בריטני היא מותג ולכן שמה חזק
והוא נהיה חזק עוד יותר בתקופת "ההתחרפנות" שלה, וזה הפך לסוג של טרנד.
אוהבים לחכות לאיזו התנהגות בלתי צפויה ממנה, שתהיה מוגדרת כ"לא שפויה", ובמוסיקה, זה המון בקטע של "בריטני של פעם", והאם היא תרקוד שוב כמו פעם בכל אלבום/הופעה חדש/ה, וזהו. המון זיכרון ממה שבריטני עשתה בעבר.
אם להסתכל מקרוב על היום בלי כל ה"פעם", בריטני היא סתם מותג, כמו מקדולנדס וסטארבקס שהיא אגב מאד אוהבת.
אי אפשר אף פעם להשוות אותה למדונה, שכמה שלא יגידו עליה מי היא ומה היא, מדונה היא אומנית שעובדת מתוך המקום הפנימי, ובכל עבודה שלה מכניסה סיפור עם מסר שהיא רוצה להעביר, וגם כשהיא מתפשטת, זה בא בקונספט, פואנטה של משהו.
ומי שהתקטנן פה על 3 פנסים ו3 מסכים בהופעה, אז שוב - זה לא כמה, זה בשביל מה.
אני לא חושב שאומן בונה את ההופעה שלו רק משיקולים כאלה, של להפציץ במה בפירוטכניקה ואביזרים כלשהם, למען הV, אלא דווקא משימוש במה שזה לא יהיה על הבמה ממקור רציונלי ואובייקטיבי.
זה אם אנחנו מדברים על אומנות. אם על מותג - שלום לך בריטני ספירס.