שאלה!

[EyalGoor]

שאלה!

מה מפריע לכם כל הפירסומים??? הרי זה עוד סתם מקצוע בעל הכנסה!!! אז מה כל העצבים שלכם והחלום הרטוב שלכם על "להשחיט שלטי ענק של פרסומות" צריך להיות בעל חשיבה מאוד מעוותת בשביל לחשוב כמוכם...

 

[אוטופיה י]

גם רוצח שכיר זה מקצוע בעל הכנסה

וכמובן שאין מה להשוות, אבל...: המקצוע הזה הוא אולי בעל הכנסה, אבל הוא מכניס על חשבונינו. הוא גוזל את המרחב שלנו, מכריח אותנו לצפות בפרסומות כשאנחנו עומדים בצומת... אם בפרסומות בטלויזיה אנחנו יכולים לבחור להעביר ערוץ או לכבות את הטלויזיה או לשבור אותה לאלפי רסיסים, זוהי בחירה שלנו. אם מישהו שם לנו פרסומת מול העינים כשאנחנו עומדים ברמזור, הוא בעצם מכריח אותנו להקשיב הקשבה פאסיבית למה שיש שלמפרסם יש להגיד לנו, בלי שיש לנו שום יכולת לענות או להגיב, וזה מה שבעצם משבשי הפרסומות מנסים לעשות, לתת במה גם לקולות אחרים ולענות לתאגידים במגרש שלהם. דרך אגב, לא הצגתי את עצמי. אני עדי מירושלים (עיר שדרך אגב יש בה הגבלות חמורות על כמות הפרסומות, ולכן הפרסומות היחידות שיש בה הם פרסומות קטנות יחסית ומעטות יחסית והם לא כל כך משתלטות על מראה העיר כמו בתל אביב למשל)נעים מאוד (לא מצאתי אייקון של לחיצת יד...)

 

[גולדי2002]

חשיבה מעוותת? נסחפנו קצת לא?

מה מפריע לנו הפרסומים? הנושא נטחן פה עד דק ועוד ייטחן כיוון שאין אף פעם מספיק מה לומר על הפרסום האגרסיבי, ששולט היום בכל פינה. אני הולך ברחוב וכל מה שאני רואה זה פרסומות ענק. מרוב פרסומות לא רואים רחוב. ופרסומות שיש להם מסר אחד ויחיד - תקנו! לא משנה אם אנחנו צריכים את זה, אם אנחנו באמת רוצים את זה. פרסומת אמורה להיות הודעה לציבור על מוצר חדש בשוק ותו לא. אבל הפרסומות של היום הן אגרסיביות, בוטות, אלימות, מציגות מציאות מעוותת וגורמת לנו לרצות לקנות את המוצרים בשביל 1) להיות כמו בפרסומת. 2) להיות מאושר בזכות זה שאני כמו בפרסומת. בלי לדבר על כך שאומרים לך מה זה אושר ומה זה להיות מאושר. לזה צריך מח מעוות. לשחק לאנשים על הרגשות ולנצל את חולשותיהם בשביל לעשות מזה כסף (עיין ערך דיאטות למיניהן). אני באופן אישי רואה באד באסטינג דבר מאד משעשע. זה כמו סאטירה שבאה להראות לציבור את הגיחוך והאיוולת שבפרסומת.

 

[גולדי2002]

ועוד משהו

יש פרסומות שהן ממש מסוכנות. בצומת גהה יש טלוויזיה שמקרינה פרסומות כל הזמן. וגם צומת עלית. בכביש גהה בכניסה לפ"ת הטלוויזיה מוצבת גבוה והיא קטנה מזו שבעלית ולכן בשביל לצפות בפרסומת יש להרים את הראש, מה שאומר להוריד את העיניים מהכביש. ומספיק שפעם אחת לא שמת לב או הורדת את העיניים מהכביש - עשית תאונה. אבל אני מניח שזה לא ממש מעניין את המפרסמים. הם רוצים לפרסם ויהי מה. לפי דעתי אנו צריכים ללחוץ שיורידו את הטלוויזיה מהצומת כי היא מסוכנת. חוץ מזה שעכשיו המפרסמים דורשים שיפסיקו הצנזורה על הפרסומות. אני מעדיף לא לחשוב על מה שהולך להיות פה אם לא תהיה צנזורה על הפרסומות. זה יהיה אסון. הם יוכלו להשתולל עם המסרים שלהם בלי הפרעה ולנו לא יהיה סיכוי מול המכונה המשומנת הזאת.

 

[דא]

אלה שאישרו הם אותם עם דמעות תנין

כשהם עושים פוזות למען בטיחות בדרכים

 

[GroovyGirl]

אתה כ"כ צודק!!!!

זה מה שאני תמיד מנסה להגיד לאנשים בפורום הזה .... זה נהדר להילחם בתאגידים בגלל השחתת כדוה"א על ידם... אבל מה הקשר לפירסומות? אתם (משבשי תרבות או חסידי נו-לוגו) מתלוננים באופן תמידי על כך שהפרסומות ענק של התאגידים הן "אלימות" כי הן לא נותנות לנו (הצרכנים) דרך להתנגד למה שמוצג בפנינו... אז יש לי מספר דברים לומר לכם: - מי עד כדי כך טיפש שאם הוא רואה פרסומת ענק של נעליים הוא ירצה אותן רק כי הוא ראה אותן בשלט חוצות? -בכל מקום שאני הולכת אליו אני רואה גרפיטי של הסווש של נייק ולידו כתוב "סוחרי עבדים";אתם לא עושים אותו דבר כמו התאגידים? ככה אתם מפרסמים את המוצר שלכם ... -אתם מתלוננים על אלימות של הפרסומות? זה לא ונדליסטי ואלים להשחית שלטי חוצות שלא מוצאים חן בעיניכם?... חומר למחשבה....

 

[tookmy]

את טוענת

"מי עד כדי כך טיפש שאם הוא רואה פרסומת ענק של נעליים הוא ירצה אותן רק כי הוא ראה אותן בשלט חוצות?" ואני טוענת שאת צריכה להיות ממש, אבל ממש תמימה כדי לטעון את זה. לו הייתי בודקת את תקציבי הפרסום של החברות, ולו היית מסתכלת כמה עולה לשים שלט כזה, היית מבינה שאף לקוח לא היה מוציא סכומים כאלה על פרסומת שלא מביאה לקוחות. זה בקשר לתמימות שלך. בקשר לפרסומות בצמתים, אני חושבת שהן אלימות, חודרניות ומאלצות אותך לצפות בהן, לפעמים, כאשר מדובר במסכי ענק מעל צומת הוה גם תוך כדי סיכון חיים. גם לי קרה שהרמתי עיניים מהכביש בצומת עמוס אל הפרסומת שזזה לי מעל העיניים, וזה מסך, זה זז, זה מושך תשומת לב אם תרצי או לא. חוץ מזה גם פרסומות שאינן על מסכי טלוויזיה , אלא "סתם" שלטים, לוקחותאת המרחב הציבורי שלי. מה קורה אם הפרסומות פוגעות בי או במישהו אחר, אז לא לצאת לרחוב? הדוגמה הכי מתבקשת היא אם אני דתיה ולא רוצה לראות בחורה בבגד ים על שלט- אבל מחייבים אותי. עוד דוגמאות שלי אישית הן: אני צמחונית, אני ממש לא מעוניינת לראות פרסומות מטומטמות לבשר וזה מעלה לי את הפיוזים שמוכרים לי את זה. חוץ מזה ש המון פרסומות שמשפילות נשים, גברים, ילדים, בני אדם. בבית אפשר להעביר ערוץ או לכבות את הטלויזיה, ברחוב אני אמורה לעצום עיניים?!

 

[GroovyGirl]

תשובה

את בכלל לא התייחסת לחצי מהתגובה ... רק לקטע ששלטי החוצות הם אלימים... כי הם פוגעים במרחב הציבורי שלך? ולהשחית אותם זה בסדר זה לא אלים? מלבד העובדה שקאלה לאסן (מחבר שיבוש תרבות) בעצמו אמר שהדרך היחידה להילחם בשלטי החוצות של התאגידים היא לתלות שלטי חוצות שמפרסמות את הדעות שלהם... אז אין ממש מה לעשות ... וחוצמזה -איזה מין תירוץ זה שאת צמחונית ואת לא מעוניינת לראות שלטי חוצות שמפרסמים בשר?! או אנשים שקונים בשר? זה כמו להגיד שלא מעניין אותך לשמוע דיעות של אנשים אחרים כי זאת לא הדעה שלך.

 

[tookmy]

לא, זה לא אותו הדבר

עם אנשים אני בוחרת אם לדבר או לא, ואם אני מוכנה ברגע זה להקשיב להם או לא. פרסומות זה דבר שתוקף אותי בכוח בלי לשאול אותי. אם אני ילדה בת 3 אני עדיין נאלצת לראות פרסומת שמלאה מין או אלימות, אם אני דתיה אני עדיין נאלצת לראות פרסומת מלאה בעירום, אם אני אישה אני עדיין נאלצת לראות פרסומות שמשפילות נשים. את מקדשת את החופש לפרסם בשםפ החופש למחשבה חופשית. איך המחשבה שלי או שלך, או של כל אחת אחרת תהיה אי פעם חופשית אם בכל מקום את מוקפת שסוגרים לך את המחשבה? פרסומות, למשל, בעיקר.

 

[האזרח דרור]

אין לי אחות

הבעיה הגדולה של התקשורת בין בני האדם היא מה שעשו שניים מהכותבים כאן העץ הזה נפתח בשאלה - מה יש לנו נגד פרסומות. ומיד אחר כך באה קביעה וגינוי - החלום הרטוב של כולנו הוא השחתת פרסומות. ולכן המוח שלנו מעוות. טוב אז אפשר להיות נגד פרסומות בלי לחלום להשחית אותן. יש כאן קביעה לא נכונה ולאחר מכן המותקף צריך לגונן על עצמו ולהוכיח שאחותו לא זונה כשבכלל אין לו אחות. לאחר מכן חזרה על אותו דבר הילדה המגניבה וקבעה מספר קביעות - לדוגמא שאנחנו מגדירים את הפרסומות כאלימות אבל מבצעים בעצמנו מעשים אלימים. יש הרבה סיבות להתנגד לפרסומות אבל לאו דווקא מתוך התנגדות לאלימות. קודם כל הפרסומות הן כוחניות. הן משתלטות בכוח על המרחב הציבורי, לרוב בלי ששואלים את הציבור - אותנו. העסקאות נסגרות בין ראש העיר שמחפש מימון לבחירות שלו ובין התאגיד שמחפש פרסום. שנית אנחנו לא פעם משלמים על הפרסומות - היות ופרסומות הן הוצאה מוכרת למס. לכן תאגיד שמפרסם מטיל את ההוצאה על הלקוחות ועל משלם המיסים. שלישית הפרסומות הן לרוב מערכת שקרית. אין זה משנה אם אנשים מאמינים לשקר או לא, שקר לא צריך להתקבל כנורמה. רביעית פרסומות הן לעיתים קרובות מערכת של שטיפת מוח. לא אומרים לך שהמוצר טוב ולכן את קונה את הנעליים. הדבר העיקרי הוא הזנת דימוי מסויים לגבי המוצר, כדי שבעתיד כשתראי את המוצר בחנות הוא יראה לך מוכר ואמין. את תקשרי בין המוצר לבין הדימוי שהושתל בעבר (לדוגמא רעננות וקוליות מקושרים למשקה קופאין סוכר וגז שאנחנו קוראים לו קוקה קולה). חמישית מי שמפרסם הוא תמיד אותו סוג של אוכלוסיה - תמיד אלו התאגידים ובעלי ההון שמפרסמים ואנחנו שצריכים לבלוע את זה. זו מערכת תקשרות אנטי שוויונית שמנוגדת לרעיון של חופש ביטוי ורב שיח שמבטיחה את השמעת כעל הדעות - לדוגמא היכולת שלך לשמוע דעות נגד חוצה ישראל קטנה בהרבה מהיכולת לשמוע דעות בעדו (רוב הדעות שמושמעות בנושא חוצה ישראל מתאימות למסרים שחברת דרך ארץ הפיצה ) . גם בעלי העיתונים לא ישמחו לפרסם כתבות או דעות שעלולות לפגוע במפרסמים שלהם. לדוגמא לא תמצאי הרבה כתבות על הבעיות שצמיחה כלכלית יוצרת - זה פוגע בחברות. האם הדעות לא מופעיות בגלל שהן טיפשיות? לא , תומכים בהם זוכי פרס נובל לכלכלה, הוגי דעות, מדענים ועשרות מיליוני אנשים. את יכולה לקרוא והלשתכנע בעצמך - על משבר החוב או על בעיות של המושג צמיחה - אבל לא תקראי על זה מילה בעיתון הארץ או במעריב או בידיעות. אני ניסיתי למצוא - אבל אין.

 

[GroovyGirl]

לא כ"כ הבנתי את הקטע עם האחות....

כמה דברים... שוב אתם, חברי הפורום יקרים תוקפים אותי... אבל בכלל לא קוראים את כל ההודעות שלי אלא רק חלק מהן! קראתם מה כתבתי על מה שקאלה לאסן כתב?! בכל אופן... אתם לוקחים את הפרסומות יותר מידי ברצינות... וזאת בדיוק הכוונה של הפרסומאים - שייתעסקו בפרסומת! התעסקות שלילית או חיובית... לדוגמה הפרסומת של טרה למשקה האלכוהולי ... הם עשו את הפרסומת הזאת כדי שייתעסקו בה כ"כ! בכך שאתם עוסקים יומיים וליל בדיבורים על הפרסומות אתם מחזקים את הענף הזה... והכוונה שלכם היא לא ההפך?

 

[האזרח דרור]

ל groovygirl

מצטר עין לי כוונה לתקוף אותך, רק מקסימום להביע את דעתי לגבי הדעות שאת הצגת כאן. לרוב אין לי או לאף אחד אחר לקרוא את כל ההודעות שכתבת- מקסימום את ההודעות שיש לך בעץ. אחרי מה שכתבת קראתי עוד פעם את מה שכתבת והנה תגובתי. ----------------------------------------------------- הקטע הבא קצת ארוך אבל את רצית התייחסות רצינית ולכן עשיתי כמיטב יכולתי לענות ברצינות - במגבלות הזמן והמקום. ---------------------------------------------------- א. קאלה לאסן הוא אדם מאוד נחמד. זה לא אומר שאני צריך להסכים עם כל הדברים שהוא אמר או שהו גורו שלי. ב. את כל הזמן מדברת על אלימות. בכוונה אני לא נכנס לנושא הזה כי זה נושא מאוד מורכב. מצד אחד אני נגד אלימות, עד כדי האידאל הבודהיסטי, כדי למנוע אלימות צריך להמנע מהשנאה וכדי להמנע מהשנאה צריך להכיר את עצמך ממש טוב, סך הכל ממש דבר חיובי. אני עדיין לא רוצה להגרר לכל הדיון על אלימות היות וזה יכול לקחת לנו עמודים שלמים. באופן כללי גם את מתנהגת באלימות. כולנו, כל יום גם אם אנחנו לא מרססים גרפיטי או שוברים חלונות. כל יום כשאת קונה לחם בחנות מכולת או בסופר את תומכת בשיטה שהורגת 19 אלף ילדים ביום, את מזחקת אותה, נותנת לה לגיטימציה, אורך נשימה כדי שהיא תוכל להרוג עוד 19000 ילדים גם מחר (כדי לקבל פרופורציה מדובר בכל הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב ביומיים או כל ההרוגים של מדינת ישראל במלחמות ותאונות דרכים ביומיים). אם את רוצה לדבר על אלימות אני מאוד מקווה שתבדילי בין אלימות כלפי רכוש ובין אלימות כלפי בני אדם ויצורים חיים. רכוש אפשר לתקן. בני אדם וחיות הרבה יותר קשה. החברה כיום מגדירה כל מיני סוגים של אלימות כחוקיים - מכירה של סמי מוות (סיגריות), הפצצה של ערים ממטוס צבאי, הרעלה של הקישון, מכירת מכוניות בלתי בטוחה, נהיגה במכוניות וכו´. יש גם סוגים שונים של אלימות שבהתחלה לא נראים כך - לדוגמא אם את הולכת עם עקבים או שומעת מוזיקה חזקה זה יכול להפריע לשנת הצהריים שלי- אז זו אלימות? כפי שאת אולי רואה, הדיון על אלימות ממש יכול להתסבך והלביא אותנו לפינות שונות ומשונות, ולכן אני מציע שבשלב הזה נרד ממנו. ג. הדיון על פרסומות חשוב מאוד - ואם את לא מבינה למה, כדאי מעבר לתשובה שלי גם לקרוא קצת בבדידות על תרבות הצריכה. ההשפעה של פרסומות (ולצורך הדיון לא רק של פרסומות אל גם של תוכניות כמו מי רוצה להיות מיליונר, מוספי רכב, תכניות לימוד במימון תאגידים וכו´), היא הרבה יותר גדולה מאיזה נעליים תקני או אם אומרים אמת או שקר בפרסומת. הבעיה שמדובר במערכת שמעצבת את התרבות שלנו. התרבות כיום פחות ופחות נקבעת על ידי בני אדם ומסורות עבר (שתשחבי עליהם מה שתחשבי יש בהן חוכמת חיים של דורות רבים), ויותר ויותר נקבעת על פי האינטרס של ההון, על פי האינטרסים קצרי הטווח של תאגידים. מכירה את הכנסייה הקתולית? איך היא שלטה באנשים? ובכן בהתחלה היא שכענה אותם לתת לה את הכוח התרבותי שלהם - היא תקבע מה הערכים ומה הפילוספיה. בהמשך היא ניצלה את הכוח הזנה לאסוף כוח כלכלי וכוח פוליטי. אפשר לעבור מכל אחד מהכוחות האלה לכיוון השני, בברית המועצות המפלגה רכשה כוח תרבותי ושכנאה את ההמונים שסטלין (היום פוטין) הוא ממש כמו האבא שלהם. הכוח הכלכלי של התאגידים מאפשר להם לא רק לעצב את הבחירות של "מה תקני" אלא גם "מי אני?", "מה אני רוצה לעשות" ועוד כל מיני דברים. הדרך שפרסומות עושות את הדברים האלו אינה באמצעות הטפה, כמו שאני כותב לך כאן או כמו שכומר היה יכול לבצע, אלא באמצעות עקיפת השכל שלך. הפרסומות פונות לרגשות שלך והם עושות את זה על ידי דימויים. תמונות. כשאת רואה תמונה של חתיכה עם ספש של מים ליד קוקה קולה את לא מתחילה לשאול את עצמך מה את רואה כאן ואם זה נכון או לא ומה בכלל המסרים שמנסים להעביר לך , את פשוט קולטת בחצי שניה דימוי שלם. את הדימוי הזה את תשלפי בשלב מאוחר יותר אם תעברי ליד בקבוק קוקה קולה או כשתצתרכי להתחיל לחשוב אם את רוצה לקנות את זה. הדבר הרבה יותר בולט בתעשיית המכוניות. הדימוי שיושב לאנשים בראש לגבי מכוניות כל כך שונה מהדבר האמיתי שזה מפחיד. על זה כתב ג´ורג´ ארוול ב1984 ומינסטריון האמת. הכוונה של הפרסומאים שיתעסקו בפסרומות כפי שאת מתעסקת בה - שיגידו וואי זה מזעזע או לא (אני לא מכיר את הפרסומת מצטער אין לי טלווזיה ). אני לא מתעניין במסר של פרסומת אחת, אלא במסר הכולל. בהנחות הסמויות שיש בפרסומות (בני אדם הם אגואיסטים, כולם רוצים להגדיל את "רמת החיים שלהם", הטכנולוגיה תשפר את העולם, המוצר שלנו יגרום לזה שאתה תרגיש טוב יותר, מצבך רע, את לא מספיק יפה, את שמנה מידי ועוד). את זה הפרסומאים ממש לא רוצים, בגלל שזה דבר אחד להגיד - וואי ראית איזה קוסם . לבין להבין איך הקסם עובד. כשאת מבינה את הרעיון מאחורה, הפרסומות הופכות לבומרנג. כפי שקוסמים מפחדים מכך שיגלו את הקסם שלהם כך לא נוח לפרסומיאים שיכירו את הטריקים שלהם. שוב, תחשבי על כמה עוצמה יש למערכת תרבותית. מה גורם לזה שיש אנשים שמוכנים להתאבד בשם אידאל מסויים, או להתפלל 5 פעמים ביום או לא להקפיד על כשרות או להוריד שערות מהרגליים? זהו המערכת התרבותית. למערכת תרבותית יש המון כוח, היות והיא גורמת לאנשים להתנהג בצורה מסויימת על פי שכנוע עצמי, ללא מוטיבציה נוספת בצורה של מוטיבציה כלכלית (ניתן לך כסף) או פוליטית (אם לא תסעי לאט ניתן לך קנס או שנושיב אותך בכלא). כעת תתחלי לחושב מי שולט בעיצוב התרבות שלנו? האם אלו האנשים , האומנים, היוצרים, הקהל, הפוליטקאים , הנשים , הגברים? הטענה שלי שמי שששולט בצורה גדלה והולכת זה ההון. לדוגמא 6 תאגידים שולטים על רוב התכוניות שאת יכולה לראות בטלוויזיה. את יכולה לראות את הקישור על זה ד. בקשר למה שקאלה לאסן אומר, אני חושב שזה יהיה יותר מועיל לראות את זה מזווית של חופש הביטוי. תאגידים יש מספיק כוח כדי להעביר מסרים סמויים (פרסומות , תכניות טלוויזה, מימון תוכניות לימוד), או גלויים. מה היכולת שלך להעביר מסר לאנשים אחרים. יש לך 50000 ש"ח בשביל מודעה אחת במוסף של עיתון הארץ? נסי להעביר מסר שיסביר את הבעיות בכביש חוצה ישראל או על משבר החוב העולמי - ותראי שזה קשה מאוד. לא רק בגלל שאין לך כסף. עיתונים רבים פשוט לא יפרסמו אותך בגלל שהם יחששו מלפגוע באינטרס של המפרסמים האחרים שלהם(ראי באתר של אדבסטרס מה קרה להם כשרצו לפרסם את יום ללא קניות בטלוויזה). שלא לדבר על נסיונות ישירים יותר לצנזורה כמו המשפט של מקדונלס. אני מוסיף קישורים. כולם מתוך הספר של דויד קורטן. שניים מהם הם מסמכי וורד, וקצת ארוכים. מצד שני אין הרבה אנשים שיודעים לנתח ולכתוב כמו קורטן ולכן המאמץ שווה. קישור אחד מספר על ההיסוטריה של תאגידים, כדי לקבל פרופרציה איך הגענו למצב האבסורדי שתאגידים (או האינטרס של ההון) שולטים על בני האדם במקום להפך. השני הוא על השתלטות התאגידים על הנוף התרבותי- קצת על נושאים שהוזכרו כאן השלישי קצר למדי ומדבר על משווקים ועל החיים שלנו

 

[tookmy]

יפה אמרת דרור ורציתי לחדד

את הנקודה עם ראש העיר שסוגר עיסקה וכו´: אנחנו נוטים לשכוח שהשטח הציבורי: הרחוב, חוף הים, מעיינות וכו´ הם שלנו, של אזרחי המדינה. מתוך השיכחה הזו מאד קל לנו לקבל את זה שלא דואגים שבברז יהיו לנו מים נקיים ושנקנה מים בבקבוקים, כי אנחנו שוכחים שהמעין הזה בעצם שלנו, כאזרחים. באותה מידה אנחנו נוטים לשכוח שהרחוב הוא שלנו, כן שלנו, לא של ראש העיר ולא של אבא שלו או אמא שלו. מתוך השיכחה הזו קל לנו לקבל שהמקום שלנו נגזל ובמקום (או אפילו בנוסף, אם עשינו מספיק הפגנות ) לשטחים ירוקים,גינות ציבוריות או עצים עם צל, ראש העיר דואג לנו לפרסומות שזועקות אלינו מכל פינה, מה שמנוגד לאינטרסים שלנו בטווח הקצר וגם הארוך.

 

[idansof]

חשיבה מעוותת?

צריך להיות בעל חשיבה מעוותת שיש רק לפירסומאים כדי לשכנע אנשים לבזבז כסף על משחק הגרלה תוך כדי נטיעת האשליה שאנשים "עושים מזה כסף". (אנשים באמת עושים מזה כסף. במפעל הפיס כמובן.)