אהבה זאת המצאה אנושית
כמו כל דבר אחר שהבן אדם המציא, היא נוצרה מחיבור של יצרים כל שהם ומטרתה לספק מענה מסויים לצורך כללי כל שהוא. אבולוציה של הנפש.
מה זאת אהבה?
חיבור רגשי כלפי אדם אחר. זאת אומרת שהרגשות של אחד מזדהות באופן מוחלט עם רגשות האחר. לא בהכרח שכל הרגשות מזדהות באופן מוחלט, אך אילו העקריות והיסודיות הן אילו שיוצאות ראשונות וקובעות את מהות האהבה אל אותו אדם באותו הרגע. נניח והיית פוגשת אדם מסויים כאשר פעלו עלייך רגשות מסויימים, ובאותו הרגע אופיו הבולט של אותו אדם היה יוצר הזדהות עם אותן רגשות שפועלים בך כרגע, היית מרגישה חיבור רגשי מסוים. אך יכול להיות שאילו באותו רגע היו פועלים בך רגשות מסוג אחר כאשר היית פוגשת את אותו האדם באותה סיטואציה, אופיו הבולט לא היה מזדהה עם אותן רגשות שבך ולא היית מרגישה את תחושת החיבור. לסיכום מובן: נניח שהפנימיות שלך מחפשת חופש, השכלה, יציבות, אופי, מראה וכו', האדם הראשון שיצליח למלא את היצר הזה את תתאהבי בו. כך גם יש כמה יצרים רגשיים חזקים שפועלים במקביל, וכך גם צריך לבוא אדם שיזדהה באותו הרגע באופן מוחלט עם כל הרגשות על מנת שתרגישי חיבור ולא רק חלק מהן.
חיבור פיזי כלפי אדם אחר. פועלים בך אינסטינקטים מאד פרמטיבים שאין לאדם שליטה ישירה עליהם. גבר ואישה כאשר הם מזדהים אחד עם השני מכל סיבה שהיא באופן טבעי ירצו ליצור המשכיות אחד מתוך השני, זה דבר שאינו שייך לרגש אלה לדרך הטבע להגדיר בפנינו את הגנים שבענינו נראים כמשובחים. גם זוג חד מיני בסופו של דבר שואף בכל דרך להביא המשכיות לרעיון שלו וכנ"ל דרך אדם אחר שהוא מרגיש חיבור רגשי כלפיו באותו הרגע.
רכושנות. כאשר קיים חיבור רגשי וחיבור פיזי מייד אנחנו מזהים זאת כמשהו יחודי ובעל ערך גבוה, כי זה הוא משהו כביכול נדיר שקורה לאדם מסויים ועליו לחפש המון זמן עד שימצא את החיבור שעונה על כל הרגשות הפועלים באותו רגע, כמו שמתואר לך מילדות בכל אגדת קסמים. לכן אהבה בערך האנושי שווה בתיאורה לזהב, יהלום, מליון דולר, הירח, השמש, האלים, וכל דבר נדיר ובעל ערך שקיים. ומן הסתם במידה ותהיה לך אהבה אמיתית, יצר הרכושנות ינחה אותך לשמור אותה לעצמך באותה מידה שהיית שומרת על יהלום יקר או זהב. אנשים מוכנים למות בשביל האהבה, אנשים גם מוכנים למות בשביל יהלומים, כסף וזהב.
לסיכום, לאדם שלא טרח ללמוד על נבכי הנפש הייתי מגדיר אהבה באותה מידה שאני מגדיר אלוהים. אם את באמת מאמינה בא ובדרכיה היא תעשה לך טוב ובתנאי שתמצאי אדם שגם כן מאמין בא באמת. אם את לא מאמינה בא אבל לא מודה בזה רק כי יש הילכות חברתיות שמונעות ממך לנתק את עצמך באופן מוחלט, היא רק תעשה לך רע בחיים ותמיד תשלה אותך ותשאיר אותך בשאלות שאין עליהן מענה וגם במידה אם מצאת מישהו שמאמין בא באמת.
אך אם את אדם משכיל ונבון שהבין את תכליתו של מה שכתוב, הייתי מגדיר לך אהבה כאשלייה אנושית. אהבה לא קיימת אלה אם כן אנחנו בוחרים לקיים אותה. כאשר שני אנשים נפגשים, בהתחלה הרגשות הכי פועלים יוצאים ומגדירים את בסיס הקיום לאותה תחושת אהבה. מכאן והלאה עובר לו זמן, ולאט לאט גם הרגשות המשניים יתחילו לצאת ולא בהכרח שתהיה הזהות מוחלטת בין שני האנשים. מכאן והלאה הבחירה להמשיך ולקיים את האהבה למען סיפוק יצרים ורגשות עתידים כגון גידול ילדים, שמירה על מארג משפחתי, הנצחת ערכים, סקס, ביסוס כלכלי ועוד תלויות אך ורק בבני הזוג. אם אחד יבחר להאמין ולהקריב מעצמו למען אלה בעוד שהשני בוחר שלא להאמין ולהמשיך לשאול שאלות, הסוף יהיה ידוע. אם שני בני הזוג בוחרים להאמין ולהקריב מעצמם למען אילו, אז הם בוחרים להמשיך ולקיים את בסיס האהבה ההתחלתי כי בעניהם ערכו המוחלט עולה על זה של אי ההזדהות עם הרגשות המשניים. כאשר שני בני הזוג לא מאמינים ומחליטים שהאהבה הגיע אל קיצה למרות שהביסוס הראשוני שלהם שאכן אהבה קיימת התקיים, הם בסך הכל משלים את עצמם. ולאחר שהגיעו אל קיץ האהבה הם נשארים ריקים ושוב הולכים לחפש אותה מהסיבה הפשוטה ש: לעולם קיימים רגשות שפועלים בנו ומפעילים בני אדם קרובים אלינו בהתאם, לעולם קיים הדחף הטבעי להמשכיות, לעולם יהלום יהיה שווה ובעל ערך כך שבני אדם יסכנו את חייהם בשבילו.
נורא פשוט
