שאלה:

[חנה גונן]

שאלה:

ביום שישי ביקרתי במקום העבודה הקודם שלי,אני משתדלת לבקר שם כמה שאני יכולה ויש לי יחסים טובים עם הצוות ועם הילדים.בידיוק ערכו עם הקבוצה הבוגרת חזרות למסיבת סיום(ילדים בני כמעטנ שלוש(והגננת הסביר להם שהם צריכים לשמור את שיר הסיום בסוד כדי לעשות הפתעה להורים.האם זה פיר לבקש מילדים בכזה גיל להחזיק סוד בבטן כל כך הרבה זמן? שלכם חנה גונן

 

[לאה_מ]

פיר? לא יודעת. אפשרי? לא בטוח.

הסודות האלה על פי רוב סופם להתגלות (לפני המועד המתוכנן לכך). אני יודעת שאפילו במסיבת הסיום של גן חובה של שירה, היא התקשתה לשמור דברים בסוד, ו"הדליפה" לי די הרבה פרטים על המסיבה לפני המסיבה (בתנאי, כמובן, שלא אגלה

), וזה לא פגם כהוא זה בהנאתי מהמסיבה.

 

[מגננת]

נו...באמת.

חחחחח...ילדים בני שלוש וסוד, ממש. הרעיון הוא "להמתיק סוד" הילדים נהנים מהרעיון שהם יודעים משהו שההורים לא. ודבר ראשון שהם עושים כשהם מגיעים הביתה זה לספר להורים..... וכולנו יודעים/ת מראש את זה, רק הקטע החוויתי של הילדים הוא נפלא ושווה.

 

[נעה גל]

השאלה היא, לא מה קורה בפעם הראשונה

שמבקשים מהם לשמור על סוד, אלא, האם נותנים ליגטימציה לסודות בין מבוגרים לילדים? ומה יקרה אחרי שהילד יפנים שיש דבר כזה סודות בין מבוגרים לילדים, ויפגוש במבוגר פוגעני שידרוש ממנו לשמור סוד. הפעם הסוד יהיה כזה שגם הילד לא ירגיש בנוח לספר אותו להורים. ואז אנחנו קוראים שירים כאלה. אם אני הייתי גננת (זה הכי קל להיות חכמים מהצד

), הייתי מדברת במהלך השנה, אולי, על מושג ההפתעה, על התחושה שמפתיעים אותך, ואז בסוף שנה הייתי מגדירה את המסיבה כהפתעה להורים. לא יותר מכך. הייתי משאירה את זכות הבחירה לספר או לא על ההפתעה לילד. הילד בוחר האם הוריו יופתעו במסיבה או לא. ובעיני ההבדל הוא יותר מרק סמנטי

 

[לאה_מ]

את יודעת מה? צודקת...

 

[אפרתש]

וואללה צודקת

אני חשבתי על זה גם מזוית נוספת - מה אם הילד לא ישמור על הסוד, האם הוא מחר ירגיש לא נוח? שהוא אכזב את הגננת? אבל הנקודה שנעה העלתה מאד מאד חשובה. סוד, בפרט סוד מפני אבא ואמא, זה לא דבר טוב. תודה נעה, ותודה לילד בערך, שהעלה לכולנו את המודעות. כשקראתי את ההודעה, זה נראה לי די טפשי, בשביל מה לשמור את השיר בסוד? אני גם לא חושבת שיש גליק כזה גדול מלהציע לילדים להפתיע את ההורים. על סמך הכרותי עם בני שלוש, הם שמחים להפתיע אבל בסדר גודל של דקות (בוא נתחבא לאבא ונקפוץ כשהוא יפתח את הדלת), ולא של שבועות. זה כיף של הגננת, לא נועד לא לילדים ולא להורים (אנחנו נזיל דמעה בכל מקרה, גם אם הם ישירו לנו בפעם המאה את אמא יקרה לי.. בפרט כשהם ישירו את אמא יקרה לי...).

 

[נעה גל]

האמת היא (נו, גם אני חשבתי על זה)

שיש הבדל בין סוד שכל הגן מתבקש לשמור אותו כיחידה לבין סודות בין מבוגר מטפל (גננת/מטפלת וכו´) לילד כנגד ההורים. עדין - הייתי משתמשת במונח הפתעה ולא סוד.

 

[ספל חמאה]

לשמור סוד

אני חושבת שזה יפה לדעת לשמור סוד, זאת מיומנות נרכשת. אבל - צריך להיות לסוד נקודת סיום ברורה. זה לא משהו ששומרים בבטן עם יום מותינו, אלא עד רגע מסויים וקבוע מראש. ואת זה צריך להדגיש. זה סוד עד למסיבת הסיום, עד הערב, עד שנגיע העירה, עד שאבא יבוא, עד שהאנשים ילכו. כל העניין בסוד הוא כשמגלים אותו (זה פרדוקס, אני יודעת. אז מה?). כי אם זה משהו חשוב ומעניין זה כל הזמן ידגדג לנו על הלשון, ואם זה לא חשוב ולא מעניין אז נשכח אותו - וזה כבר ממש לא סוד... כמו כן, סוד יכול להיות קולקטיבי - סוד משפחתי, בין חברים, בין אחים. וזה תרגול טוב באיפוק. משום מה אנחנו נוטים לשכוח את האלמנט הזה בשמירת סודות. >ספל חמאה שונאת הפתעות<

 

[מגננת]

כלכבוד ספל חמאה, אהבתי! ../images/Emo13.gif

 

[נעה גל]

../images/Emo32.gif אז יש לקוני?

 

[ספל חמאה]

לא

יודעת >ספל חמאה חסרת מושג<

 

[מגננת]

הסוד הגדול

אני חושבת שעליתם כאן גבוה...גבוהה... סה"כ מדובר בילדים שאין להם עדיין שלוש, והם התבקשו לשמור בסוד...שיר, שיר! לא יותר ולא משהו נגד מישהו. ואני יכולה לשחזר לכם מה קורה כשהם מגיעים הביתה או יותר נכון כשאמא/אבא מגיעים לקחת אותם, הרי דבר ראשון הם ישירו את "הסוד" ויבקשו מאמא/אבא לא לספר כי זה סוד. אני לא מבינה, הקונטאציה של המילה סוד ממש לא חייבת להיות שלילית! מה? בתור אמא לא מצאתי את עצמי לוחשת לבני "סוד"?

 

[חוה 1]

מסכימה איתך .זה ממש חמוד לשמור

כזה מן סוד וזה עושה להם ממש כיף. גם אני לפעמים מבקשת מהילדים בכתתי כיתות א-ב לשמור סוד לגבי הפתעה שהכנו להורים. ממש לא רואה בענין בעיתי.