שאלה

זה יותר רחב

כדי לצאת בשאלה לא צריך לכפור, החברה החרדית היא קודם כל קהילה - לפני שהיא דת ועוד יותר לפני שהיא מערכת אמונית - עם כל מה שיציגו את זה אחרת המשגיחים בישיבות - ככה זה.

בעצם הבחירה לעזוב את הקהילה החרדית, מכל סיבה שהיא ("לא מענין אותי גיהנום" זה לא ממש סיבה ברורה), אתה נכנס להגדרה המקובלת ליוצא בשאלה - אם כמובן אינך רוצה להיות מוגדר כך, אתה לא מוכרח. אבל אם כן - האמונה באל, פיה או פסטה לא אמורה להפריע לכך.
 

salex

New member
לגמרי כן

זה נראה לי ברור שכן, גם מניסיון שלי עצמי, וגם בגלל שיש הרבה חרדים שמאמינים וכו׳ ועושים כמעט כל מה שבא להם. והסיבה לכך ברורה, גם אתה מאמין, כשאתה אמור לפחד ממשהו זה עניין רגשי בלבד, ולא כל אחד שמאמין, הפחד מגיהנום מוחשי אצלו ברמה שתפריע לו לעשות דברים כלשהם!
 

itzikka1

New member
ניסוח חדש

ז"א האם קיום מצוות יכול להיות לא שאלה של מאמין או לא
אלא בחירה של בין גן עדן לגיהנום
 

Sonic hedgehog

New member
מה שאתה אומר זה

שאתה תוהה אם יש מישהו שמאמין בקיום גן עדן וגהנום ושאם לא יקיים מצוות ילך לגהנום והוא בוחר לא לקיים מצוות כי הוא מעדיף ללכת לגהנום?
 
לדעתי כן

אבל יותר בקטע של בחירה בין ללכת אולי לגן עדן ואולי לגהינום (לא מאמין בזה במאה אחוז. נמצא בספק) לבין משהו שהוא בטוח שזה חיים שיותר בא לי עליהם (טובים לי יותר) עכשיו.
 
כמה תשובות..

אתה מדבר על אדם שמאמין במצוות ובתורה וגם בגן עדן וגיהינום ובוחר לא לקיים כי הוא רוצה ללכת לגיהינום?

אולי יש כאלו אנשים רק לא הבנתי את המטרה של זה , תמיד יש אנשים שמכרו את עצמם לשטן במידה והם מאמינים בזה וזה זכותך.

שנית אני מאמין שרוב היוצאים לא בוחרים ללכת לגיהינום (אני מדבר בשם עצמי לא מייצג) אלא הגיעו לזה מתוך הבנה - ויש כמה צורות,

אחת. שאין גן עדן וגיהינום וזה פותר לך את הבעיה.
שנית. שגם אם יש גן עדן וגיהינום הכניסה אליהם לא תלויה בקיום המצוות כפי שהחרדים מבקשים, או חוגים בדת מבקשים, אנשים יכולים למצוא ערכים אחרים להתחבר אליהם ושהם מאמינים בהם.
שלישית. אתה יכול לפרש בצורה אחרת את המושגים גן עדן וגיהינום יש כאלה טוענים שזה קיים בעולם הזה למעשה וזה תלוי במעשים שלך ולא כמה האתרוג שלך יהיה נקי או אם לא תיסע בשבת וכד'
אני מאמין שיש עוד הסברים וכל אחד בוחר את מה שמתאים לו.

אציין שוב כי לדוגמה: ''אחר'' זה ששנה ופירש יצא בשאלה לא מכיון שהוא רצה ללכת לגיהינום אלא בגלל האירוע שקרה ואז הוא הפסיק להאמין - עיין בסיפור בתלמודי על יציאתו בשאלה של אחר.

ולסיום אתן את התשובה הדתית - עשה עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר - גם אם תאמין כיום שאתה הולך לגיהינום ברגע שתחזור על העבירות זה ייראה לך כהיתר ואז בכלל זה פותר לך את הבעיה כי עוד כמה שנים כבר לא תחשוב על גיהינום או גן עדן בצורה הזאת והדברים יהיו יותר פשוטים.

המשך לחקור ולבדוק

בהצלחה :)
 

אשא3

New member
לא נראה לי

בעקרון ביהדות, אם אתה מבין נכון את המושגים גן עדן וגיהנום, אין בחירה כזאת. כמובן שטכנית אתה לעולם יכול לבחור.
 
לא ממש.

יש כף הקלע. זה לא בדיוק הגהינום שמדברים עליו, אלא מקום לכפר בו על החטאים לפני שעוברים לגן העדן. לפחות למיטב ידיעתי.

ביהדות אין ממש תפיסה של גהינום כמקום שנשמת החוטאים נשארת בו לנצח וסובלת. אם נתקלת בתפיסה כזו, אשמח לשמוע ולראות היכן.
 

מנווה

New member
האמת שכן,יש גיהנום

אלא שבתפיסה היהודית הגיהנום הוא לא נצחי (המקסימום,אאז"נ,הוא שנה) לעומת,לדוגמה,הנצרות.

דוגמה אחת להזכרת הגיהנום יש במסכת אבות (א',ה')- "מכאן אמרו חכמים, כל המרבה שיחה עם האישה--גורם רעה לעצמו, ובטיל מדברי תורה, וסופו יירש גיהינם." וגם יש את הסיפור המפורסם על יוחנן בן זכאי בעת חוליו ששאלוהו מדוע בוכה ובסיום הסברו אמר- "אלא שיש לפני שני דרכים, אחת של גן עדן ואחת של גיהנום, ואיני יודע באיזו מוליכים אותי - ולא אבכה? " (מסכת אבות,פרק ה',י'ט).

כמובן שעם התפתחות והתפצלות ההגויות היהודיות היו כמה וכמה פירושים לדברים הללו-יש לך למשל את הרמח"ל שמפרש את גן עדן וגיהנום לא כמקומות ספציפיים אלא תיאור תחושה-גן עדן הוא הקרבה לאל,והגיהנום הוא הריחוק ממנו. הזוהר והוגים כמו האר"י לעומת זאת ראו בגיהנום מקום מאוד פיזי עם מדורים שונים (השפעה ברורה מן הנצרות) שמספרם שישה-בור, שחת, דומה ,טיט היון, שאול וצלמות.

אלא שהיום,מכיוון שרובה המוחלט של היהדות האורטודוכסית שזור מאוד עם הקבלה והתפיסות המיסטיות שהוביל הזוהר נתקבלו בקרב חלק גדול (אם לא הרוב המכריע) של היהדות האורטודוכסית,כבר אין ציבורים גדולים שחולקים על תפיסת הגיהנום הפיזית של יהדות הקבלה.
 
יש לא מעט איזכורים לגהינום ביהדות

רק שהוא נקרא בשמות נוספים לדוגמא : שאול תחתיות, ויש עוד.
יש גם דוגמא תנכי"ת, אם נתייחס לפשט הפסוקים בספר שמואל, הרי הנביא שמואל מועלה באוב ע"י שאול המלך, ומשמע שהוא נמצא בעולם שכולו טוב "למה הרגזתני..." משמע שיש בהחלט ביהדות עולם נשמות לפחות לפי התפיסה של ספר שמואל. יש גם איזכורים באיוב ועוד.
רק שהעולם העתיק , היה מאוד עסוק באופן אובססיבי בעניין החיים שאחר המוות , והתנ"ך בחר ללכת בכיוון הפוך
 
די דומה

אבל היו השפעות חיצוניות על העניין אחרי חתימת התנ"ך, עוד זמן רב לפני הופעת הנצרות. למצרים היתה השפעה גדולה , לפרסים, לבבלים וליוונים
 
סתירה עצמית

גהנום ועולם שכולו טוב. אין שום אזכור בתנ"ך לגהנום. יש אזכור לשאול כמקום שכל נשמות המתים הולכות אליו.
 
שום סתירה

הגהנום בתנ"ך אינו מקום בו נשרפות נשמות החוטאים, אלא מקום בו שרפו אנשים חיים (גי בן הנום או תופת) המקרא לא מתעסק הרבה במה קורה בעולם המתים כיוון שהעולם הפאגני עסק בזה המון, בייחוד המצרים שחלק גדול מדתם הפולחנית עסקה בפולחן המתים, המקרא הלך בכיוון שונה, העיקר לאדם המאמין הוא מה שקורה כאן בעולם החיים. עם הבטחות לעושר גשמי ורוחני ואריכות חיים. כשיש צורך התנ"ך אומר משהוא בעניין כדי שתדע שיש עמדה מוצקה בתחום,
בספר קוהלת יש התייחסות די מפורטת להתלבטויות הקשורות בעולם המתים והחיים, המושג עולם שכולו טוב ועונש גהינום לא ברורים בתנ"ך יש מקורות לשאול כתופת, ויש התיחסות סתמית. אין גישה אחת לאיך עולם המתים נראה עפ"י התנ"ך
 
למעלה