שאלה

[רפרפול]

כך

האזוב משגשג, האצות נגרשות (מתרחקות) והים מגיח וחוזר, ודומה שהם ללא תנועה. אני מניח שהיא מתארת את מצב הסלעים שעומדים זמן רב עד כי האזוב מתחיל לשגשג עליהם ומתפתח לאצות (או שאולי לא מתפתח והאצות הן בפני עצמן) האצות הללו עם הזמן נגרשות/ מתרחקות מהסלעים והים שב ונשבר עליהם. והסלעים- הם עומדים להם על עומדם. יתכן והגזמתי ואולי אני טועה אך כך אני רואה את פני הדברים....

 

[חצי טון]

נגרשות = עולות

ליתר דיוק: מועלות. גרש = צורה סבילה של רגש.

 

[Frutapao]

אבל

איך הגעת מ-גר"ש ל-על"ה? ומה הקשר בין רגש וצורה סבילה לכל זה?

 

[חצי טון]

אתה בעצמך אומר

שתנועת האצות צריכה להיות מקבילה לתנועת האזוב. אז בוא ונראה: האזוב משגשג = שרש ש.ג שהוא עלייה (בהעדר מילה טובה יותר. אולי עדיף - זקיפה). הפוך מ-ש.ח שהוא ירידה (כיפוף). "שיח ושיג" = דבר והפוכו - ירידה ועלייה. האצות נגרשות = שרש ג.ש. שיכול העיצורים הוא בד"כ מעבר בין סביל ופעיל (*). מילים נוספות מאותו השרש ג.ש: געש, גדש, גבש, גלש כולם במשמעות של עלייה. עכשיו תוכל להוסיף לרשימה הזאת גם את גרש. אגב, גם ל-ש.ח יש את הסביל שלו - ח.ש. יש תחושה ויש הרגשה. לכאורה בשפת היום-יום שתיהן מילים זהות לאותו דבר. אך ניתן לבין את השוני כך - (נסה לדמיין מצבים דומים שחווית) המצב שבו חשים את הבטן, וישנה עווית בחלק התחתון של הגוף, ממש כאילו שהבטן יורדת למטה - תחושה (ח.ש = ירידה). המצב שבו מרגישים מין לחץ באיזור העליון (חזה/לב) של הגוף - הרגשה (ג.ש = עלייה).

 

[nevuer]

../images/Emo6.gif

 

[Frutapao]

תודה רבה! החכמתי.

 

[חוכך בדעתו 2]

תשובה יפה ניתן לראות במובאה

הבאה, שהעתקתיה מאתר "השפה העברית": מילים ולחן: ינון נאמן שיר הדבש נכתב ע"י ינון נאמן, שעבד בצעירותו במכוורת של קבוצת משמר-השרון. דְּבַש נִגָּר כְּמֵי נָהָר הָלוּם נִשְׁאָר עוֹבֵד תָּמִים; תּוֹכוֹ יִסְעַר יִפְעַם נִמְהָר כְּרֶטֶט גַּל בְּתוֹךְ יַמִּים. יֵז הַדְּבַשׁ, חוֹמֵר נִגְרָשׁ מִיַּעֲרָה לָאַגָּנִים; מֶתֶק חָשׁ, שֶׁל יוֹם חָדָשׁ כָּל הַלּוֹקֵק בַּעֲדָנִים. נִגָּר – נשפך יִפְעַם – יהלום, ידפוק. כמו פעימות הלב יֵז – יותז (מהשורש נז"ה) וַיִּז מִדָּמָהּ אֶל-הַקִּיר (מלכים ב ט לג); וַיַּז מִמֶּנּוּ עַל-הַמִּזְבֵּחַ (ויקרא ח יא) חוֹמֵר (במלרע) – רועש ונרגש יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו; יִרְעֲשׁוּ הָרִים (תהילים מו ד), כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי, חֳמַרְמְרוּ מֵעַי--נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי (איכה ב יא) נִגרש – מגורש: "נִגְרַשְׁתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ" (יונה ב ה), וגם רוגש: "וְהָרְשָׁעִים, כַּיָּם נִגְרָשׁ: כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל, וַיִּגְרְשׁוּ מֵימָיו רֶפֶשׁ וָטִיט" (ישעיהו נז כ). ויש כאן גם משחק צלילים: נגרש מצלצל גם כמו נקרש יַּעֲרָה – יערת הדבש (חלת הדבש) היא המבנה העשוי בצורת משושים שבתוכו נמצא הדבש אֲגָנִים – הכלים שבהם נשמר הדבש עדנים – ריבוי של עדן - נועם, עונג עוד על ינון נאמן

 

[רפרפול]

שיכול עיצורים לא עלינו!

ועוד הידמות בקוליות גימ"ל וקו"ף....רחמנא לצלן!

 

[Frutapao]

מה כ"כ גרוע בזה?

תביט בתנ"ך, למשל - בספר איוב, ותראה כמה דברים מהסוג הזה נפוצים. למשל, פרק ח' פס' י"ז: "עַל גַּל שָׁרָשָׁיו יְסֻבָּכוּ בֵּית אֲבָנִים יֶחֱזֶה" - יחזה=יחצה, ע"פ רוב הפרשנים, וגם ע"פ ההגיון. הידמות בקוליות. (כלשהי..) יש במקורות אפילו מילים שחוזרות על עצמן די בקביעות, כמו למשל שלמה (Salma) במקום שמלה (Simla). הדברים האלה קיימים.

 

[רפרפול]

אין בזה שום פסול

כתבתי את מה שכתבתי מתוך בדיחות הדעת- והמבין יבין. ידוע לי שיש מספר מקרים של הידמות כזו: עלס/ עלז / עלץ עות/ עבת/ עבט -בניין פיעל. שׂחק/ צחק.

 

[Frutapao]

איזה שיר יפה!../images/Emo45.gif

תודה על תשובתך

. (אגב, עוד לא הבנתי מה הקשר בין תנועת האצות לרגש או לגירוש...)