האמת שכן,יש גיהנום
אלא שבתפיסה היהודית הגיהנום הוא לא נצחי (המקסימום,אאז"נ,הוא שנה) לעומת,לדוגמה,הנצרות.
דוגמה אחת להזכרת הגיהנום יש במסכת אבות (א',ה')- "מכאן אמרו חכמים, כל המרבה שיחה עם האישה--גורם רעה לעצמו, ובטיל מדברי תורה, וסופו יירש גיהינם." וגם יש את הסיפור המפורסם על יוחנן בן זכאי בעת חוליו ששאלוהו מדוע בוכה ובסיום הסברו אמר- "אלא שיש לפני שני דרכים, אחת של גן עדן ואחת של גיהנום, ואיני יודע באיזו מוליכים אותי - ולא אבכה? " (מסכת אבות,פרק ה',י'ט).
כמובן שעם התפתחות והתפצלות ההגויות היהודיות היו כמה וכמה פירושים לדברים הללו-יש לך למשל את הרמח"ל שמפרש את גן עדן וגיהנום לא כמקומות ספציפיים אלא תיאור תחושה-גן עדן הוא הקרבה לאל,והגיהנום הוא הריחוק ממנו. הזוהר והוגים כמו האר"י לעומת זאת ראו בגיהנום מקום מאוד פיזי עם מדורים שונים (השפעה ברורה מן הנצרות) שמספרם שישה-בור, שחת, דומה ,טיט היון, שאול וצלמות.
אלא שהיום,מכיוון שרובה המוחלט של היהדות האורטודוכסית שזור מאוד עם הקבלה והתפיסות המיסטיות שהוביל הזוהר נתקבלו בקרב חלק גדול (אם לא הרוב המכריע) של היהדות האורטודוכסית,כבר אין ציבורים גדולים שחולקים על תפיסת הגיהנום הפיזית של יהדות הקבלה.