שאלה,
ד"ר ירום היקר, מה שלומך ? אני עדיין מנסה להתמודד עם האובדן, מנסה לעכל, קשה מאוד ! אני עם רגשי אשם מאוד כבדים על כך שהרדמתי אותו, אני מצטערת שלא נתתי לו למות כדרך הטבע, אולי היה מושך עוד תקופה ? הוא עדיין לא היה ממש בסוף, הוא עוד אכל מאוד מעט ונכון שהיה מאוד רזה אבל גם את המעט הזה הוא לא היה אוכל אם הוא כבר היה ממש בסוף נכון ? בעצם השאלה שהכי מטרידה אותי ואודה לך אם תענה לי עליה, כמה זמן אפשר לחיות עם נוזלים בבטן ? אני שמתי לב שהבטן שלו נפוחה מאוד בשבוע האחרון לפני שהרדמנו אותו, כלומר הוא היה עם זה לפחות שבוע, כמה זמן לדעתך הוא עוד יכל לחיות ככה ? ועוד דבר, אתה זוכר שהיתה לו רק ריאה אחת ? אז גם עם הריאה האחת הוא חי חודשיים, נכון, הוא נשם מהר ושטחי אבל החזיק מעמד, אז אני כל הזמן אומרת לעצמי, אולי הוא יכל לסחוב עוד כמה חודשים, למרות הריאה ולמרות הנוזלים, אולי קיצרתי לו את החיים ? אני מרגישה שאני זו שגרמה לפרידה בנינו ומה עשיתי ? מה היה קורה אם לא הייתי בכלל לוקחת אותו לבית חולים והייתי עוזבת אותו ככה, שהטבע יעשה את שלו (הוא היה חתול חוץ) ? אנא האר את עיני, איזה גהינום כל הדבר הזה !
ד"ר ירום היקר, מה שלומך ? אני עדיין מנסה להתמודד עם האובדן, מנסה לעכל, קשה מאוד ! אני עם רגשי אשם מאוד כבדים על כך שהרדמתי אותו, אני מצטערת שלא נתתי לו למות כדרך הטבע, אולי היה מושך עוד תקופה ? הוא עדיין לא היה ממש בסוף, הוא עוד אכל מאוד מעט ונכון שהיה מאוד רזה אבל גם את המעט הזה הוא לא היה אוכל אם הוא כבר היה ממש בסוף נכון ? בעצם השאלה שהכי מטרידה אותי ואודה לך אם תענה לי עליה, כמה זמן אפשר לחיות עם נוזלים בבטן ? אני שמתי לב שהבטן שלו נפוחה מאוד בשבוע האחרון לפני שהרדמנו אותו, כלומר הוא היה עם זה לפחות שבוע, כמה זמן לדעתך הוא עוד יכל לחיות ככה ? ועוד דבר, אתה זוכר שהיתה לו רק ריאה אחת ? אז גם עם הריאה האחת הוא חי חודשיים, נכון, הוא נשם מהר ושטחי אבל החזיק מעמד, אז אני כל הזמן אומרת לעצמי, אולי הוא יכל לסחוב עוד כמה חודשים, למרות הריאה ולמרות הנוזלים, אולי קיצרתי לו את החיים ? אני מרגישה שאני זו שגרמה לפרידה בנינו ומה עשיתי ? מה היה קורה אם לא הייתי בכלל לוקחת אותו לבית חולים והייתי עוזבת אותו ככה, שהטבע יעשה את שלו (הוא היה חתול חוץ) ? אנא האר את עיני, איזה גהינום כל הדבר הזה !
