שאלה

timmyy

New member
שאלה

ידידה טובה שלי כבר שנים, חושבת כל פעם האם כן או לא ללכת לטיפול, כי חושבת שאין מענה לבעיותיה.
שנים ארוכות היא סובל מחוסר אמפתיה לאנשים שלא מהמעגל הראשון, חוסר סבלנות (מתעצבנת מהר) מכולם, משקרת הרבה שהיא חסרת סבלנות, קשרים רציניים מחזיקים מעמד אבל תמיד נגמרים שהצד השני מאוד פגוע. לעומת זאת היא מצליחה בחיים, צוחקת וחייכנית עם מי שאוהבת, נהנת מהחיים, לא עבריינית, מראה חמלה לפעמים, חכמה מאוד וציונים טובים.
יודע שבילדותה האם סבלה מדיכאון.
מפריע לה ויותר לי כחבר קרוב מאוד הבעיות. האם יש סיכוי לעזרה? כיוון מה הבעיה? (לא מחפש התחייבות לאבחנה :) )
תודה!
 

גרא.

New member
timmyy,בכדי שטיפול יצליח,חייבת להיות מוטיבציה

נכןנןת ומוכנות לטיפול,וזה חסר אצל חברתך. לעיתים אפשר להתחיל דווקא בטיפול זוגי
של שניכם,שעשוי להפחית את החרדות שלה מפני הטיפול עצמו.
 

גרא.

New member
ladybugNLP,לא מדובר על טיפול זוגי,אלא שהוא

המקורב אליה,ילך יחד איתה לטיפול.הנוכחות שלו עשוייה להפחית מהחרדה
שהיא חשה מעצם הטיפול.
 

ladybug4NLP

Active member
אף פעם לא היית מכניסה ידיד/מקורב/אבא/אמא/בעל

לטיפול שמיועד עבור בן אדם ספציפי ולבעיות שהן ספציפיות עבורו.

בנוכחות אחר בני אדם לא נפתחים בדרך כלל באותה צורה כמו כשהם לבד.

אם באים צעיר או צעירה מאד (עד גיל 18) עם הורה, אני מכניסה את ההורה, מסבירה להם את אופן הטיפול ואז שולחת את האדם השני לבית הקפה הסמוך עד תום המפגש.

יש לומר שאני לא מטפלת בזוגות (יחד) ולא בילדים שאז אני מניחה שיש מקרים שהורה יוכל להשתתף במפגש.
 

ladybug4NLP

Active member
כבר כתבתי שאני לא מטפלת בילדים ו/או בזוגות

אז ככה שזה מבחינתי לא לעניין.

בכל שנות התנסותי בקליניקה הרי שההפרדה בין 2 אנשים הואילה מאד ולא כאן המקום לפרוש את היריעה מדוע.
במיוחד שאחד מיהם הוא רק על תקן של מלווה (ובמיוחד במצבים של "הבאתי את אשתי, הסעתי את בני וכד'"
 

גרא.

New member
אינך חייבת להגיב בתחום שאינך עוסקת בו.התגובה

שלי,שהרחבתי עליה מעט,מכוונת ליודעי דבר.
 

miromiro

New member
חבל....המטרה היא לא רק "להיפתח"

הכנסה של גורם נוסף לפגישה אחת,בתאום,בהסכמה וכו' יכולה לפתוח בפנייך רפקרטואר נוסף שלא תמיד את מכירה-השאלה אם זה נחוץ???
והתשובה כמו תמיד-לפעמים כן ולפעמים לא,לכן נדרשת גמישות וכשגמישים לא ממהרים לפסול כל-דבר (אלא אם כן הוא מזיק) על הסף.
 

גרא.

New member


 

timmyy

New member
אז ככה

לפי המצב כרגע, היא תלך אך ורק אם זה יהיה משהו דחוף לטובתה. למשל היה לה חרדות בחינה או למשל קשיים בזוגיות מסוימת. אבל בגלל שכרגע אין משהו "בוער" אז אין לי מצב לשכנע אותה.

ממה שקראתי בהערכת אישיות פסיכופתית, על ידי רוברט ד. הייר, כ-ל המאפיינים רגשיים ובינאישיים (גורם 1) ממש בדיוק היא. לעומת זאת גורמים 2 (סגנון חיים בלתי יציב) ממש לא היא. אני יודע שזה לא המקום לאבחן, אבל האם אפשר לשלול פסיכופתיה באופן כללי שזה המצב ביחד עם העובדות שציינתי בהודעה למעלה (שוב, רק באופן כללי, לא בפרט עליה)?
 

ladybug4NLP

Active member
הלו!!!! עכשיו מחפשים הגדרה לפסיכופתיה?

כתבת שבקשרים מדרגה ראשונה וגם בעבודה הבחורה חייכנית, שמחה, עובדת בסדר וכד'.

כתבת גם שבעיות מסויימות ל]עמים מפריעות לה "אבל מפריעות לי יותר".

לפי הגדרה של ה-NLP היא שייכת לקטגוריה של בן אדם "נמנע" לעומת ה"שואף" ששם לו מטרה והוא רוצה להתקדם לכוון המטרה.
דוגמא "אני רוצה להיות בריא"

ה"נמנע" מבקש להמנע מרגשות , תחושות, מצבים והתנהגות לא נעימים.
"אני לא רוצה להיות חולה".
אנשים כאלה ניתן לכוון למטרה כל זמן שהחלק השלילי קיים.
כשהם מתקרבים למטרה (נניח מרגישים ותר טוב) או שהדבר שהפריעע נעלם או נעשה קל יותר, אין ממה להמנע ועל כן כל המוטיבציה יורדת.

טיפוס אחד הוא לא בהכרח טוב יותר מהטיפוס השני, ההכוונה צריכה להיות אחרת.

ויש כמובן את רב האנשים שיהו שואפים בדברים מסויימיםונמנעים בנושאים אחרים.

החכמה היא לנצל את ההזדמנות של הנמצע (למשל) ולהפנות אותו לטיפול/הכוונה כשממש רע לו ויש לו מוטיבציה לשינוי.

ובעיקר-בתאור הבסיסי תיארת (כך זה נראה על הנסך) אחלה בחורה.
אולי מה שיש לה מספק אותה? אולי התחושות הלא טובות שלה לא מחזיקות הרבה זמן והיא חוזרת להיות "רגילה", שמחה ומתפקדת לשביעות רצונה?
אולי המוטיבציה שלך גדולה משלה?

עכשיו לאור המידע הזה אולי תוכל לחשוב על העניין שוב.
אז מה קורה עכשיו?
 

timmyy

New member
מה?

מה הקשר בין מה שרשמתי למה שאת ענית?
בכל מקרה NLP לא מעניין אותי.
תודה
 

ladybug4NLP

Active member
אז ככה ואני מצטטת ממה שכתבת:

א) "ממה שקראתי בהערכת אישיות פסיכופתית, על ידי רוברט ד. הייר, כ-ל המאפיינים רגשיים ובינאישיים (גורם 1) ממש בדיוק היא"
ב) האם אפשר לשלול פסיכופתיה באופן כללי שזה המצב ביחד עם העובדות שציינתי

עד כאן מה שאתה כתבת =- לא אני.

בקשר ל-NLP, אני לא מציעה NLP וגם בעצם זה לא חשוב אם זה מעניין אותך. את מי שצריך לעניין באיזו שיטה ומתי היא תלך לטיפול זו החברה שלך
שמשום מה אתה שוכח מה היא רוצה מרב מה שאתה רוצה-עד כדי שלילת הגדרת התנהגותה כ"פסיכופתיה אפשרית"

בקשר ל-NLP הבאתי בשפה הכי פשוטה כדי שגם layman כמוך יוכל להבין מה השוני בגדול בין סוגי התנהלויות וזה תואם 1:1 עם מה שאתה כתבת עליה, שהיא נלחצת ורוצה טיפול רק כשממש לא טוב לה
(רוצה להמנע מרגשות או התנהלות לא טובה עבורה)

מה דעתך להניח לה ולתת לה לחיות?כתבת עליה כל כך הרבה דברים טובים: " היא מצליחה בחיים, צוחקת וחייכנית עם מי שאוהבת, נהנת מהחיים, לא עבריינית, מראה חמלה לפעמים, חכמה מאוד וציונים טובים."
אולי זה מספיק לה?
לכולנו יש ups and downs
גם לטובים ולמוכשרים שבינינו וגם אז (וגם הטובים שבינינו) לא תמיד נהנים+ בחיים, ולכולנו היה דכאון כזה או אחר בחיים ורבינו חוזרים לחיים במהירות המתאימה לכל אחד ואחד.
ורובינו נלחצים כממש לא טוב לנו (טבעי
)

ורב בני האדם דווקא נוהגים להוציא את העצבים שלהם על המעגל הראשון, שם ההרגשה שהכל מותר.

אם אתה במעגל הראשון אשריך, אם לא... אולי זה הזמן להרפות.....
 
נדמה לי

שלהגדיר מישהו עוד לפני שבכלל הלך לבקש עזרה, מאוד סוגר אופציות.

למשל - מה שאתה מפרש כ"חוסר אמפתיה" יכול להיות משהו אחר לגמרי, אבל רק מתוקף זה שכינית את זה חוסר אמפתיה, מכוון אותך בדרך מאוד מסוימת.

אם מפריע לה והיא רוצה שינוי, צריך להתחיל את המסע לשינוי. אם נכנסים אליו בראש פתוח הוא מפתיע מאוד.
לא תמיד חייב המסע להתחיל אצל פסיכולוג אבל הוא כן חייב להתחיל בהכנסת דפוסים חדשים ליום יום.

אי אפשר לחולל שינוי תוך שנשארים באותו מקום ועושים את אותם דברים שוב ושוב.
כל עוד היא חושבת שאין מענה לבעיותיה ולכן ממשיכה לחיות באותם מעגלים ודפוסים, לא יתחולל שינוי ומה שזה לא יהיה שמפריע לה, ימשיך להפריע לה.
 
אם לה זה מפריע בהחלט יש מקום ללכת לטיפול

מוזמן לראות את התגובה המפורטת שלי בפוסט מה זה בדיוק עזרה מקצועית/פסיכולוגית?
לגבי כיוון שבעיה, ואולי אפילו סוג טיפול רצוי, אתה מוזמן לפרט במסר פרטי ואנסה לעזור.
 
למעלה