שאלה.

שאלה.

היי לכולם.רציתי אם יש פה עוד אנשים/נשים שמתמודדים עם הדילמה בין לפרק את המשפחה והזוגיות לבין להישאר בשקר תמידי עם הדת וסביבתה החונקת אשמח לשמוע ולשוחח עם אנשים נשים שחווים את הסיטואציה ושמוע מהם מהם על דעתם..תודה מרשאש לעונים
 

שילגיה13

New member
משפחה

הי דיוויד,
לשאלתך,
אני מתמודדת עם התחושה הזאת כל יום.אני פשוט יודעת שלמצוא אהבה (לפחות כמו שיש לי) ואבא טוב לילדי זה לא דבר מובן מאליו.
אני מאמינה שישעוד הרבה כאלו.
מה שצריך זה לנסות לא לוותר לגמרי על החלומות שלך.אם יש לך משהו שאתה רוצה לחוות (כל עוד זה במסגרת המוסרי כלומר שלא כולל בגידה וכו')אז פשוט תנסה,תחווה,תטעם.
לא תמיד צריך לוותר על הכל אפשר ללכת בין הטיפות.
 

קורטמן

New member
מה בדיוק יש לנסות לחוות ולטעום?

שרימפס? קולנוע? בילויים? זה מה שכה חסר למי ששואף לחיי חופש ונשבר לו מחיי הדת?

אולי עצם ההתנסות, או כמה שעות של הימצאות בעולם חילוני, נותנים סיפוק כלשהו, אך מה שאנוסים רוצים בעיקר זה |"לא" לחוות.

לא את שעות התפילה הארוכות,

ולא את ה"נחת" לראות את ילדינו נאלצים לקבור את מיטב שנות נעוריהם על לימודי "קודש".

ולא להיכנע לנורמות שמסביבנו, כגון לחתן את הילדים בגיל צעיר ולראותם עושים אותן טעויות.

בהליכה בין הטיפות לא נשיג זאת.
 

שילגיה13

New member
תראו

תראה דייויד,
האמת, יכול להיות שאולי לא הגעתי לפורום הנכון,(אני מייחסת את תגובתי גם לתגובה של קורטמן)
אני כן מאמינה, כן חושבת שיש אלוקים והוא ביקש מאתינו לחיות בדרך מסויימת. אני גם כן חושבת שה"חרדים"-אותה קבוצה הומוגנית על העסקנים שלה ועל רבניה (תלוי מי) קצת הגדילו והוציאו מפרופורציות דברים מסויימים. אני שואלת את עצמי לא פעם "האם לזה אלוקים התכוון?" לכל ההגבלות, המוסכמות ,הדברים ה"מיותרים" ואני לא ארחיב..אז נכון, יכול להיות שלא זאת היתה הכוונה. אבל כוונתי שלי היתה שאני כמו שאני רואה את הדברים חושבת שאפשר לקיים מצוות ולהמשיך להאמין ואפילו להיות יהודי טוב עם חוויות אחרות.אפשר ללכת לסרטים אפשר ללכת לבילויים אפשר ללכת לים אפשר לקרוא, ללמוד, לראות, לאכול מה שרוצים (שרימפסים זה לא טעים :)ועדיין לא צריך לשבור הכל. אני בטוחה שגם בצד השני לא מלקקים דבש, יש לי חברות לא חרדיות שגם הן מתחבטות בשאלות ולבטים, גם להן לא הכל סגור וברור.גם להן יש קצה שהן כל הזמן משתדלות לא ליפול ממנו.משפחה,אהבה ויציבות בעיני לפחות זה אחד הדברים הכי חשובים שיש.אם טוב לך בקן הפרטי שלך שווה לך לשלם מחיר בשביל להמשיך להחזיק בו.כי שם, (אלא אם כן אתה מחפש נשים ו"להתפרק"במובן הזה של להתנסות בחוויות מהסוג הזה ).שם בסופו של דבר אתה גם תחפש ותרצה את היציבות שלך.שוב, אני מדברת מתוך ההשקפה שלי כן כמאמינה וגם כאשה. יכול להיות שתחושת המשפחתיות והיציבות קריטית לי יותר מאשר לגבר.ויכול להיות שאתה כן מרגיש שאתה נשרף מבפנים כל פעם שאתה מברך/מתפלל או עושה כל דבר כזה או אחר שלא נוח לך איתו, כך שאני לא לגמרי מגיעה מהמקום שלך.אבל תחשוב על הדברים..
ברור לי גם שאם לא הייתי נשואה ולא היתה לי משפחה משלי יכול להיות שכן הייתי עושה את הצעד הזה. אבל היום יש לי אחריות גדולה יותר.זה לא תמיד נוח אבל לומדים להתמודד
 

שילגיה13

New member
לקורטמן

הדברים שכתבתי למעלה אולי פחות עונים על מה שאתה כתבת,
אני לא חושבת שצריך להכנע לנורמות הללו אתה צודק, לא כיף לראות את הילדים מתחתנים בגיל צעיר,
ולא כיף לראות אותם יוצאים לחיים בלי השכלה ובלי מקצוע. אפשר לשלב,אפשר לא להכנע, אפשר ללמד אותם במקביל ללימודי הקודש עוד דברים.
כל זה, ץלוי כמובן מי בת הזוג שלך וכמה היא מאפשרת לך וכמה שיתוף פעולה יש מצידה. אני מאמינה שהדברים לא פשוטים ברוב המיקרים, אבל בגדול כשאני אומרת ללכת בין הטיפות אני מתכוונת שבתוך כל הנורמות והמוסכמות אפשר לללכת על הקו הדק הזה ולאפשר את מה שכן ניתן.
 
.

אני חלק מהדברים מאד מסכים וחלק ממש לא..אני לא נכנס כרגע לדיון אם יש אלוהים או לא וגם שדיברתי על איסורי שבת התכוונתי לדיון המעמיק על חומרות בכלל ושבת וצניעות בפרט.
אני פשוט אומר שככל שהשנים חולפות ההגבלות והפיקוח על משפחות חרדיות רק הולכות ומחמירות
אם זה בלמדוד את האורך של החצאית/פאה/חולצה של האמא כקריטריון מטופש לקבלת הילדים לבי"ס וכלה בבדיקת האבא באיזה בית כנסת הוא מתפלל ומי החברים שלו,וכמובן תיחקור הילדים בשעות הפנאי לדוגמא:איפה טיילתם איפה אמא ואבא הלכו וכו' וכו'..אני אומר את זה כאחד שמתגורר בחיפה שזה לא עיר חרדית לגמרי(בני ברקי במקור..)..מה שלא מותיר הרבה ברירות אלא לפרוק הכל.כי גם לשיטתך לעשות מה שרוצים במקביל לחיים חרדים זה לא פוטר אותי מלחפש לילדי מוסדות לימוד כי שום מקום לא מוכן לקבל אותך או את ההתלחשויות עלי ו/או על אשתי איך אנחנו נראים או את מבטי הזימה של הגברים ובערים אחרות המצב לא יותר טוב כולל בבני ברק ששם חוץ מקבוצת זוגות שמרגישים שהם "חברהמנים" בזה שהם בלילות מבלים וביום מתחסדים אין כלום ומצבם כנ"ל..בקיצור כשאני רואה איך המגזר מתפתח ולאן פניו מועדות אני מרגיש ששום דבר לא ישתנה ולא תהיה לי ברירה אלא להתפרק ולחיות את חיי כרצוני האישי..
 
היי שלגיה

תודה על תגובתך..כפי שאמרת זה נכון שאשתי מאד מיוחדת ומקסימה..אבל אין לי רצון לבלות את חיי בתפילות הלכות שבת ענייני כשרות ושאר מגבלות וחסמים שכ"כ מאפיינים היום את המגזר החרדי..אני ממש לא מחפש לאכול טריפות או לדפוק את הראש בפאבים ומועדונים למיניהם..כל רצוני הוא לחיות כפי שאני רוצה ולא בצורה ובכללים שמכתיבים לי "רבנים" ועסקנים ושאר משועממים שמעוניינים לחטט בדברים לא להם וגם עניין השבת מאד מפריע לי מבחינת האיסורים שיש על כל צעד ושעל..איך את מתמודדת עם הקונפליקט הזה בחיי הנישואים שלך...(תוכלי לפנות בפרטי אם יותר נוח לך)בתודה מראש.
 

מזגזגת2

New member
אין לי תשובה

אבל בשביל שלא תרגיש כזה דפוק שאפילו לא עונים לך, אז עניתי.
<<אייקון של גלגל הצלה>>
 
אולי....

אולי כדאי שתשתף קצת.
טובים השניים מן האחד, דאגה בלב,איש ישיחנה, רוצה עוד מאמרי חז''ל??
אנחנו פה בשביל לתת כתף.
עצם זה שתשתף בקשיים שלך כבר יעזור לך להרגיש הקלה מסוימת.
אם בא ך בפרטי, אז בפרטי. אם בפורום אז בפורום. אולי בכלל בפני מישו אחר שלא קשור לפה ואתה יכול לסמוך עליו. אבל תשתף.
לא בטוח, יותר נכון כמעט בטוח שלא נוכל לעזור במשהו ממשי. כל אחד מתמודד עם בעיותיו הוא, אבל בשביל זה יש חברים. לשמוע, להזדהות, להיות איתך ברגעים הקשים. ואולי עצם העובדה שתשתף ישקף לך בצורה טובה יותר מה כדאי לך לעשות.
מצטרף לתקוות שיהיה לך טוב יותר. כמו שאני מאחל לעצמי בדיוק אותו הדבר.
אולי נאמץ פה את השיטה: כל המתפלל על חברו, והוא צריך לאותו דבר- נענה תחילה...?
 

דניאל 142

New member
מני בחור נפלא!

הכרתי את מני פליפ, אחלה בנ"א.
מחפש עוד כמוהו....תהיו בקשר!
 

זבולון4

New member
דוקא בגלל מני

כשאני רואה את מני אני מבין
ששבצד השני זה לא כזה כיףףף
 
למעלה