שאלה
אני שואלת בשביל חברה שלי , היא קצינה עדיין בשירות החובה שלה ועוד לא נכנסה לקבע,חתמה קבע של שנה לפני הכניסה לבה"ד 1 והיא מאוד אוהבת את התפקיד והלוואי וצה"ל היה מלא בקצינות חדורות מוטיבציה ורצון לעזור כמוה. היא רוצה לקבל חוזה ארוך טווח, כלומר לחתום קבע לעוד מספר שנים גדול יותר מראש והיא שמעה שיחד עם זה מגיע מימון ללימודים אקדמאים כמובן בזיקה למקצוע. אנשים אמרו לה שכדי לקבל את החוזה היא צריכה "לקרוע ת'תחת" ואף אחד לא בדיוק יכל להסביר במה זה מתבטא , היא נשארת הרבה פעמים מעבר למה שהיא צריכה רק מתוך רצון לעזור לחיילים שלה, ממשיכה לעבוד גם כשהיא חוזרת הבייתה אני אישית רואה בזה קריעת תחת היא לא , וכאן מגיעה המחלוקת מה נחשב לקריעת תחת שיזכה להערכה מהמפקדים שלה וישיג לה את החוזה שהיא כל כך רוצה ? לדעתי מה שהיא עושה מספיק,יש המון קצינים שברגע שמגיעה השעה לחזור הביתה, מנפנפים הכל וממשיכים בשלהם (לא שזה רע) אבל היא בהחלט נותנת 110%.
אני שואלת בשביל חברה שלי , היא קצינה עדיין בשירות החובה שלה ועוד לא נכנסה לקבע,חתמה קבע של שנה לפני הכניסה לבה"ד 1 והיא מאוד אוהבת את התפקיד והלוואי וצה"ל היה מלא בקצינות חדורות מוטיבציה ורצון לעזור כמוה. היא רוצה לקבל חוזה ארוך טווח, כלומר לחתום קבע לעוד מספר שנים גדול יותר מראש והיא שמעה שיחד עם זה מגיע מימון ללימודים אקדמאים כמובן בזיקה למקצוע. אנשים אמרו לה שכדי לקבל את החוזה היא צריכה "לקרוע ת'תחת" ואף אחד לא בדיוק יכל להסביר במה זה מתבטא , היא נשארת הרבה פעמים מעבר למה שהיא צריכה רק מתוך רצון לעזור לחיילים שלה, ממשיכה לעבוד גם כשהיא חוזרת הבייתה אני אישית רואה בזה קריעת תחת היא לא , וכאן מגיעה המחלוקת מה נחשב לקריעת תחת שיזכה להערכה מהמפקדים שלה וישיג לה את החוזה שהיא כל כך רוצה ? לדעתי מה שהיא עושה מספיק,יש המון קצינים שברגע שמגיעה השעה לחזור הביתה, מנפנפים הכל וממשיכים בשלהם (לא שזה רע) אבל היא בהחלט נותנת 110%.
