בוא אני אסביר לך - מקווה שאני צודק ב100%
בראשית הסתיו ועד ראשית החורף,כאמור בתקופה שבה אנו נמצאים כעת,מסוף ספטמבר ועד אמצע דצמבר ואפילו תחילת ינואר,טמפרטורת מי הם התיכון עדיין איננה בשיאה.בתקופה זו היא עדיין חמה מאוד,ואילו בעוד כחודשיים היא תהיה נמוכה בהרבה אולם לא בשיאה.היבשה,לעומת מי הם התיכון,מתקררת בתקופה זו בקצב מהיר הרבה יותר.כתוצאה מכך נוצרים הפרשי טמפרטורות גדולים מאוד בין הים ליבשה,דבר שגורם לאי-יציבות אטמוספירית גבוהה,ועננים רבים ובשרניים יכולים להתפתח בקרבת החם,עם תרומת הים החם והעסיסי שמספק לחות רבה לכל גושי האוויר.גושי האוויר שנכנסים,כאמור בדמות עננים עסיסיים,ממטירים רבות לאורך חופי ישראל(שכן שם עדיין הים מספק להם את הלחות),אולם בעת כניסתם ליבשה מקור הלחות אובד והם מאבדים מעסיסיותם,כך שהם פחות בשרניים ומורידים פחות משקעים.לכן בתקופה זו של השנה עיקר המשקעים יורדים דווקא בחוף.אולם ככל שנכנסים לחורף,וטמפרטורת מי הים יורדת,וההפרשים בין הים ליבשה מתאזנים,מישור החוף מאבד את ה"יתרון" הזה שלו.בחודשים פברואר למשל,כשמי הים התיכון כבר עומדים על 16-17 מ"צ,אי היציבות האטמוספירית תהיה קטנה בהרבה מאשר בכל תקופה אחרת.עננים שיתפתחו מעל הים יכנסו ליבשה בלא שינוי ניכר בגודל שלהם או בעוצמתם.ואז מגיע מנגנון חשוב מאוד שגורם דווקא להתפתחותם:מנגנון האורוגרפיה.גושי האוויר ממשיכים לנוע מזרחה,עד אשר הם נתקלים בהרי ירושלים/הרי הגליל.כתוצאה מכך גוש האוויר מחויב להתחיל לטפס,ומכיוון שמדובר בגוש אוויר לח ובעל פוטנציאל לאי יציבות(כי כאמור הוא ממטיר משקעים),הטיפוס הזה גורם לו להתרחב ולהיות בשרני יותר ולח יותר,וכך נוצר מצב שדווקא בהרי ירושלים והרי הגליל זוכים לכמויות משקעים גבוהות בהרבה ממישור החוף.בתקופת האביב היבשה מתחממת מהר יותר מהים,ולכן הים קר יותר מהיבשה.זה מתבסס על אותו עיקרון.
