טוב, זה כבר נכתב אבל
הכי מרגש היה כשסער מת. איזה עצוב! כל התיאור הזה, ההרגשה של סער, ואיך לאורנה הייתה אחר-כך... וכשרייסטלין נשאר באביס, בסוף מבחן התאומים. כשהוא ראה שהוא יהרוס את העולם, וכשהוא נפרד מקרמון. וכשהוא רצה לצאת מהשער ולא יכל כי טקיסיס הייתה אחריו, והוא נשאר לבד באפילה... ריגש אותי גם הקטע בסוף דרקונים של דמדומי סתיו, כשמטאפליר התרסקה על ההר והרגה את עצמה ואת פירוס. זה היה כל כך אומלל! דרקונית עלובה, זקנה, שאיבדה את הילדים שלה, מקריבה את עצמה כדי להציל חבורת ילדים קטנים... סוף עצוב בשביל דרקונית מאוד מסכנה.