינה ואני יכולה לגדל דברים לבד זה מתאים למשפחה פה ומשפחה שם, ועד שלא נשמיד את כלל האנושות, זה ממש לא מתאים לכלל בני האדם ולכן צריך למצוא פתרון עם כמה שפחות פגיעה בטבע לגדל הרבה אוכל ומהר. יש לך פתרון אחר? להניח לכל הגוועים ברעב לגווע? (כן, אני יודעת שיש מספיק אוכל בעולם וזה שיש ארצות עם רעב זה בגלל הכלכלה העולמית המעוותת, יודעת, אני מדברת מנקודת השקפה אידיאולוגית של להצליח לייצר את כל האוכל הדרוש בצורה הכי פחות פוגעת וכמובן שעם רה- אורגניזציה של חלוקת המשאבים העולמי, שהלוואי שיהיה תהליך כזה)
בקשר לילדים- לפי מה שאת אומרת אני לא אמורה ללמד את ילדי להתבונן בדברים או לשתף אותם ברחשי ליבי והדמיון שלי על מנת לסייע להם לפתח את שלהם?
תסלחי לי אבל אם את חושבת שזה מסתכם בלהגיד לילד: "תראה! הענן נראה כמו פרח!" ולהשאיר את הקביעה הזו כקביעה דוגמטית חד משמעית ונחרצת אז את ממש........לא מבינה בכלל מה זו הורות....
מה את אומרת!!! יש לי ילדים ונראה לך שאני לא יודעת (או הורים אחרים) שלילדים שלי יש דמיון משלהם והם יכולים לראות ולחוות כל מיני דברים? נראה לך שאנחנו לא גם לומדים מהילדים שלנו??
יש לך דעה מעוותת ומוטעית על אנשים
זה ברור שאנחנו מסתכלים ביחד על העננים וכל אחד אומר מה שהוא רואה, ושזה משתנה כל הזמן.
זה בדיוק מה שמלמדים!! שבכל משתנה והכל בעיני המתבונן!
ולהגיד שזה מיותר? שום דבר שמישהו יכול ללמוד מהאחר אינו מיותר, בטח לא כשזה נעשה בעניין, באהבה תוך משחק וכיף, ועל הדרך נרכשות תכונות והתנהגויות חשובות כמו חמלה, התחשבות, תשומת לב לפרטים, התבוננות, דמיון ויצירתיות, כל הדברים האלה נמצאים באופן טבעי אך החינוך מבחינתי הוא לדבר על הדברים, לפתח, לשחק יחד במשחקים שמפתחים את כל זה. כמו שסיפרתי פה שלספר סיפור לפני השניה זה לא רק ההורה ממציא סיפור- אלא גם הילד. גם זה חינוך. אולי מפריע לך שאני קוראת לזה במילה "חינוך"?
רוב מה שכתבת בקשר לאמנות מבחינתי לא ראוי בכלל לתגובה.
יש לנו אינסוף דרכי ביטוי ולאנשים יש יכולות ואופיים שונים ומשונים- ידיים, מגע, דיבור, שירה, נגינה, ציור, משחק, סיפור סיפורים ועוד ועוד....זה חלק מהמשחק, מה שגם בעלי החיים עושים. אצלנו זה אחר, מורכב יותר ומבחינתך יותר ראוי לזלזול. להשתמש בכמה שיותר דרכי ביטוי עם כמה שפחות פגיעה, בעיני זה נפלא, יש אנשים שאינם וורבליים, מה תעשי? תכריחי אותם?
מה שכתבת על הכלב: "דווקה את לא פותרת דבר- את יוצרת מצב בו הם מפתחים תלות נוספת במין האנושי, מיתרבים בתוך המין האנושי, ורק ממשיכים ליהיות הטעות הניגררת של המין האנושי.
לפעמים הדרך הפשוטה ביותר היא פשוט לעזוב... כמובן, לא ניתן לעזוב חלק מהמישפחה- אך... לא עדיף להפסיק להזמין עוד בעל חיים פנימה?
את לא מציאה פיתרון מעשי- את רק מגדילה את הבעייה- שזאת הטעות הנפוצה ביותר של המין האנושי."
זה הגיוני מה שכתבת?
לקחתי כלב עזוב ברחוב שהיה חי בסבל רב ולבסוף גוסס, וכנראה שגם על הדרך היה מרביע לא מעט נקבות ותורם להמשך יצירת בעלי חיים מבויתים "מעוותים גנטית" ע"י השבחה וסובלים.
לקחתי אותו לביתי, נתתי לו בית, מזון, טיפול רפואי, וגם סירסתי אותו. כך גם הסבל שלו לחיות בתנאי הרחוב האנושי שאינו מתאים לו נמנע, וגם המשך יצירת דורות נוספים של כלבים כאלה נמנע. איך בעינייך אני מגדילה את הבעייה בדיוק? איפה הלוגיקה שהובילה אותך למסקנה הזו? איך זו "התסמונת שיוצרת 300 כלבים במכלאות" אם הכלב שלי לא מתרבה?? וכך כל כלב שיאומץ ע"י בית אנושי ויעוקר/ יסורס?
זה בדיוק - להחזיר לאחור את הגלגל, לנסות לתקן את המציאות הזו שנובעת מה"עליונות" האנושית המעוותת שגרמה לבני האדם "לייצר" כלבים שונים ולביית אותם עד לבלי הכיל..
מה את מציעה?
להניח לכל כלבי הרחוב הנטושים לסבול ולחלות ולהמשיך להתרבות ולייצר עוד ועוד כמוהם? את חושבת על מה שאת כותבת או רק מבקרת? מה הפתרון שלך מעבר למה שאני ודומי עושים?
יש לך פתרון אחר לכלבי הרחוב שיפסיק את סבלם וימנע את התרבותם? להשמיד את כולם אולי? או שהפתרון שלך מתמצה בלהגיד שלא היינו
שכתבת כאן בגלל שגם אני חפרנית, ובגלל שנראה לי שיש הרבה מאד דברים של המיאות הקיימת והמחייבת שאת לא מבינה או מכירה בהם,
והם שם.
כמו כן נראה שאת מלאה ביקורת על התנהגויות של אנשים כשאת לא באמת יודעת בפועל איך הם מתנהגים באמת....
זה שבני האדם ישמידו עצמם או לא זה לא העניין ולא הנקודה ואני די נוטה להסכים איתך. השאלה היא מה עושים עם המציאות הקיימת ברמה המעשית, ולא הפילוסופית, ברמה שמתאימה לכלל האנשים ולא לחלקם הקטן, דוגמא- לי היתה הפריבילגיה של כמעט דונם אדמה עם המון מרחב וטבע ומקום לגדל גידול עצמי,
אני שונאת בניני קומות ובהחלט הייתי שוקלת לבנות בית בוץ קטן ונחמד איפשהו פעם... מאידך, הפתרון הזה של בית קרקע עם הרבה שטח הוא לא ריאלי ולא מציאותי אלא אם כן 90% מהאנושות תושמד.
אז מה עושים? בונים מגדלים, לצערי, אני כרגע בידע המוגבל שלי לא מודעת לפתרון אחר והייתי שמחה מאד אם יש כזה. מכיוון שאת כל כך חכמה ויודעת כל ויש לך ביקורת על כל פתרון- אשמח לשמוע מה הפתרון שלך? בכל מה שכתבתי ראיתי רק ביקורת ואת הפתרונות האישיים שלך שלא מתאימים למאסות של אנשים. אז מה את מציעה לכלל האוכלוסיה מלבד השמדה עצמית?
הודו- את הבאת כל מיני טיעונים לא רלבנטיים לגביה (זה לא מעניין עכשיו לצורך הדיון אם היא מדינה מושחתת או לא, לא על זה היה הדיון וזה לא רלוונטי בכלום לנושא שעליו דברנו) כשאני הבאתי את הכפרים הנידחים שלה כדוגמא למקומות בהם אנשים עושים צרכים בטבע.
למה הבאתי דוגמא זו?
כי את טענת שאנשים צריכים לעשות צרכים בטבע, ולכן זה שאני מלמדת את ילדי לעשות בסיר או באסלה זה דוחה. אני הבאתי את הכפרים בהודו כדוגמא למקום שבו עושים צרכים בטבע לצורך הדגמה כמה זה בעייתי וכמה הסדרה של הנושא הזה היא כורח מציאות- קרי, מע' ביוב תקינה ומסודרת ומטופלת (נכון מה שיש כיום לא תמיד אידיאלי ויש הרבה לאן להשתפר)
את עושה באמצע הרחוב שיש לך?
או ליד המעיין בשמורת טבע?
אז בואי נשמע- מה הפתרון שלך לבעיית ההפרשות של כל כך הרבה אנשים, שוב, מלבד השמדה עצמית המונית?
איך כל האנושות מפסיקה לעשות צרכים בשירותים ומתחילה להניח לילדיה לעשות צרכים בטבע ואיפה שבא להם בלי לגרום לזיהום ומחלות? או שזה יכול להוביל להשמדה המונית של האנושות ואז זה טוב....
אוקיי, יש בעלי חיים שמלמדים את צאצאיהם איפה לעשות צרכים ויש כאלה שלא, אנחנו בני האדם כן, מה הפואנטה? למה זה דוחה?
בקשר לשולחן- למה זה חייב להיות עשוי מעץ? בקשר לספר- למה זה חייב להיות עשוי מנייר?
ואם האנושות עשתה את כל הטעויות האלו בעבר והיום היא לומדת מהן, ולומדת לשפר, ולומדת למחזר, אז זה רק טוב,
אם הספרים כולם יודפסו על נייר ממוחזר (הלוואי) או חומר אחר שפגיעתו בסביבה מינימלית, זה מצויין, וכנראה שבקרוב כבר לא יודפסו יותר ספרים, אבל התוכן שלהם הוא חשוב, אני מדברת על התוכן ואת מדברת על הכלי, ניחא. התוכן הוא יצירה, אמנות, ובעיני זה דבר נעלה, ולא מתוך עמדה אנתרופוצנטרית אלא מתוך עמדה שבא ראוי לעודד כל יצירה ושיתוף שלה בין אנשים לקירוב לבבות והבנה הדדית, לקידום המחשבה, המוסר, הרעיונות והאסתטיקות, אם זה מוזיקה, סיפורת, פילוסופיה, תיאטרון, אמנות פלסטית או ציור. ברור לי שאת מזלזלת בכל זה כי מבחינתך זה "אנושי" ולא טבעי, אבל אנחנו לא נסכים על. בעיני כל יצירה היא חלק מהטבע כל עוד היא לא באה לפגוע בו.
השולחן שלי הוא שולחן ישן, שעשו בו עבודת אמנות של ממש, אנחנו תיקנו ושיפצנו אותו לשימושנו. נכון, הוא עשוי מעץ. אבל כמו שאמרתי כבר, הטעויות נעשו כבר ואני מקווה שהן יופחתו מאד עם הזמן, אבל מה שכבר נעשה- ראוי לעשות בו כמה שיותר שימוש, מיחזור, והסבה לשימושים חדשים על מנת שלא לייצר חדש ושלא לפגוע מחדש.
וכן, אני מאד אוהבת את השולחן, הוא יצירת אמנות והשקעתי בו את מירב היכולת הטכנית שלי להחזירו לשימוש ולא לרכוש שולחן חדש, וגם לא לשבת על הרצפה.
כי לא בא לי בבית לשבת על הרצפה. עם זאת, אנחנו אוכלים סביבו רק פעם ב, וכפי שכבר כתבתי רוב הארוחות שלנו הן בחוץ.
"מה, את אריסטוקרטית או משהו שאת צריכה מעיין סמל כלשהו כדי לייצג דברים מסויימים? כמו- איחוד מישפחה מסביב לפיסת כלי?"
תגידי, זה שלא למדת זה גם פגע לך ביכולת להבין את הנקרא? כי חשבתי שאת יותר אינטליגנטית מזה....
זה מה שאמרתי?
שהערך בעיני זה איחוד המשפחה סביב הכלי? שהשולחן הוא הערך? כמה פשטני אפשר להיות?
זה לא משנה איפה אנחנו יושבים לארוחה- השולחן, בגינה, בפארק, במדבר, או בכל מקום אחר. הדבר העקרוני במה שציינתי היה הישיבה יחד, האכילה יחד, החברותא, השיחה,
לא השולחן. במשפט בו כתבתי שאני מלמדת את ילדי לשבת יחד כמשפחה לארוחות סביב השולחן הכוונה לשולחן היתה כסמל במקרה הזה, בניגוד למה שקורה כיום ברוב הבתים שאוכלים מול טלויזיה או כל אחד בנפרד.
כמו שכבר אמרתי- זה שיש לי גינה ואני יכולה לגדל דברים לבד זה מתאים למשפחה פה ומשפחה שם, ועד שלא נשמיד את כלל האנושות, זה ממש לא מתאים לכלל בני האדם ולכן צריך למצוא פתרון עם כמה שפחות פגיעה בטבע לגדל הרבה אוכל ומהר. יש לך פתרון אחר? להניח לכל הגוועים ברעב לגווע? (כן, אני יודעת שיש מספיק אוכל בעולם וזה שיש ארצות עם רעב זה בגלל הכלכלה העולמית המעוותת, יודעת, אני מדברת מנקודת השקפה אידיאולוגית של להצליח לייצר את כל האוכל הדרוש בצורה הכי פחות פוגעת וכמובן שעם רה- אורגניזציה של חלוקת המשאבים העולמי, שהלוואי שיהיה תהליך כזה)
בקשר לילדים- לפי מה שאת אומרת אני לא אמורה ללמד את ילדי להתבונן בדברים או לשתף אותם ברחשי ליבי והדמיון שלי על מנת לסייע להם לפתח את שלהם?
תסלחי לי אבל אם את חושבת שזה מסתכם בלהגיד לילד: "תראה! הענן נראה כמו פרח!" ולהשאיר את הקביעה הזו כקביעה דוגמטית חד משמעית ונחרצת אז את ממש........לא מבינה בכלל מה זו הורות....
מה את אומרת!!! יש לי ילדים ונראה לך שאני לא יודעת (או הורים אחרים) שלילדים שלי יש דמיון משלהם והם יכולים לראות ולחוות כל מיני דברים? נראה לך שאנחנו לא גם לומדים מהילדים שלנו??
יש לך דעה מעוותת ומוטעית על אנשים
זה ברור שאנחנו מסתכלים ביחד על העננים וכל אחד אומר מה שהוא רואה, ושזה משתנה כל הזמן.
זה בדיוק מה שמלמדים!! שבכל משתנה והכל בעיני המתבונן!
ולהגיד שזה מיותר? שום דבר שמישהו יכול ללמוד מהאחר אינו מיותר, בטח לא כשזה נעשה בעניין, באהבה תוך משחק וכיף, ועל הדרך נרכשות תכונות והתנהגויות חשובות כמו חמלה, התחשבות, תשומת לב לפרטים, התבוננות, דמיון ויצירתיות, כל הדברים האלה נמצאים באופן טבעי אך החינוך מבחינתי הוא לדבר על הדברים, לפתח, לשחק יחד במשחקים שמפתחים את כל זה. כמו שסיפרתי פה שלספר סיפור לפני השניה זה לא רק ההורה ממציא סיפור- אלא גם הילד. גם זה חינוך. אולי מפריע לך שאני קוראת לזה במילה "חינוך"?
רוב מה שכתבת בקשר לאמנות מבחינתי לא ראוי בכלל לתגובה.
יש לנו אינסוף דרכי ביטוי ולאנשים יש יכולות ואופיים שונים ומשונים- ידיים, מגע, דיבור, שירה, נגינה, ציור, משחק, סיפור סיפורים ועוד ועוד....זה חלק מהמשחק, מה שגם בעלי החיים עושים. אצלנו זה אחר, מורכב יותר ומבחינתך יותר ראוי לזלזול. להשתמש בכמה שיותר דרכי ביטוי עם כמה שפחות פגיעה, בעיני זה נפלא, יש אנשים שאינם וורבליים, מה תעשי? תכריחי אותם?
מה שכתבת על הכלב: "דווקה את לא פותרת דבר- את יוצרת מצב בו הם מפתחים תלות נוספת במין האנושי, מיתרבים בתוך המין האנושי, ורק ממשיכים ליהיות הטעות הניגררת של המין האנושי.
לפעמים הדרך הפשוטה ביותר היא פשוט לעזוב... כמובן, לא ניתן לעזוב חלק מהמישפחה- אך... לא עדיף להפסיק להזמין עוד בעל חיים פנימה?
את לא מציאה פיתרון מעשי- את רק מגדילה את הבעייה- שזאת הטעות הנפוצה ביותר של המין האנושי."
זה הגיוני מה שכתבת?
לקחתי כלב עזוב ברחוב שהיה חי בסבל רב ולבסוף גוסס, וכנראה שגם על הדרך היה מרביע לא מעט נקבות ותורם להמשך יצירת בעלי חיים מבויתים "מעוותים גנטית" ע"י השבחה וסובלים.
לקחתי אותו לביתי, נתתי לו בית, מזון, טיפול רפואי, וגם סירסתי אותו. כך גם הסבל שלו לחיות בתנאי הרחוב האנושי שאינו מתאים לו נמנע, וגם המשך יצירת דורות נוספים של כלבים כאלה נמנע. איך בעינייך אני מגדילה את הבעייה בדיוק? איפה הלוגיקה שהובילה אותך למסקנה הזו? איך זו "התסמונת שיוצרת 300 כלבים במכלאות" אם הכלב שלי לא מתרבה?? וכך כל כלב שיאומץ ע"י בית אנושי ויעוקר/ יסורס?
זה בדיוק - להחזיר לאחור את הגלגל, לנסות לתקן את המציאות הזו שנובעת מה"עליונות" האנושית המעוותת שגרמה לבני האדם "לייצר" כלבים שונים ולביית אותם עד לבלי הכיל..
מה את מציעה?
להניח לכל כלבי הרחוב הנטושים לסבול ולחלות ולהמשיך להתרבות ולייצר עוד ועוד כמוהם? את חושבת על מה שאת כותבת או רק מבקרת? מה הפתרון שלך מעבר למה שאני ודומי עושים?
יש לך פתרון אחר לכלבי הרחוב שיפסיק את סבלם וימנע את התרבותם? להשמיד את כולם אולי? או שהפתרון שלך מתמצה בלהגיד שלא היינו
כמובן שאני לא יודעת איך שהם מתנהגים באמת...
כי הם דיי חיים במעגל של סמלים ומטפורות שהם בעצם כבר לא יודעים מה בעצם קורה.
ברמה המעשית- אין מה לעשות בנוגע לתמונה הגדולה- משהו שרשמתי ולא ניקלט היה "אל תתקני מיבנה בזמן קריסתו, או שתיפלי איתו".
הפתרון בעצם לא קשור בכלל ללנסות לתקן דבר שבור- אלה, להתחיל ליבנות משהו חדש כבר עכשיו.
שכן השאלה החשובה יותר כאן - איך נמשיך לאחר מי כן?
וכאן כל הרעיונות ניכנסים לפועל בעצם.
בנוגע לצרכים בטבע- אם יש לך כפרים שלמים שמחרבנים כלכך הרבה שכבר אין ממש טבע... לא ציינתי ש"חייב" לחרבן במקום ספציפי, אלה שפשוט הצורה הנוכחית של המין האנושי היא תוצאה ישירה מכך שיש יותר מידיי חרה מכדיי שהטבע יוכל להיתמודד איתו, שלא לדבר על מערכת חברתית אשר יושבת באותו מקום ומסריחה אותו כהוגן.
כורח המציאות אומר שככל שתנסי לנסות למצוא פיתרונות חלופיים לבעייה ניגררת, כך הגרירה תיגדל אף יותר.
שזאת ציינתי ליפני כן- מערכת ביוב מנקזת את הכל למקום מסויים- מקום זה בסופו של דבר מבצע תופעות לוואי שהם סך הכל אותו דבר כמו של המקור, רק בסדר גודל -גדול- יותר.
ואכן, כל פיתרון הינו רק היסתגלות לגודל העצום של המין האנושי.
וזהו, הבעייה דיי מקורה שם- ניסיון להיתמודד מול כורח המציאות הבילתי ניתן לקיימה הגיונית של המין האנושי שכולו מיתבסס על מציאת משאבים חדשים, מציצתם עד הסוף, גדילה עצומה בתהליך, וקריסה חותכת בסוף ההליך... וחזרה שוב על הכל מחדש.
אני עושה בדלי למען האמת, פשוט לא בה לי להתעסק עם מערכות ביוב- יותר מידיי סבכת.
ואם אני מטיילת בטבע, אז אני עושה שם.
ביוב איננו פיתרון ריאלי, הוא פשוט הזרמת הבעייה למקום אחר- ושכיחת הבעייה.
זה בערך זהה לקבורה מסיבית של פסולת רדיו אקטיבית... יום אחד זה יצוץ בחזרה... ואז באמת תיהיה בעייה.
הפיתרון נישאר זהה- תני לזה ליפול, העולם בנויי על שינויי מיתמשך, ככל שאת נילחמת בו- כך את יוצרת פשוט תופעה מטורפת יותר.
בנוגע למיחזור- גם מיחזור גוזל משאבים, פשוט מסוג אחר... אחריי הכל- דברים לא פשוט נידבקים אחד לשני בלי סוג מסויים של דבק באמצע.
בישבילי דרך ביטויי האומנות חשוב בדיוק כמו מה שזה בה להגיד- אומנות צריכה לבוא ישירות מאיתנו, לא דרך כלי מעבר.
שימוש באוויר לצורך יצירת עולמות בדיבור, זה הרבה יותר מוחשי מזריקת צבע על משהו, או חריטה, או כל אמצעי אחר... שכן להפוך אוויר לתמונה פשוט פותח את הראש לאינספור אופציות.
הגוף שלנו הוא הכלי האידאחלי להעברת אמצעים אומנותיים, כל כלי אחר הוא זיוף לדעתי.
בנוגע לטבע- אני בהחלט לא בעד, אך אני גם לא בעד האנושות.
שניהם מגעילים, בני אדם נוטים פשוט ליהיות קצת יותר.
כדי לתקן את העולם את צריכה להתחיל בעצמייך, ואני אסיים שם בעיניין שימוש השולחן/כיסא וכד'.
ההערה שנתתי בהחלט מרמזת שניתן להסיר את השולחן מהקטע, וזה היה המסר.
בנוגע לרעב עולמי- תני להם לירעוב, שכן הם למדו איך לדוג דג, ואז אכלו את כל הדגים... ולאחר מי כן יתחילו לאכול שוב אחד את השני- הדבר שהיה חסר כאן הוא חישוב למרחק, שלא היתרחש כלל, וגם לא מיתרחש ממש.
הילדים- כמו שיש ילדים המראים דימיון וכד', יש מספיק שעסוקים במישחקי מעמדות אחד עם השני, עם שנאת השונה ועם היתמודדות עם הורים דפוקים למיניהם- שזאת המציאות הרבה ביותר.
הילדים לומדים הכל מהסביבה, וכמובן, מתוך מה שכבר יש בתוכם, ומה שהם מכניסים לתוכם- הילד הוא תוצר של אינספור גורמים, ולא ניתן להגיד כי בתחילתו יש לו הגדרה "טיבעית" ליהיות יצור נחמד או יצור מיפלצתי.
זה דבר כלכך נתון לסיטואצייה, שהכל אפשרי בהיתפתחות... כולל היווצרות של ילד שהדימיון שלו מוגבל לדוגמות, כמו ילד שהדימיון שלו מוגבל לגבול בין הקיום לכלום.
אני לא מכריחה דבר לדבר, אך התוצאות דיי בולטות בשטח- וגם... הצורך בביטויי "עצמי" יותר מגיע מהצורך של בני אדם לאמת את הטענה שיש להם "עצמי" כלשהו... זה דבר עצוב לחלוטין לדעתי.
מאיפה שאני רואה, כל עצמי מורכב סך הכל מסך החוויה שלו בעולם, במילים אחרות- אנו תוצאה ישירה וחלק מהעולם סביבינו, ואין לנו שום "אני" ניפרד בו... לכן, כל ביטויי לאני הוא ניסיון לשמר רעיון.
כל פעם שתחשבי על דבר שמגדיר "אני" תימצאי שזה סך הכל תגובה ופעולה לעולם מסביב... הצורך לבטא דבר שכבר מבוטא מעצם הקיום מראה על איזשהו אי-תיאום באמצע.
בנוגע לכלבי הרחוב- תיזכרי שיש גם מספיק אנשים שלוקחים ומרבים אותם, שסוחרים בהם, וזורקים את הגורים שלהם לרחוב- והם הופכים לכלבים עזובים. יש מספיק אנשים שבעצם מחפשים גזעים שונים לשימושים שונים... יש כאלו שסתם רוצים קישוט.
להציל יצור טורף ולהאכיל אותו בגופות זה בגין עצמו קצת... נוגד אינטרסים.
אני מניחה שלא שקלת את האפשרות שכלבים הם טורפים... כן?
הפתרון בנוגע לכלבי הרחוב יגיע ברגע שהרחוב כבר לא יאכלס ממש בני אדם... כי ברגע הזה, לכלבים פשוט לא תיהיה סיבה יותר להישאר שם.
הם יחפשו מזון במקומות אחרים... למה ניראה לך שכלכך הרבה בעליי חיים מיסתובבים סביב בני אדם? כי יש הרבה זבל מסביב שבחלקו יש דברים שיכולים ליהיות כמזון לבעליי חיים רבים.
כרגע רק מקקים בעצם היסתגלו בצורה אמיתית לעולם האנושי, ואני אוהבת מקקים- אני חייה איתם בכיף, ולא צריך לגדל אותם- הם מגדלים את עצמם. והם אפילו לא נוגעים ממש בפירות שיש לי.
הפיתרון הטוב ביותר הוא לנסות ליחיות בעולם בצורה אחרת פשוט, כבר עכשיו. לא משנה אם זה קצת אנשים או הרבה, כי הסיכויי לשינויי אמיתי פחות תלויי במצב הנוכחי, יותר תלויי במי יצא מי זה חיי לאחר מי כן.
ניתן להמשיך לדון בעיניין, אך לא ניראה לי שאת אוהבת את מה שאני אומרת ממש
כי הם דיי חיים במעגל של סמלים ומטפורות שהם בעצם כבר לא יודעים מה בעצם קורה.
ברמה המעשית- אין מה לעשות בנוגע לתמונה הגדולה- משהו שרשמתי ולא ניקלט היה "אל תתקני מיבנה בזמן קריסתו, או שתיפלי איתו".
הפתרון בעצם לא קשור בכלל ללנסות לתקן דבר שבור- אלה, להתחיל ליבנות משהו חדש כבר עכשיו.
שכן השאלה החשובה יותר כאן - איך נמשיך לאחר מי כן?
וכאן כל הרעיונות ניכנסים לפועל בעצם.
בנוגע לצרכים בטבע- אם יש לך כפרים שלמים שמחרבנים כלכך הרבה שכבר אין ממש טבע... לא ציינתי ש"חייב" לחרבן במקום ספציפי, אלה שפשוט הצורה הנוכחית של המין האנושי היא תוצאה ישירה מכך שיש יותר מידיי חרה מכדיי שהטבע יוכל להיתמודד איתו, שלא לדבר על מערכת חברתית אשר יושבת באותו מקום ומסריחה אותו כהוגן.
כורח המציאות אומר שככל שתנסי לנסות למצוא פיתרונות חלופיים לבעייה ניגררת, כך הגרירה תיגדל אף יותר.
שזאת ציינתי ליפני כן- מערכת ביוב מנקזת את הכל למקום מסויים- מקום זה בסופו של דבר מבצע תופעות לוואי שהם סך הכל אותו דבר כמו של המקור, רק בסדר גודל -גדול- יותר.
ואכן, כל פיתרון הינו רק היסתגלות לגודל העצום של המין האנושי.
וזהו, הבעייה דיי מקורה שם- ניסיון להיתמודד מול כורח המציאות הבילתי ניתן לקיימה הגיונית של המין האנושי שכולו מיתבסס על מציאת משאבים חדשים, מציצתם עד הסוף, גדילה עצומה בתהליך, וקריסה חותכת בסוף ההליך... וחזרה שוב על הכל מחדש.
אני עושה בדלי למען האמת, פשוט לא בה לי להתעסק עם מערכות ביוב- יותר מידיי סבכת.
ואם אני מטיילת בטבע, אז אני עושה שם.
ביוב איננו פיתרון ריאלי, הוא פשוט הזרמת הבעייה למקום אחר- ושכיחת הבעייה.
זה בערך זהה לקבורה מסיבית של פסולת רדיו אקטיבית... יום אחד זה יצוץ בחזרה... ואז באמת תיהיה בעייה.
הפיתרון נישאר זהה- תני לזה ליפול, העולם בנויי על שינויי מיתמשך, ככל שאת נילחמת בו- כך את יוצרת פשוט תופעה מטורפת יותר.
בנוגע למיחזור- גם מיחזור גוזל משאבים, פשוט מסוג אחר... אחריי הכל- דברים לא פשוט נידבקים אחד לשני בלי סוג מסויים של דבק באמצע.
בישבילי דרך ביטויי האומנות חשוב בדיוק כמו מה שזה בה להגיד- אומנות צריכה לבוא ישירות מאיתנו, לא דרך כלי מעבר.
שימוש באוויר לצורך יצירת עולמות בדיבור, זה הרבה יותר מוחשי מזריקת צבע על משהו, או חריטה, או כל אמצעי אחר... שכן להפוך אוויר לתמונה פשוט פותח את הראש לאינספור אופציות.
הגוף שלנו הוא הכלי האידאחלי להעברת אמצעים אומנותיים, כל כלי אחר הוא זיוף לדעתי.
בנוגע לטבע- אני בהחלט לא בעד, אך אני גם לא בעד האנושות.
שניהם מגעילים, בני אדם נוטים פשוט ליהיות קצת יותר.
כדי לתקן את העולם את צריכה להתחיל בעצמייך, ואני אסיים שם בעיניין שימוש השולחן/כיסא וכד'.
ההערה שנתתי בהחלט מרמזת שניתן להסיר את השולחן מהקטע, וזה היה המסר.
בנוגע לרעב עולמי- תני להם לירעוב, שכן הם למדו איך לדוג דג, ואז אכלו את כל הדגים... ולאחר מי כן יתחילו לאכול שוב אחד את השני- הדבר שהיה חסר כאן הוא חישוב למרחק, שלא היתרחש כלל, וגם לא מיתרחש ממש.
הילדים- כמו שיש ילדים המראים דימיון וכד', יש מספיק שעסוקים במישחקי מעמדות אחד עם השני, עם שנאת השונה ועם היתמודדות עם הורים דפוקים למיניהם- שזאת המציאות הרבה ביותר.
הילדים לומדים הכל מהסביבה, וכמובן, מתוך מה שכבר יש בתוכם, ומה שהם מכניסים לתוכם- הילד הוא תוצר של אינספור גורמים, ולא ניתן להגיד כי בתחילתו יש לו הגדרה "טיבעית" ליהיות יצור נחמד או יצור מיפלצתי.
זה דבר כלכך נתון לסיטואצייה, שהכל אפשרי בהיתפתחות... כולל היווצרות של ילד שהדימיון שלו מוגבל לדוגמות, כמו ילד שהדימיון שלו מוגבל לגבול בין הקיום לכלום.
אני לא מכריחה דבר לדבר, אך התוצאות דיי בולטות בשטח- וגם... הצורך בביטויי "עצמי" יותר מגיע מהצורך של בני אדם לאמת את הטענה שיש להם "עצמי" כלשהו... זה דבר עצוב לחלוטין לדעתי.
מאיפה שאני רואה, כל עצמי מורכב סך הכל מסך החוויה שלו בעולם, במילים אחרות- אנו תוצאה ישירה וחלק מהעולם סביבינו, ואין לנו שום "אני" ניפרד בו... לכן, כל ביטויי לאני הוא ניסיון לשמר רעיון.
כל פעם שתחשבי על דבר שמגדיר "אני" תימצאי שזה סך הכל תגובה ופעולה לעולם מסביב... הצורך לבטא דבר שכבר מבוטא מעצם הקיום מראה על איזשהו אי-תיאום באמצע.
בנוגע לכלבי הרחוב- תיזכרי שיש גם מספיק אנשים שלוקחים ומרבים אותם, שסוחרים בהם, וזורקים את הגורים שלהם לרחוב- והם הופכים לכלבים עזובים. יש מספיק אנשים שבעצם מחפשים גזעים שונים לשימושים שונים... יש כאלו שסתם רוצים קישוט.
להציל יצור טורף ולהאכיל אותו בגופות זה בגין עצמו קצת... נוגד אינטרסים.
אני מניחה שלא שקלת את האפשרות שכלבים הם טורפים... כן?
הפתרון בנוגע לכלבי הרחוב יגיע ברגע שהרחוב כבר לא יאכלס ממש בני אדם... כי ברגע הזה, לכלבים פשוט לא תיהיה סיבה יותר להישאר שם.
הם יחפשו מזון במקומות אחרים... למה ניראה לך שכלכך הרבה בעליי חיים מיסתובבים סביב בני אדם? כי יש הרבה זבל מסביב שבחלקו יש דברים שיכולים ליהיות כמזון לבעליי חיים רבים.
כרגע רק מקקים בעצם היסתגלו בצורה אמיתית לעולם האנושי, ואני אוהבת מקקים- אני חייה איתם בכיף, ולא צריך לגדל אותם- הם מגדלים את עצמם. והם אפילו לא נוגעים ממש בפירות שיש לי.
הפיתרון הטוב ביותר הוא לנסות ליחיות בעולם בצורה אחרת פשוט, כבר עכשיו. לא משנה אם זה קצת אנשים או הרבה, כי הסיכויי לשינויי אמיתי פחות תלויי במצב הנוכחי, יותר תלויי במי יצא מי זה חיי לאחר מי כן.
ניתן להמשיך לדון בעיניין, אך לא ניראה לי שאת אוהבת את מה שאני אומרת ממש
purplegiraff
New member
נות' אין לי בעיה עם הרבה מהדעות שלך
יש לי בעיה עם הנחות היסוד והמוצא שלך (כמו:"אני מניחה שלא שקלת את האפשרות שכלבים הם טורפים...כן?, מאיפה לך? או ההנחה שאני מנחה את ילדי להסתכל על הענן וגם אומרת להם למה הוא דומה במקום להניח את ההנחה ההגיונית שאני מלמדת אותם דרך העננים שהכל בר שינוי וזרימה...)
ועם העירבוביה שיש לך בין תחומים שונים, הרבה מאד חוסר גיבוש במה שאת אומרת ואי התבססות על המצב הקיים.
תראי, אם הדרך שלך להתמודד עם המציאות הקשה בעולמנו היא להיות כמה שפחות שותפה לה, זה בסדר,
אבל אל תזלזלי באלו שמסכימים איתך שהמציאות הא קשה ומנסים ככל יכולתם למצוא פתרונות בני קיימא שיטפלו במציאות
מתוך חשיבה אופטימית (אולי מטופשת) שאולי עוד ניתן להחזיר את הגלגל, להציל, להפחית נזק, ולהתאים את האנושות המנופחת מספרית לחיים
ידידותיים יותר לעולם בו היא מתקיימת.
את צודקת שזה נראה לפעמים כמו מרדף עקר אחרי נסיון שמראש נראה שנידון לכשלון כי הכוחות שפועלים "נגד" לפעמים מהירים יותר, או חזקים יותר מהכוחות
של מי שפועלים לנסות לשנות....
את יכולה להרים ידיים, כמו שאת עושה, וזה בסדר, לא אבוא אלייך בטענות ולא אזלזל בזה,
אבל אל תזלזלי בצורה כל כך בוטה ולא מוצדקת באלו שמאמינים שאולי כן יש להם השפעה ורוצים לעשות משהו פעיל,
אל תגידי "דוחה" על דברים שנעשו כורח המציאות ומתוכה לוקחים את האפשרות הכי פחות גרועה ואולי גם, בסופו של דבר, מועילה.
להגיד "הכל מגעיל, הכל דוחה, הכל רע" זה מאד ילדותי בעיני,
יש גם הרבה דברים טובים ויפים עדיין בתוך כל המציאות הקשה הזו.
יש לי בעיה עם הנחות היסוד והמוצא שלך (כמו:"אני מניחה שלא שקלת את האפשרות שכלבים הם טורפים...כן?, מאיפה לך? או ההנחה שאני מנחה את ילדי להסתכל על הענן וגם אומרת להם למה הוא דומה במקום להניח את ההנחה ההגיונית שאני מלמדת אותם דרך העננים שהכל בר שינוי וזרימה...)
ועם העירבוביה שיש לך בין תחומים שונים, הרבה מאד חוסר גיבוש במה שאת אומרת ואי התבססות על המצב הקיים.
תראי, אם הדרך שלך להתמודד עם המציאות הקשה בעולמנו היא להיות כמה שפחות שותפה לה, זה בסדר,
אבל אל תזלזלי באלו שמסכימים איתך שהמציאות הא קשה ומנסים ככל יכולתם למצוא פתרונות בני קיימא שיטפלו במציאות
מתוך חשיבה אופטימית (אולי מטופשת) שאולי עוד ניתן להחזיר את הגלגל, להציל, להפחית נזק, ולהתאים את האנושות המנופחת מספרית לחיים
ידידותיים יותר לעולם בו היא מתקיימת.
את צודקת שזה נראה לפעמים כמו מרדף עקר אחרי נסיון שמראש נראה שנידון לכשלון כי הכוחות שפועלים "נגד" לפעמים מהירים יותר, או חזקים יותר מהכוחות
של מי שפועלים לנסות לשנות....
את יכולה להרים ידיים, כמו שאת עושה, וזה בסדר, לא אבוא אלייך בטענות ולא אזלזל בזה,
אבל אל תזלזלי בצורה כל כך בוטה ולא מוצדקת באלו שמאמינים שאולי כן יש להם השפעה ורוצים לעשות משהו פעיל,
אל תגידי "דוחה" על דברים שנעשו כורח המציאות ומתוכה לוקחים את האפשרות הכי פחות גרועה ואולי גם, בסופו של דבר, מועילה.
להגיד "הכל מגעיל, הכל דוחה, הכל רע" זה מאד ילדותי בעיני,
יש גם הרבה דברים טובים ויפים עדיין בתוך כל המציאות הקשה הזו.
לא מוזכר לי שהנחה היא קביעה P=
ניתן להניח הכל בגדר הדימיון והאינטרנט.
דווקה הנטייה שלי לערבב את כל הקיום יחדיו דיי מרמזת לכך שאני מקשרת בין הכל, ופועלת לפי איחוד בין כל הגורמים יחדיו... יש לי גיבוש כאוטי בנוגע לדברים.
הדרך שלי להיתמודד עם העולם הוא להתחיל בקטן, בי.
ולאחר מי כן... להמשיך להיתקדם. אני לא רק מעלה תאוריות, אלה אני גם בוחנת אותם בעצמי.
בילתי אפשרי לא ליהיות שותפים לקיום, אני שותפה מלאה ומוחלטת בו בין אם אני רוצה זאת או לא.
אני לא הרמתי ידיים בכלל, אני פשוט לא הולכת לכיוון חסר כיוון.
דווקה הפוך מלהרים ידיים- אני בניתי לעצמי כיוון ללא עוררין שאני עוקבת בו בניסיון לשפר דברים... פשוט, אני מודה בסדר הגודל- ופונה ליפנות אל דברים לפי תווך ההשפעה הכללי שלי, כשאני מתחילה בגופי.
אני יזלזל באופן בוטא בכל דבר המגיע מאמונה. שכן אני מאמינה בכל דבר,
והשכלתי מאמונה שזה דבר מאוד לא חשוב, אכן זה יכול להיות כלי מצויין לשליטה המונית, או לדחיפת אנשים לעשיית דברים מעצם המחשבה... אך, בתור עצמו, אמונה הינה סך הכל השליית המוח לאיך דברים צריכים ליהיות. המוח שלי מכוון על "כל דבר", כל דבר קיים- לכן אמונה הופכת למאוד חסרת תכלית.
בנוגע לדעות של יפה ומגעיל, זה נתון לעיניי המתבונן בלבד. מה שאת ואני רואות כמגעיל, אחרים רואים כשיא השלמות... וכן, יש אנשים שבישבילם לאכול כל דבר שזז ולהרוג בייסורים הכל זה הדבר הנפלא ביותר שיש ביקום שלנו. שזה עצוב.
בנוגע למועיל או לא מועיל, כרגע 99% ממה שבני אדם עשו נבעו מהדברים הללו:
גידול אוכלוסין, טיפוח נוחיות, מסחר ומעמדות.
אני לא מצאתי משהו מועיל ממה שבני האדם עשו עד עכשיו, יש דברים משעשעים ומרתקים ומעניינים אוליי, אך לא מועילים.
ניתן להניח הכל בגדר הדימיון והאינטרנט.
דווקה הנטייה שלי לערבב את כל הקיום יחדיו דיי מרמזת לכך שאני מקשרת בין הכל, ופועלת לפי איחוד בין כל הגורמים יחדיו... יש לי גיבוש כאוטי בנוגע לדברים.
הדרך שלי להיתמודד עם העולם הוא להתחיל בקטן, בי.
ולאחר מי כן... להמשיך להיתקדם. אני לא רק מעלה תאוריות, אלה אני גם בוחנת אותם בעצמי.
בילתי אפשרי לא ליהיות שותפים לקיום, אני שותפה מלאה ומוחלטת בו בין אם אני רוצה זאת או לא.
אני לא הרמתי ידיים בכלל, אני פשוט לא הולכת לכיוון חסר כיוון.
דווקה הפוך מלהרים ידיים- אני בניתי לעצמי כיוון ללא עוררין שאני עוקבת בו בניסיון לשפר דברים... פשוט, אני מודה בסדר הגודל- ופונה ליפנות אל דברים לפי תווך ההשפעה הכללי שלי, כשאני מתחילה בגופי.
אני יזלזל באופן בוטא בכל דבר המגיע מאמונה. שכן אני מאמינה בכל דבר,
והשכלתי מאמונה שזה דבר מאוד לא חשוב, אכן זה יכול להיות כלי מצויין לשליטה המונית, או לדחיפת אנשים לעשיית דברים מעצם המחשבה... אך, בתור עצמו, אמונה הינה סך הכל השליית המוח לאיך דברים צריכים ליהיות. המוח שלי מכוון על "כל דבר", כל דבר קיים- לכן אמונה הופכת למאוד חסרת תכלית.
בנוגע לדעות של יפה ומגעיל, זה נתון לעיניי המתבונן בלבד. מה שאת ואני רואות כמגעיל, אחרים רואים כשיא השלמות... וכן, יש אנשים שבישבילם לאכול כל דבר שזז ולהרוג בייסורים הכל זה הדבר הנפלא ביותר שיש ביקום שלנו. שזה עצוב.
בנוגע למועיל או לא מועיל, כרגע 99% ממה שבני אדם עשו נבעו מהדברים הללו:
גידול אוכלוסין, טיפוח נוחיות, מסחר ומעמדות.
אני לא מצאתי משהו מועיל ממה שבני האדם עשו עד עכשיו, יש דברים משעשעים ומרתקים ומעניינים אוליי, אך לא מועילים.
purplegiraff
New member
שכחתי לשאול....
אם את מטיילת את עושה בטבע.... למה נראה לך שזה מיוחד?
למה נדמה לך שלא כולם עושים כך כשהם מטיילים?
ובשאר הזמן את עושה בדלי כי להתעסק עםמערכת ביוב זה "סבכת"?
אין לך בבית אסלה? האסלה מסובכת?
ומה את בדיוק עושה עם תוכן הדלי אם מותר לשאול?
ומה ההבדל בין זה לבין מה שכל כך דוחה שאנו מלמדים את ילדינו לעשות בסיר?
את קולטת כמה את סותרת את עצמך ולא עומדת מאחורי הדמות הזו שאת מנסה להיות?
אם את מטיילת את עושה בטבע.... למה נראה לך שזה מיוחד?
למה נדמה לך שלא כולם עושים כך כשהם מטיילים?
ובשאר הזמן את עושה בדלי כי להתעסק עםמערכת ביוב זה "סבכת"?
אין לך בבית אסלה? האסלה מסובכת?
ומה את בדיוק עושה עם תוכן הדלי אם מותר לשאול?
ומה ההבדל בין זה לבין מה שכל כך דוחה שאנו מלמדים את ילדינו לעשות בסיר?
את קולטת כמה את סותרת את עצמך ולא עומדת מאחורי הדמות הזו שאת מנסה להיות?
לא מוזכר לי שאמרתי שזה מיוחד, בעצם,
לא מוזכר לי שנתתי לזה חשיבות P= פשוט עניתי על שאלה.
אסלה= מערכת ביוב= אופצייה נרחבת לתקלות אין-סופיות.
תוכן הדלי, או דשן (אם אפשרי) או לפח האשפה. לכרגע, אין לי הרבה מה לעשות איתו עקב המיקום הנוכחי שלי, אך, בעוברי למקום אחר, אני אשתמש בזה לצורך דישון וגידול.
את יכולה לישאול כל דבר, לעולם לא הסתרתי משהו מבעד לשמי הקודם.
ההבדל הוא שאת מלמדת את זה, אני פועלת ברמה של להיפתר מהרגל מגונה ולהישתחרר מהכבלים, לו-דווקה לחזק את התפישה בהם.
מספיק זה שאני לא צריכה להוריד את המיים כדי לפחות לחסוך במיים P=
אני לא סותרת את עצמי כלל, אני פשוט בתהליך- את מבקרת יצירה בעוד כשהיא עדיין מצויירת.
ואני מיתקדמת באופן דרסטי כל רגע.
לא מוזכר לי שנתתי לזה חשיבות P= פשוט עניתי על שאלה.
אסלה= מערכת ביוב= אופצייה נרחבת לתקלות אין-סופיות.
תוכן הדלי, או דשן (אם אפשרי) או לפח האשפה. לכרגע, אין לי הרבה מה לעשות איתו עקב המיקום הנוכחי שלי, אך, בעוברי למקום אחר, אני אשתמש בזה לצורך דישון וגידול.
את יכולה לישאול כל דבר, לעולם לא הסתרתי משהו מבעד לשמי הקודם.
ההבדל הוא שאת מלמדת את זה, אני פועלת ברמה של להיפתר מהרגל מגונה ולהישתחרר מהכבלים, לו-דווקה לחזק את התפישה בהם.
מספיק זה שאני לא צריכה להוריד את המיים כדי לפחות לחסוך במיים P=
אני לא סותרת את עצמי כלל, אני פשוט בתהליך- את מבקרת יצירה בעוד כשהיא עדיין מצויירת.
ואני מיתקדמת באופן דרסטי כל רגע.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.