שאלה
הי,
ביתי בת שנתיים וחצי,
מבחינה התפתחותית הכל לפי הספר.
יש לי שאלה בקשר לפרידה בבוקר בגנון / הליכה לגנון.
מתחילת השנה (ספטמבר) היה לנו קשה בבוקר בפרידה, ואז לאט לאט הענין התחיל להשתפר והפרדות נעשו קצרותיותר עם פחות דמעות.
עכשיו שתי ע. גגנת עזבו והוחלפו, פתאום בבוקר בכי נוראי / סף חרדת נטישה, עכשיו כבר שבוע שלם שהיא לא רוצה בכלל ללכת לגן.
כמובן שאנחנו מנסים לעזור לה בפרידה כמו קודם אך עכשיו מכיוון שהיא כבר בבית לא רוצה להתלבש לגן אז אני קצת חסרת אונים.
דיברנו על זה עם הגננת ונראה לי שהם לא רואים את זה כמונו.
הבלבול קיים גם כי כשאנחנו באים לקחת אותה אז נראה שהיא מחיוכת ומשחקת, כך שלא הכל רע. ואנחנו בהחלט מנהלים איתה שיחות על אייך בגן ואם כיף לה.
בכל זאת משהו בבטן לא מרגיש לי טוב ואני מרגישה שמשהו שם לא כמו שההיתי רוצה אבל לא יכולה לשים את האצבע על מה בדיוק הסיבה לקושי.
הי,
ביתי בת שנתיים וחצי,
מבחינה התפתחותית הכל לפי הספר.
יש לי שאלה בקשר לפרידה בבוקר בגנון / הליכה לגנון.
מתחילת השנה (ספטמבר) היה לנו קשה בבוקר בפרידה, ואז לאט לאט הענין התחיל להשתפר והפרדות נעשו קצרותיותר עם פחות דמעות.
עכשיו שתי ע. גגנת עזבו והוחלפו, פתאום בבוקר בכי נוראי / סף חרדת נטישה, עכשיו כבר שבוע שלם שהיא לא רוצה בכלל ללכת לגן.
כמובן שאנחנו מנסים לעזור לה בפרידה כמו קודם אך עכשיו מכיוון שהיא כבר בבית לא רוצה להתלבש לגן אז אני קצת חסרת אונים.
דיברנו על זה עם הגננת ונראה לי שהם לא רואים את זה כמונו.
הבלבול קיים גם כי כשאנחנו באים לקחת אותה אז נראה שהיא מחיוכת ומשחקת, כך שלא הכל רע. ואנחנו בהחלט מנהלים איתה שיחות על אייך בגן ואם כיף לה.
בכל זאת משהו בבטן לא מרגיש לי טוב ואני מרגישה שמשהו שם לא כמו שההיתי רוצה אבל לא יכולה לשים את האצבע על מה בדיוק הסיבה לקושי.