שאלה:

[ענבאך]

שכחת את תופעת הלוואי הקשה ביותר:

והבלתי הפיכה בעליל: ילד

 

[Berethor]

אבל אל תשכחי שתופעת הלוואי

היא למעשה המטרה האמיתית מאחורי סקס, משיכה מינית וכו. אז איך אפשר לטעון שסקס בריא ואי אפשר בלעדיו?! הסקס לא בריא בדיוק כפי שהריון לא בריא. אני לא יודע עד כמה הוא עצמו מזיק לאדם, אבל הוא בטח שלא תורם כלום.

 

[ענבאך]

לא אמרתי שאי אפשר בלי סקס,

ואפילו לקחתי חזרה את העניין הבריאות, כי אין לי כוח לחפש חומר באינטרנט שיאשש את הטענות שלי.

 

[inbardaf]

כאילו שאם היית מוצאת זה היה משנה

מי בכלל חוקר דברים כאלה? ברור שזה מחקר מוטה, כי למה בכלל צריך אותו?

 

[inbardaf]

אבל, אבל, אבל

זה ~הכי~ טבעי שיש... זה ~ה~מטרה של סקס מבחינת הטבע... וחשבתי שסקס לא גורם לנו לדברים שלא טובים לנו..

 

[ענבאך]

אני מקווה שזה בצחוק,

ושאת לא באמת קוראת אותי בצורה כל כך המממ.. קיצונית עד כדי גיחוך.

 

[inbardaf]

קצת כן

זו הרי את שטענת: "כן, הגוף שלנו צריך להיות עמיד בפני מה שאמור לעזור לו לשמר את השושלת הגנטית. זאת לא מוסכמה, אלא עובדה." כשהעובדות מוכיחות את ההיפך... אבל זה בהחלט נאמר גם בהומור

 

[ענבאך]

אגב,

אני טוענת שהגוף שלנו עמיד בפני סקס, לא בפני לידה, שאילו שני דברים שונים

 

[inbardaf]

זה קצת כמו להגיד

שהגוף שלנו עמיד בפני עישון סיגריה, אבל לא בפני סרטן ריאות... בקיום יחסים את מסתכנת בהריון (ואל תספרי לי על אמצאי מניעה. הם אומנם עוזרים ומפחיתים את הסיכון להריון, אבל גם הם לא מבטיחים 100% מניעה ואני מכירה מקרוב נשים שנכנסו להריון עם אמצעי מניעה.) סקס נועד להריון. זו המטרה שלו. 'הטבע' דאג שהוא יהיה מהנה כדי שנעשה אותו למרות התוצאות... אז אין הרבה משמעות באמירה שהגוף עמיד בסקס ושסקס הוא בריא, אבל בהריון לא.

 

[ענבאך]

אני לא יודעת,

כל עוד לא תביאו לי הוכחות מחקריות שסקס פוגע בבריאות - לא סקס ברמה של התמכרות/אובססיה, אלא האקט עצמו - מאוד קשה לי לראות את זה שווה ערך לסיגריה. אני יכולה למנות לך אלף ואחד סיכונים של סיגריות מעבר לסרטן ריאות, כך שלא נראה לי שהגוף שלנו עמיד נגד עישון. עובדה שהחל מהסיגריה הראשונה הגוף שלך ניזוק...

 

[מקמיקא]

ואתה מאמין לרופאים מהמאה ה18 כי?...

אלה אותם הבחורים שהאמינו שזבובים ועכברים נוצרים באופן ספונטני מבשר רקוב, ושהפתרון הטוב ביותר לפציעה חמורה זה לשפוך עליה שמן רותח.

 

[Saladin]

הדוגמא שא5תה מביא לא קשורה.

אז מה אם אמרו? אז כל מה שהם אמרו הוא חסר תוקף וחסר בסיס? אתה רק מראה שאתה שופט ע"פ דיעה קדומה. כמו שאמרתי, ישנם מחקרים גם היום שמצביעים על קשר בין מיתון באורח החיים לבין אריכות ימים, ומעבר לכך - זו גם סברה שאי אפשר לומר שהיא לחלוטין בלתי מקובלת גם בקרב הדיוטות ובתרבות העממית.

 

[מקמיקא]

מה שאני מנסה להראות זה

שהרופאים מהמאה ה18 אמרו הרבה מאוד דברים. יכול להיות שחלק היו נכונים, אבל להגיד שמשהו הוא נכון בגלל שהם אמרו את זה לא יעבוד, כי הם לא ידעו לבדוק את מה שהם אומרים. גם סברה שמקובלת כ'זה ידוע', ו'כולם יודעים את זה', לא תקפה. אפילו סברות כמו 'זה הגיוני, כי - ' לא תקפות. ההיסטוריה מראה שהרבה פעמים ההגיון של האדם לא מוביל אותו למסקנות הנכונות, וש'העם' מאמין בדברים שהם פשוט לא נכונים. אני לא טוען שאתה בהכרח טועה - אבל אני אישית לא חושב שמישהו שלא יקיים סקס יחייה לנצח. למעשה, מחקרים מראים שמי שמקיים יותר יחסי מין פחות סביר לקבל סרטן ערמונית, וגם חי יותר באופן ממוצע (כנראה בגלל הפעילות הגופנית הסדירה, שלא קשורה ספציפית לאקט הסקס, אבל לך תדע). סקס גם ידוע כמוריד לחצים, ולחץ זה עוד גורם שמקצר את החיים של בן אדם. מצד שני, האנשים שנחקרים פה הם כנראה כולם מיניים אז אולי הם לא תקפים לדוגמא. אני לא יודע מה הכוונה ב'מיתון אורח החיים', אבל אשמח לשמוע על המחקר/לקבל קישור אליו, זה באמת נשמע מעניין.

 

[Mystic Circle]

כדי לדפוק את המערכת../images/Emo190.gif

 

[Berethor]

החיים קצרים בכל מקרה

וכמה אדם אכל או שכב לא תורמים כלום אלא להפך. אין דבר כזה אנורקסית ממין, מין הוא לא "צורך בסיסי" אלא יצר שמקביל ליצר האלים, אם אדם צריך היה מין, נזירים וא-מיניים לא יכולים היו לתקיים. למה לתעלל בעצמך? שאלה טוב, אבל מין עצמו הוא התעללות גדולה יותר בעצמך ואחר, אומנם לא בכל המקרים אבל ברובם. אדם בוחר לתנזר ממין מסיבה נפשית ולא פיזית, אוליי אין לו בן זוג, אוליי הוא לא רוצה/אוהב מין באופן שלם(שכלל תנפש), אבל הגוף דוחף אותו בלי לשאול ובלי להתאים עצמו למציאות, לכן הדחף המיני הוא בעייתי.

 

[Saladin]

בגלל גישה של אנשים כמוך

שמרכיבים 99.9999% מהאנושות אלא שאתה אומר את זה במפורש, בני האדם ימשיכו להיות בני מוות ולחיות חיים קצרים עוד הרבה דורות קדימה. הקידמה היחידה היא הארכת החיים והחתירה לגבור על המוות, זה הדבר המעניין היחידי וכל שאר הדברים אינם אלא הסחות דעת.

 

[Berethor]

אתה טועה לגבי אנשים כמוני

אתה גם מוזמן לבקר בפרופיל שלי ולראות עד כמה אתה טועה. בני תמותה הם בני מוות מטבעם, ואף אדם לא אשם בזה, יש לאדם הרבה מנגנוני 'השמדה עצמית' בגוף שראשם זה הזקנה, אבל גם המיניות היא חלק מזה. חוץ מזה לבן תמותה אין חסינות טובה ויכולות ריפוי, לכן גם אדם שלא מת מהזמן יכול למות מהדברים 'הטבעיים' האלה. זה שאני מודע למציאות לא אומר שאני נגד חיי נצח, אבל הדרך היחידה לחיי נצח היא לתעלות על הטבע, 'ולרמות על המוות'. ערפדים הם דוגמא טובה ליצורים "גברו על המוות" או יותר נכון אמצו אותו בצורה הנכונה, תמיד אהבתי את זה. חיי נצח דורשים התעלות על הטבע והביולוגיה, הסוד נמצא במוות עצמו ורק כך יש חיי נצח בעולם הזה או בעולם הבא. בכל אופן אתה גם מוזמן לראות תקישור למטה, שקשור לנושא. Immortality

 

[מקמיקא]

יש לך גישה לא כל כך בריאה לחיים

אני חושב שעדיין לא הכרת אדם זקן באמת, כי אתה עדיין לא רואה שיש דברים הרבה יותר נוראיים ממוות. הארכת החיים היא לא הקידמה היחידה - קודמת לה הגדלת איכות החיים, שכן בלעדיה אין טעם בחיים ארוכים.

 

[Saladin]

"לא בריא" זו בהחלט לא הגדרה מתאימה.

וגם לא קשורה. מה אגיד ומה אומר לך, להגיד שיש דברים הרבה יותר נוראיים ממוות זה דבר שבהחלט אפשר להתווכח עליו ושום ניסיון חיים לא יכול להפריך אותו בצורה מוחלטת כמו שאתה מציג את זה. ואני לא אומר שחייבים להתייחס למוות כאל דבר נורא, להיפך - חייבים להגיע להשלמה איתו ויותר מכך, לתפיסה חיובית מסוימת שלו. אבל להגיד שאיכות החיים קודמת בהכרח לאריכות החיים זו אמירה שמבטאת הסכמה מלאה עם המוסכמות של תקופתנו, שאין להן תוקף אוניברסלי ובלתי מעורער.

 

[מקמיקא]

אני שמח לשמוע

השתמע לי ממה שאתה אומר שאתה מפחד ממוות ולכן אתה כל כך רוצה להמנע ממנו, אבל נשמע כאילו אתה מבין שזאת עובדה בלתי נמנעת ושיש להשלים איתה, ואני שמח לשמוע שזה ככה. אני אישית חושב שיש הרבה דברים שגרועים ממוות, אפשר לקחת את זה למצבי קיצון - האם היית רוצה לחיות את שארית חייך תלוי על מוט עינויים בתקופת האינקוויזיציה, או למות לפני שאתה מסגיר את כל חברייך? ואם יש מצבי קיצון, אז תמיד אפשר לחפש את נקודות הגבול. מה יותר גרוע ממוות, ומה כבר לא? איפה עובר הגבול? זאת בהחלט שאלה מעניינת ומאוד סובייקטיבית. אני מאוד לא רוצה למות, אבל לחיות עם אלצהיימר, כשאני כל הזמן שוכח את האהובים עליי, ואת הרגעים היפים בחיי, זה משהו שאני באמת לא חושב שהייתי רוצה לחיות דרכו. כמובן שאין תוקף אוניברסלי ובלתי מעורער לדעותיי בנושא

אבל אני הייתי מעדיף לחיות חיים קצרים, עשירים ומאושרים, מאשר חיים ארוכים, אפורים ומדוכאים. זה גם אומר שאני עושה דברים לפעמים שאני יודע שיקצרו את חיי (למשל - אלכוהול), כי אני נהנה וזה עושה אותי מאושר יותר. כמובן שלא צריך לקחת את זה לקיצון. "קרפה דיאם" הוא עצה טובה, אבל זה לא אומר שאני צריך ללכת לרחוב ולהזריק הרואין כל היום אם זה משהו שאני אהנה ממנו

כמו כן, זה שאני נהנה מלהשתכר עם חברים לא אומר שאני צריך לעשות את זה כל יום, וזה שאני נהנה לעשן סיגריה כשאני שומע מוזיקה, לא אומר שאני צריך לעשן בשרשרת. זה שקשה לי עם הלימודים, לא אומר שאני צריך לוותר מיד - מכיוון שיש לי גם את העתיד שלי לחשוב עליו. בסה"כ, כל אחד צריך למצוא את נקודות האיזון שלו. משהו באמצע בין "לחשוב על המחר" לבין "לא לשכוח את היום". זאת הפילוסופיה שלי לפחות