שאלה.

[kill taco bell]

שאלה.

אולי זאת רק תחושה שלי, ואולי זה הקיץ והחום המטמטם, אבל יש מין הרגשה באוויר של בילבול. מה שמביא אותי לשאלה- חברי וחברות נוער מרצ היקרים/ות (וגם אלה שלא), מהו החזון שלכם? השאלה לא מופנית אליכם בתור תנועה אלא בתור קבוצת פרטים- אם הייתם יכולים להגשים את כל האידיאלים החברתיים והפוליטיים שלכם, כיצד יראה העולם האוטופי שלכם? מהי המטרה הסופית שלכם?

 

[שריד יצדק]

אני יתחיל ראשון...

אני רוצה לקום יום אחד בבוקר, להעיר את הילדים שלי, ולכין אותם לבית ספר, שנייה לפני שהם ייצאו מהבית אני יאחל להם הצלחה במבחן בערבית. בדרך לאוטובוס אני יראה את אחמד החבר הכי טוב של הבן שלי, יש לו היום מבחן במתמטיקה, הוא מצויין במתמטיקה, המצטיין בכיתה שלו, אני יאחל גם לו בהצלחה. אני ייסע לעבודה שלי שמח ומאושר, אני יעלה על האוטובוס הראשון בתחנה על הכביש הראשי (אני נוסע באוטובוס כי אני עובד ליד הבית) בדרך אני יראה את הכביש זורם בשקט ובשלווה (האוטובוסים השתכללו ואנשים מעדיפים לנסוע ברכבות ובאוטובסים) אני ייצא מהעבודה לקראת ערב, אני יחליט הפעם ללכת ברגל, האוויר בחוץ נקי וצח. בדרך אני ייראה חיילים חרדים וחילוניים מדברים בשלווה ובשקט, הם בדרך חזרה הבייתה מהבסיס (לא יהיו כמעט יחידות קרביות, פשוט לא יצטרכו...). אני יחזור אחר הצהריים הבייתה, בני החמוד יצעק לי שהוא הצליח במבחן וכך גם אחמד, עכשיו הם משחקים ביחד כדרוגל... בני חושב שהוא ברזיל, אחמד רק רוצה להיות נבחרת ישראל, הוא פשוט שרוף על בניון... לקראת הערב נצפה אני ואישתי בטלוויזיה, משך החדשות יהיה רבע שעה, יספרו על כמה דברים שקרו בעולם אבל בעיקר על מופע גדול שמגיע לארץ ועל ההכנות לאליפות אירופה הקרובה - שבה ישראל משתתפת! אני הולך לישון מאושר עם משפחתי. זה העולם האוטפי שלי ואני מאמין שהוא יכול להתגשם...אלוואי!

 

[רועי גולן ??]

עבורי

השלב האחרון בדרך לאוטופיה שלי יהיה, נראה לי, שיתופיות מקסימלית. אני לא מדבר רק על רכוש ושלטון ישיר, אלא בעיקר על שיתופיות אמוציונלית, סולידריות חזקה מאוד ואינטימיות גדולה מאוד בין אנשים. אני חושב שהדאגה הרגשית החזקה, האמיתית וההדדית בתוך קבוצה היא אולי השלב האחרון, או לפחות בין השלבים האחרונים של הגשמה עצמית, אושר וסתם כיפיות מקסימליים.

 

[adato]

בגלל זה קוראים לכך אוטופיה

אתה חי בסרט זה לא יקרה בטח שלא עכשיו מה רע בטרנספר??? מחכה לבחירת...

 

[The Ancient Mariner]

הידעת שאוטופיה הייתה קיימת?

אני לא זוכר במדויק את הפרטים, אבל הייתה איזושהי עיר בעבר ששמה היה אוטופיה. והמצב בה היה כל כך מצויין שמאז היא הפכה להיות ביטוי... בכל מקרה, למה לא לשאוף אל מצב אוטופי? ברור שלא כל הרצונות שלך ימומשו, אבל תשאף לממש אותם.

 

[ההוא הדתי]

שאלה: אלון, מה קרה לאוטופיה

בסופו של שדבר?

אני מניח שכל אחד חולם על עולם מושלם לפעמים: בלי רעב, מגפות, מלחמות... אחד כזה בו כל בני האדם אחים, וכל אחד מהם חי בשלום עם הטבע, עולם בו בני האדם שכחו מה זה רוע אמיתי... אבל כאן מגיעה הבעיה: א. כל דבר טוב, מגיע סופו. זה חוק מרפי או משהו כזה, לא? ב. אני מאמין גדול ביחסיות של דברים... בני האדם תמיד ישאפו לעוד, לשפר עוד להיות במקום טוב יותר... ובכל דבר יש פגמים, גם בעולם כמו זה שתיארתי... תסתכל על הנוער בישראל היום, לדוגמא - הרוב המכריע לא סובל מרעב או ממחלות ממיתות, המצב היום הרבה יותר טוב מאשר זה שהיה לפני 100 שנה, או 1000 שנה... זה עוזר למישהו? האם בני האדם הפכו מאושרים יותר מאשר אלו שחיו אז? אני לא חושב כך. בני אדם מתים פחות, כן... אבל מאושרים יותר? ואם להיות מאושרים יותר זו הכוונה, האם נוכל להשיג דבר כזה? ג. שים לב, עולם אוטופי כמתואר, ינוון את המין האנושי. אנשים לא יאלצו לחשוב, ולא יעשו זאת. כבר היום זה רווח, תסתכל על בני הנוער סביבך (במקרה הזה, לא על נוער מרצ, כי הם לא דוגמא) - מה מעניין אותם? בעיות קיומיות? בעיות חשובות? הגות, פילוסופיה? הם שואפים להתקדם לאן שהוא מעבר לאיבוד הבתולים? הם רואים מעבר לקצה אפם? לא! הם לא. לא מעניין אותם שום דבר, הם לא טורחים לחשוב, לא טורחים לקרוא, כל מה שמעניין אותם הוא חומר (לאו דווקא סמים. חומר במובן של דברים חומריים) הם לא טורחים לעבוד בכלל על החלק של הרוח... אז ברור שלא כולם כאלה, ובני האדם תמיד היו עדר של חיות לא-טפשות שהמבריקים דחפו קדימה (פאשיסטי, אני מודה, אבל נכון מדי. גם מוסלני היה חכם) ועדיין... תראה את המצב... האם אוטופיה זה מה שאנחנו רוצים? לא אמרתי שלא. רק העלתי תהיות

 

[ליהי רוטשילד]

חוק מרפי הוא....

למען האמת, אם משהו עלול להשתבש הוא ישתבש. כל שאר החוקים השונים הם סתם פיתוחים שאנשים עשו לחוק הזה. מתן, לדעתי בין השאר הרעיון באוטופיה זה מצב מושלם, שבו האנשים יהיו מאושרים. הם כן ישאפו להתקדם קדימה, מאחר וזו שאיפה שתמיד תהיה קיימת, אבל באופן הרמוני, בינם לבין עצמם, ובינם לבין הטבע, בצורה שלא תהרוס את המצב הנתון, אלא רק תשפר אותו.

 

[ההוא הדתי]

עד כמה שאני יודע

יש אוסף חוקי מרפי, החוק הזה הוא רק הידוע מבין כולם. דרך אגב, יצא עכשיו ספר חוקי מרפי (הוצאת "אופוס") מצורפת דוגמא מהספר בקובץ דוק, ממולץ לקרוא. האם מצב כזה, של התקדמות קדימה בלא מאבק אפשרי? אני לא בטוח תסתכלי על העולם. אני לא יודע אם למדת אבולוציה, אני כן (באופן עצמאי למדי) אבל אפשר ללמוד מהטבע: ההתקדמות בנויה על מאבק וקשיים! חוסר בקשיים עלול אף לגרום לנסיגה אחורה! כנ"ל גם לגבי בני האדם: האבולוציה הפיזית, הרגילה, שאנחנו מדברים עליה בד"כ לכאורה נכחדה כשהאדם "הוציא" את עצמו החוצה מהמערכת בעזרת שכלו, אבל הוא עדיין נתון בתהליכי שינוי בגלל המאבקים הפנמיים בתוך האנושות...

 

[ההוא הדתי]

טפשי מצידי

הקובץ המדובר... 4 עמודי וורד, דוגמאות מתוך הספר של חוקי מרפי...

 

[Deathatred]

מומלץ לבקר באתר הבא ../images/Emo13.gif

http://www.murphys-laws.com/ חוק מרפי הראשון של המלחמה: "אין כזה דבר אש ידידותית."

 

[Deathatred]

הפינה הלוגיקאית של היום

את טענת ואני מצטט: "...זה מצב מושלם... הם כן ישאפו להתקדם קדימה." נניח בשלילה שהמצב הוא מושלם וניתן להתקדם קדימה. להתקדם קדימה משמע שניתן ליצור משהו חדש שלא היה קיים קודם, ובהקשר שלך, שיתרום לאושר ולרווחת כולם. אבל אם משהו כזה חסר, לא קיים, וצריך להמציא אותו, אזי העולם אינו מושלם. סתירה. או במילים פשוטות: אם המצב מושלם לא ניתן לשפר אותו יותר. או איך שנאמר: מהשיא אפשר רק לרדת. אז מה עדיף? לחיות בשיא זמן מה ואז להתנוון או לחיות לא בשיא אבל להשתכלל? או במספרים: מה עדיף - לעלות מ 8 ל 9 או לרדת מ 10 ל 9?

 

[legerdemain]

אה.. צמינה ופיתוח

דיוויד האקסלי כותב בפתיחה לעולם חדש ומופלא, שגם בזמנו שהם חשבו שהם מתקרבים לאוטופיה, ישנם פילוסופים שישאפו הלאה. לעולם לא נגיע לאוטופיה כי תמיד נשאף ליותר. לכן, לעולם לא נגיע לשלב הסופי, לאוטופיה. הרדיפה אחריה היא פעולת האדם. לעומת זאת אם נגיע לאוטופיה, ישנו מצב של איזון שבו נוכל להשאר ולא להתנוון. מצב שבו נמשיך ליצור ולגוון אבל לא נדעך, נכון לא יהיה פיתוח כלכלי דבר שיגרום לכלכלנים הנאו-קלאסים לראות זאת כניוון, אבל השאלה היא לא בפיתוחים התעשתייתים אלא דווקא בפיתוח של החברה האנושית. האם מצב בו נוכל להתפתח ללא פחד ועם בטחון וחרות הוא לא אוטופיה?

 

[Wedwil]

זה יהיה נחמד...

אבל אני דווקא רואה באוטופיה שלי את ההתפתחות כדרך ולא כמטרה. באוטופיה שלי אנשים לא ירגישו צורך להתפתח לשם התפתחות אלא כדי לקדם את הדברים והמטרות שהם בחרו לשאוף אליהם ולשם טובתם האישית. אין טעם להתפתחות כמטרה כי תמיד אפשר להתפתח יותר (יש תאוריות הגורסות כי מתישהו ההתפתחות תהיה אינסופית אבל אני נוטה להטיל ספק בשכאלה), ועל כן אוטופיה לא יכולה להיות מבוססת על התפתחות כמטרה כי אנשים פשוט אף פעם לא יהיו מרוצים ואיזו מין אוטופיה זו תהיה?

 

[kill taco bell]

כמה הערות.

א. אני מניחה שאף אחד ממכם לא קרא את "מכונת הזמן" של ה.ג´ וולס כי הוא מתאר מצב שהחברה הגיעה לאוטופיה שהביאה בסופו של דבר להתנוונות (לפחות הפירוש שלי לספר הזה). ב. האם שלמות באמת קיימת? ג. ברגע שנפתור את המשברים הפיסיים שלנו נוכל לשאוף להתפתחות רוחנית, כל אחד בתחומו הוא. התחום הרוחני לא קרוב לכיבוש. ד. למה לא לשאוף לאוטופיה? אומנם אני אישית מאמינה שעולם מושלם לא קיים, ולכן האוטופיה שלי מסמלת את המצב האופטימלי כפי שאני יכולה להעלות אותו כרגע בדעתי. כשנגיע למצב הזה נראה לאן נוכל להתקדם. תמיד יש מה לשנות, וזה טוב. אולי עכשיו, כשאנחנו כל כך שקועים בבעיות בתחום היותר יום יומי ושל יחסים בין בני אנוש אנחנו לא יכולים לחשוב על העתיד. (בדיוק כפי שכשז´ול וורן פירסם את ספריו אף אחד לא העלה על דעתו שהחזון שלו אפשרי, בגלל שזה כ"כ רחוק). אוטופיה להמונים (ולא רק לאדונים)!

 

[kill taco bell]

בכל אופן

ממש נחמד לראות שעדיין יש אנשים עם חזון ותקווה. אנשים שמאמינים שחלומות יכולים להתגשם.