שאלה

carey1

New member
שאלה

רציתי לשאול שאלה שדי מעסיקה אותי בתקופה האחרונה מאז שאני זוכרת את עצמי אולי אחרי שהשתחררתי מהצבא נראה לי ,התחלתי לתקוף כלומר אסור לפגוע בי ,ואם אני חושבת שמישהו עמד או עומד או באותו זמן פוגע בי אני חייבת לתקוף חייבת להגן על עצמי כלומר מעין משפט שאומר אני מתוסכלת אני פגועה אז אתה עוד בא לפגוע בי או מספיק פגעו בי בעבר עכשיו תורי ,כמובן בצורה מילולית .זה קרה לי הרבה פעמים בעבודה שמישהו אמר עלי משהו לא טו ב או ביקר אותי ,אפילו גם בחיי היום יום אם זה בשרות לקוחות אם אחת הפקידות לא מתייחסת אלי כל מיני דברים כאלה וישר אני מתחממת פיוז קצר ותוקפת , יש גם מצבים שאני לא מקבלת את מה שאני רוצה לקבל לדוגמא בעבודה זה לפי שעה ואני רוצה גלובלי אז יש תמיד מלחמות בזמן המשכורת או שהדעה של השני שונה משלי והוא לא תומך בדעה שלי זה נותן לי לאבד אשתונות, פתאום היום הבנתי שזה אולי נובע מבטחון עצמי נמוך או מרצון עז לתשומת לב וליחס אבקש לקבל הסבר לדבר הזה ,עכשיו אני יותר רגועה וחושבת שמי שמשמיץ או פוגע זה בא מחוסר מודעות או מתסכול לכן אני נמנעת מלרדת עכשיו לרמה הזו או פתאום אני יודעת מי אני אז גם אם מישהו יבקר אני לא אפגע כי אני מחזירה לעצמי את הכבוד הראוי לי בחזרה. תודה
 
כשאומרים על מישהו

שהוא "משמיץ ופוגע" זו פרשנות של השומע. אני מאמינה שהרבה דברים נאמרו לך שלא מתוך רצון להשמיץ או לפגוע - וגם את, כשאת תוקפת, יכולה להתפרש כמשמיצה ופוגעת למרות שאולי לא זו הייתה כוונתך. אם את רוצה לדעת למה את מפרשת את רוב הפניות אליך כפוגעניות, כדאי שתשוחחי עם פסיכולוג. יכולים להיות לך מניעים ממניעים שונים. לתת כותרת (גם סוג של פרשנות) כמו "דימוי עצמי נמוך" עדיין לא פותר לך שום בעייה.
 
למעלה