תודה
לכם על התגובות. אני מסכימה שיש פה בעייתיות מסוימת ולכן אני מתייעצת כאן.
מצד אחד זה וטרינר שכמו שציינתי הוא שכיר במרכז וטרינרי גדול שמקבל את משכורתו מהבוסים, מצד שני - במשך חודשיים "שיגענו" אותו בטלפונים לפאלפון שלו, כמה פעמים ביום, גם בשעות הערב כשהיה בבית, שלחנו מלא סמסים, כי היינו מאוד לחוצים, היתה איזו שהיא בעיה שדרשה התלבטות ולא ידענו מה לעשות ושיתפנו אותו בכל מה שעברנו והוא תמיד ענה יפה וברצון והתעניין והפך למעיין ידיד המשפחה.
במשך הזמן התחלנו להרגיש לא נעים שאנחנו משגעים אותו ונעזרים בו כל היום כל השבוע ואז עלתה המחשבה לשלם לו.
כמובן שכתבנו לו גם מכתב תודה יפהפה שאותו העברנו לבוסים שלו (משום מה הוא לא הגיב על כך).
העלנו בפניו את הרצון לשלם לו והוא לא אמר כן ולא אמר לא, וזה נשאר כך, ובנתיים אנחנו עדיין ממשיכים להיעזר בו, אנחנו ממש מרגישים שאנחנו "חולבים" אותו אבל אין לנו ברירה, אנחנו זקוקים לעזרתו והוא הוטרינר שמטפל בנו ואין לנו רצון לעבור וטרינר, הוא כבר מכיר את כל הסיפור ואותנו והוא ממש מקסים ואנחנו מרוצים ממנו.
השאלה מה הוא מרגיש בפנים, האם מרגיש: חולבים אותי ואני לא מקבל תמורה ? או האם מרגיש: הם רוצים " לקנות" אותי ? כי אפשר לראות את זה משני הכיוונים, חשבתי לשאול אותו ישירות ולשים את כל הקלפים על השולחן אבל אני חוששת שזה רק יביך אותו יותר.
אנחנו רוצים להודות ולא יודעים איך ורוצים שלא ירגיש "פראייר" כי לא מגיע לו !