שאלה

שאלה

עד כמה ההתנהגות על המזרון מצביעה על האישיות? אני ארחיב. באימון האחרון אמרו לי להיות יותר אסרטיבית, ללכת עם התנועה עד הסוף לא לעצור באמצע. האם זה אומר משהו לגבי החיים? תמיד משבתי על עצמי שאני אסרטיבית והולכת עד הסוף, לאחרונה אני קצת מפקפקת בכך. מה אתם חושבים? (בבקשה בלי לכסח אותי. זו נקודה רגישה...)
 

קוזושי

New member
ועוד איך

סגנון ההתנהגות בקרב של כל אחד הוא תוצאה ישירה של אופיו, היה לי מאמן שטען שהוא לנתח אישיות של בן אדם על פי צפיה בקרבות שלו, זה לא רק מראה אם אדם הוא אסרטיבי והולך עד הסוף כדברייך, אפשר גם לראות דברים נוספים, יש אדם שיהיה זהיר יותר על בן זוגו ולמרות שהוא אמור לתקוף עד הסוף הוא יפחד לפגוע בשני, יש אחד שכלל לא ישנה לו עם מי הוא עובד וגם כאשר הוא עובד עם מתחילים הוא יפרק להם את הצורה, והשני יתן למתחילים לנסות לעשות משהו ולא כל כלך יתקיף אותם עד הסוף, יש מליון דוגמאות לבחינת האישיות ע"י התנהגות בדוג´ו. אבל אני מכיר אנשים שיאמרו לך את אותם הדברים גם על כל תחביב אחר ועל כל עיסוק עם בני אדם, יש כתב רכב שטוען שהוא יכול לומר לך המון דברים על בן אדם לפי סוג הרכב שהוא בוחר וצורת הנהיגה שלו, וגם עם זה אני מסכים. בכלל, בן אדם רגיש ואנושי יכול ללמוד על אופיים של אנשים מכל פעילות שהם יעשו, ואדם לא רגיש ולא אנושי או גס ילמד בקושי על עצמו.
 
מסכים ביותר ומוסיף

"בשלושה דברים אדם ניכר ניבר: בכיסו, בכוסו ובכעסו" = בהתנהגותו עם כסף, בהתנהגותו תחת השפעת אלכוהול, ובהתנהגותו בשעת כעס. כל טכניקה מראה שלמות מסוימת, וכל "פגם" בביצוע מראה על אופי המבצע; הכוונה כמובן לדברים החוזרים על עצמם ולא למעידות חד-פעמיות. לאדם שבאופן קבוע נרתע מהמכה הראשונית, יש "שריטה" שונה מזו שיש לאדם שנכנס "אל תוך" המכה - אבל לשניהם יש "שריטה". כשלומדים לבצע טכניקה באופן "מושלם", יש לכך השלכה על מה שקורה מחוץ למזרון - אבל רק אם הדגש באימון יהיה על "ביצוע מושלם" ולא על "ניצחון".
 

החתול.

New member
הדוג´ו, מיקרוקוסמוס../images/Emo54.gif

מורי ורבי, דר´ רוני קלוגר, נהג תמיד לציין, שמורה מקצועי ומנוסה, ידע את תלמידיו על פי התנהגותם בדוג´ו. הוא טען כי בצוע קאטה כמו תביעת אצבע של אדם. כל שעובר עליך, מצב רוחך והמצב הפיזי שלך תמיד ישתקפו על דרך התנהלותך באימון. אין דרך להסתתר או להתחפש, מהלך האימון יחשוף לעיני המורה המנוסה והרגיש את האדם וואת הפרופיל הפיזי והמנטאלי העכשוי שלו. הדוג´ו, אכן מיקרוקוסמוס שכל מרכיבי האישיות יתגלו במהלך האימונים שמתנהלים מן הקשה לרך ובוחנים את היכולות שלנו בכל הרמות האפשריות, הרוחניות, הפיזיות, החברתיות התקשורתיות ועוד ועוד..... מורה איכותי ורגיש בהחלט יכול לעזור, לכוון, לעצב ולהשפיע. זה כמובן לא עניין של שיטה אלה האדם המנווט, המורה. אשריכם, אם אתם במחיצת המורה הנכון עבורכם.
 
התנהגות על המזרון ומחוצה לו.

קודם כל, אל תחמירי עם עצמך. יכול להיות שהיה לך יום רע, או סתם לא הלך לך באימון בגלל חוסר ריכוז, או פשוט היה אימון קשה יחסית. שנית, ההתנהגות על המזרון, אכן מצביעה במשהו על האישיות/התנהגות של המתאמן מחוץ לדוג´ו. אם ניקח את נושא האסטרטיביות/נחישות - אנשים שמטבעם נחבאים אל הכלים, או שעדינים, רגישים, פגיעים בחיי היום יום, יבטאו את זה על המזרון. לעומתם, אנשים אגרסיבים יתנהגו באותה צורה בעבודה עם בני זוג (על המזרון). צריך לדעת למצוא את שביל הזהב - מתי ובאיזה אימון להיות נחושים וחדורי מוטיבציה, ומתי לדעת להתרכך ולהתגמש מחשבתית. כמובן שקיים מימד נוסף - טיב האימון עצמו, והדרישה הספציפית מהמתאמנים (להיות יותר או פחות "קשוחים" בעבודת זוגות).
 
נקודה אחת שלא הודגשה כאן מספיק

האימון לא רק מראה מי המתאמן - הוא גם מאפשר למתאמן לחזק את החולשות שלו ולעדן את הצדדים הגסים שלו. הדגש על ביצוע טכניקה נכון על כל פרט ופרט בה, משפיע על הצורה בה המתאמן עושה כל דבר אחר. מתאמן שצריך לעבוד על רגישות ועדינות, ימצא שהוא מתנהג בעדינות רבה יותר גם בבית, עם החתול והכלב; ואדם ש"סובל" מעדינות-יתר, יגלה שהוא עומד על שלו ואינו מוותר, גם מול החתול והכלב אבל גם מול בוס שרוצה לקצץ במשכורת וגם מול צרות אחרות בחיים. האימון לא רק חושף אותך - הוא מאפשר לך להשתפר, לא רק ברמת הטכניקה אלא ברמת האישיות. הנקודה החשובה היא שכל הנ"ל תלוי בגישה וביכולת של המורה ושל החברים לאימון - אם הגישה היא של "לנצח בכל מחיר", זו תהיה האישיות שתתפתח. אם הגישה היא של "איזון ושליטה", תתפתח אישיות מאוזנת.
 
תודה, אני חושבת...

תודה על התגובות. חלקן מעודדות וחלקן פחות. מעניין לגלות על עצמך דברים חדשים. אני מקווה דוד, שאתה צודק ואכן יהיה שיפור. אני מקווה, שחלקית לפחות, הדברים ישתפרו עם הזמן. (חזרתי להתאמן אחרי 21 שנים שלא התאמנתי).
 

amir_aikido

New member
לכל אדם פנים רבות

לכל אדם פנים רבות. אני לא משוכנע שבמהלך האימונים אנחנו באמת לומדים להכיר את כל הפנים של אותו אדם, ובטוח שמאימון אחד לא נוכל להסיק רבות על אופיו של אותו אדם. על מנת להיות מסוגל להסיק מסקנות כאלה, צריך מידע נוסף - האם אותו אדם מתאמן רק להנאתו
או שיש לו מטרות נוספות
מה מצבו הבריאותי (האם זה רק נדמה לנו שהוא לא מתאמץ בזמן שבמציאות הוא קורע את עצמו)
עד כמה הוא בטוח במקומו במועדון / שיטה
האם יתכן שהוא מהסס היום כי הוא מנסה משהו חדש
בן כמה הוא
כמובן, שנקבל תשובות על רוב השאלות האלה אם נתאמן עם אותו אדם לאורך זמן. לא על כולן. האימון יכול להשפיע על האופי, אבל רק אם המתאמן מאוד רוצה בכך ומשאיר פתח לתהליך, אחרת האופי יכול לעצור את האימון. אמיר
 

avima

New member
קצת פשטני

אין ספק שאופיו של אדם בא לידי ביטוי על המזרון- כמו שהוא בא לידי ביטוי בכול עשיה שאותו אדם עושה. אבל - העשיה על המזרון בכול נקודת זמן היא משהוא מורכב מאוד השיטה שבה עוסקים, המאמן,הלך הרוח באימון ועוד דברים רבים. דוגמא טובה לכך (ואנקדוטה מענינת) היא ביצוע של פומסה (קאטה). לא אחת יצא לי לראות שכאשר המאמן סופר בקול חלש ולא מרוכז רוב המתאמנים עובדים חלש ולא מדויק. לפעמים זה מדהים לראות פומסה אחת ומיד אחריה את השניה באיכות טובה בהרבה רק בגלל שהמאמן הרים את קולו וספר חזק יותר (אגרסיביות) דוגמאות נוספות לעיתים חוסר תוקפנות בחיים יתבטא באגרסיביות באימון וימלא צורך של פורקן או התרסה. בדבר אחד אין ספק - האימון עוזר הן במישור הפיסי והן המנטאלי. כול הכבוד שחזרת להתאמן אחרי זמן כה רב- אני משוכנע שתלמדי דברים חדשים (נוספים) ותשפרי את הדברים שאותם את רוצה לשפר כי בסך הכול אומנות לחימה (באשר היא) מעצבת את הצדדים השונים אותם אנו מעונינים לעצב על פי הדגשים אותם אנו נותנים באימון (טבע שני).
 

קרוקדיל

New member
אצלי זה הפוך

בחיים אני מאוד רגוע ולא יכול לפגוע באף אחד אלא אם כן הוא פגע בי קודם ולעומת זאת על המיזרן אני משוגע אני רואה רק דם בעינים לא חומל ולא חס בקרבות וגם באימון אני מתאמן דיי חזק וכולם יודעים שמתאמנים איתי רק אם יש כוח סבל
 
למעלה