שאלה

[Dying degrEe]

שאלה

אם אני משאירה כאן דוגמא של כתב היד שלי, תנתחו לי אותו? ואם כן, מה אני אמורה לכתוב?

 

[עטרה ב ט]

כל הפרטים בהודעת המנהל

 

[Dying degrEe]

אוקי

הנה.. אני מודה לכם מראש.

 

[אריק!]

היי פורעת חוק מפחידה ומסוכנת

המון יכולות טמונים בך אבל הפעם נדבר על תחושת הפחד ואי השקט, דפיקות לב מואצות, הזעה כאילו שאת תחת איום מסוים. גם לך ברור שזה דבר בלתי רציונלי ואין בסיס מוצדק, אבל בכל זאת זה אוחז בך, משתק תנועות ותגובות, כמו מקפיא ומונע ממך יוזמה ויציאה למרחב, אפילו גורם לעשות דברים בלתי הגיוניים עד מוזרים לאדם מן הצד כדי לבתרחקמהמוקד המפחיד. אדם ממוצע נבהל ופוחד כאשר הוא מזהה מצב מפחיד, סטואציה שיכולה להפיל אותו, גורם/אובייקט שמכניס אותו למצוקה. פחדים כמו שלך הם מבפנים, ולכן הרגישות ופוטנציאל הקלקול גבוהים יותר. אצלך זה הפוך: תחילה את פוחדת, ללא סבה ממשית ( למשל: בשל חוסר ידע/מוכנות/הגנה..) והיות שזה קיים את מחברת זאת למציאות ומחפשת סבות הגיוניות/מגוחכות וביסוס רציונלי לאותו פחד ולהכרח להתרחק ומהר ממוקד הפחד. נניח כלב נובח, דלת חורקת, מעלית רועדת, בשניה ראשונה יכולים להוציא ממך תגובת יתר מבוהלת לחוצה ותחושת איום, או טו טו פאניקה. ממה זה ? הפחידו אותך, הבהילו אותך, נוכחות צמודה מוכיחה ומשתקת בתביעה לצייתנות/רשות/אישור/חס וחלילה לא ליזום, לחרוג ? לאלתר ? איום שהיה באויר לפגוע בך פיזית ? להשפילך קשות,, אם תחזרי על המעשה שנית. רואים את עוז הרוח לא לקבל זאת כתורה מסיני, לנתח ולחקור, ולא להשלים עם ההפרעה לתפקוד ולהתקדמות בחיים. לדעתי עם ייעוץ ולווי מקצועי נכון תוכלי להגיע לשפור משמעותי ואיכות חיים טובה יותר. אריק. חשוב, הכל ברפרוף של שעת לילה מאוחרת, ולא מן הנמנע שהזדרזתי מדי באמירות ומסקנות, ואתך הסליחה.

 

[Dying degrEe]

חלק מזה

ממש נכון כשהייתי בתקופת היסודי והתחלתי לכתוב הייתי בהחלט תחת לחץ, הכתב שלי היה ממש שפיצי שלא לדבר על קטן. כולם שנאו אותי חחחח אבל לא נדבר על זה הקטע הוא שאני אולי באמת מפחדת מבפנים אבל אני מכריחה את עצמי לצאת החוצה ולעמוד מול זה, ולמשוך עוד אנשים אל מול הפחדים שלהם. זה כאילו im going down and you come with me!! בסוף אני יוצאת אמיצה אבל בעצם פחדתי כמו כולם. אני לא הכי מראה את הפחדים שלי לכן הסיבות שאני ממציאה לעצמי כפי שאמרת לא יוצאות לאור. בעיקרון מכלבים אני לא מפחדת וגם אל ממעליות ולא מדלתות חורקות. אני חושבת שהפחדים שלי הם יותר קשורים לעצמי ואיך אני לא הורסת הכל. ומה בקשר ליכולות שציינת בהתחלה, הן מצביעות על כיוון מסויים? תודה על כל מה שכתבת. היה לי מאוד מעניין לקרוא את התגובה שלך (בלי קשר לכך שהיא הייתה היחידה )

 

[אריק!]

יותר מאוחר אכתוב לך משהו

לא יאומן לאיזה מציאות בטחונית עגומה נקלענו, ובעיקר קושי לראות את האור בקצה המנהרה. בהזדמנות זו שכולם תומכים ומחזקים קפצתי שניה לכתב ידו של ידידי אריק שמנהיג את מדינתינו כדי לזהות, אולי, דרך כתב ידו לאן יובילו אותנו. שימו לב לאות ´ בכתב ידו, נניח במלה: "השביעי" רואים קו ישר, מתוח, קצת נוקשה בכוון העליה ? גם חדות והתמקדות ביעד ( הבטחוני ) בהירות האמצעים שיש לנקוט לשם השגתו, נטילת ההובלה, סימון אחרי. למרות קישור מסוים בראש מימד התנועה והרוחב חסר, מה שאומר ראית הנושא דרך האספקט הצבאי, הפתרון הכוחני, וגימוד, אם כי לא התעלמות, בהערכת חשיבותם של אספקטים רחבים כוללים. הקו הישר הבלתי כפיף יעיל במציאת תשובות למציאות בטחונית, אולם יש בו גם ´חסימה´ כאשר הוא נדרש לשנוי כוון. חסימה זו משמעותה הגיון שמחזק את עצמו, כלומר, האיש מתעקש לזהות במצב הקיים מציאות שמחייבת אותו לנקוט בפתרונות הצבאיים שהוא מנוסה ונכון להוביל. חסימה בפני שנוי הכוון ( מה לעשות, קו ישר מתוח/נוקשה מסרב להתגמש תנועתית ) משמעותה חסימה בפני הכרה שחל שינוי באותה מציאות שמחייב אותו לחשוב בקודים אחרים. הקשתה במקומות אחרים מורה על הגמשה מסויימת ונכונות לזהות שינוי ´אצלהם´ , נסיגה חזרה לישר מורה שהוא נתפס לאותם מקרים שמאוששים את התיזה הקודמת שלא חל שינוי, ובעצם, את ההוכחה שהכרח להמשיך בנתיב הבטחוני הנ"ל. ייתכן שהוא צודק אבל בכל מקרה נקודת התורפה והחסימה תברר במצב שבאמת יחול, אם יחול שינוי משמעותי ונטישת דרך בצד האחר, שתחייב אותו להערכת מצב ושנוי תפיסה, וכאן הוא עלול לבצע תמרונים מאולצים של כניסה לתהליך וכוון הובלה שונה בלי הזדהות ואמונה שזה יוביל לדבר מה. מסקנה מכאן, שגם הוא כמו ´ההוא´ לא כל כך מסוגלים להניח בצד את נסיון חייהם לצורך מעוף מדיני רחב ונועז. אריק.

 

[אריק!]

שימו לב לאות ש´ כמובן "שביעי"

 

[אריק!]

כתבתי לך משהו עם הסברים מהכתב

והכל נמחק. נתמצת בלי הפניות לכתב: יתר עניניות ומפוכחות, ללא עירוב חום ורגשנות חוסר רצון לפתוח תיבות עבר חיפוש סמוכין לסברה ומשפט קדום - לא מתענינים/דואגים/אכפתיים הכללות חסימה מפניה להתייעצות וסיוע, גם למשפחה התרחקות פנימית מסביבה קרובה חסר של עידוד ופרגון כלפיך. שפוט ובקורת היו בשפע במומנט נתון סביבה נתונה מפריעה מנדנדת באמצע עיסוק חשוב חספוס רגעי בגישה ואמפאתיה ניתוח חוויות ותופעות יותר מאשר חווה חיפוש תכלית והגיון אנליזה והתבוננות ראיה פרקטית לוקה בחסר עבודת צוות - ככה ככה, חשש שלא ידעו למה את מתכוונת, איך את רוצה עושה את הרוב בעצמך התבוננות ורכוז בפרטים שיקבעו גורל מלאכה/יצירה ממעיטה מערך עבודה ותוצאה מאכזבים - חשש שגם הם לא ישתגעו חוית פחד לקראת מדידת יכולות במרחב תכנון זהירות רכוך התערבות, תקון, נוכחות מלחיצה מדי חוסר שקט עד שזה נגמר ובהצלחה יעילות והתמקדות ספקנות לגבי יעילות האחר, התמקדותו מומנט רוגזה אגוצנטרי על מי שפישל, סטה ולא דייק הדגשת הקו הייחוי אופייני בעשיה ויצירה אי אימוץ מוטיבים מקובלים סטנדרטיים שפוט עצמי פרי בחירה והעדפה וטעם אישי שפור יכולות ומיצוי פוטנציאל רוחניים שעמום בפעילות חברתית סתמית התנגדות להיכבל במעגלי חברה ומשפחה שיצמצמו מרחב עיסוק אתגריות - שאפתנות - השגיות, שפור איכות ונקיון מפגמים. קושי לחזור פעמיים על אותו דבר אי שביעות רצון מעצמך, אכזבה, החמצה כשלון למרות שזה לא כך, מגזימה שקולים רציונלים לצמצום יוזמה והתפתחות לעוד כוונים עמדה מדריכה מכוונת, מפקחת יסוד גאווה מקשה על פניה להתייעץ, לבקש סיוע, לחזר בשווקים, להתחנף למשפחה כדי שתעזור. עד כאן התייחסות כלליות. אריק.

 

[Dying degrEe]

אממ

זה נורא פוגע, והיו לי חששות לפני שפירסמתי את הכתב. אבל עכשיו אני בסדר. בעיקרון המון ממה שכתבת לא נכון, אני הרבה יותר הולכת לפי הרגש ולא לפי השכל וזאת תכונה שמטרידה אותי לפעמים, אני לא פרפקציוניסטית...ואני לא ממש צריכה עזרה..או ייעוץ אבל תמיד אשמח לקבל. נכון שאני לא הכי מרוצה מעצמי אבל כל השאר לא נכון וזה מאוד מוזר שזה מה שהכתב שלי אומר כי זה פשוט ההפך הגמור, אני מכירה את עצמי בתור בן אדם מאוד אוהב ופתוח עד כדי איבוד השפיות...רצון עז לעזור יותר לאחרים ולבטל את עצמי.

 

[אריק!]

שלום לילך. קראתי את תגובתך ואני

כמובן מצטער אם נפגעת מהדברים, ויותר מכך אם מדברים לא מדויקים, או שיקוף לא מאוזן. בכנות, אני מחבב אותך וגם מעריך יכולות שלך, ואם כתוצאה מבקורת חודרנית מדי או לא מדויקת נותרה הרגשה שלילית זו לא היתה הכוונה. בערב אתייחס ביתר ספציפיות לדברים שכתבת. בידידות, אריק.

 

[beagle]

האמת, רוב מה שכתבת מתאים לי ../images/Emo13.gif

איזה פחד...

 

[אריק!]

ערב טוב.

ושוב הדילמה הרגילה, שטרם נדונה כאן בפורום איך לאכול את העוגה וגם להשאירה שלמה. איך לפרט ולהפשיט לעיני כל גברת שאמנם פנתה וסרקה מיוזמתה, אך הרהורי החרטה שכרסמו כבר קודם, כעת על אחת כמה וכמה, וספק אם תתלהב מחשיפה נוספת. ואיך ליישב זאת עם הרצון להשיב, לנמק, אולי גם להסביר דברים חדשים לטובת חברינו הסקרנים ובכלל. אני אישית פתרתי זאת בעבר ע"י הימנעות מכתיבת דברים ´בזמן אמת´ שיכולים לפגוע, וברבות הימים להתייחס כללית לנושא מסויים ולא ספציפית למנותח. נשמע את דעת חברינו בנושא, אולי גם לילך ונחליט. אריק. אגב, לילך, לא הפניתי אותך ל ´ייעוץ´ אלא כתבתי על התייעצות בהקשרים השוטפים.

 

[אריק!]

בינתיים נכתוב משהו על "חוט"

אין סוף פרשנויות לחוטים, בוא ניקח כמה חוטים בעיקר בסופי מלים. למשל בכתב של לילך אותיות ם´ סופית בשורה 1, 3 ( דברים ) 4 ( עם ). העיצוב החוטי הנ"ל משתלב עם הנמכת גובה, עומס לחץ, פגיעה בעיצוב ובקריאות. חוטים אלה מהוים סיסמוגראפים רגישים לתנודות ביחס של הסביבה כלפי הכותב: ידידות, היענות, השתכנעות. יש בה כאילו גמישות לתמרן ולערוך שנוי לפי הצורך, גם לשמור אופציות ולא להתחייב ברורות. הסיסמוגראף הרגיש פועל מכח האינטואיציה גם כדי לזהות שנוי/סכון מתקרב - עוד קודם שזה הפך לעובדה בעייתית, או אולי עם פוטנציאל. החוט מזהה באינטואיציה מתי אני רצוי/דחוי, מתי החשיפה מקבלת חיזוקים ומתי מסכנת אותי, ומתאים לכך את ההתנהגות האישית. הרגישות שבחוט יכולה גם לגרום להפרזות דמיון. החוט מרגיש גם משבי רוח קלים, כעין מרפק מחוץ לאוטו ויודע לפני אחרים על שנוי עתידי במזג האויר. אגב, חוטים סיסמוגראפים מוצאים גם אצל רמאים תכמנים בעלי משושים חודדים לכל אפשרות שהצד השני ´קלט אותם´ או שמעשיהם לקראת חשיפה. הזמנה לבירור, אי השבת צלצול, חריגה מהתנהלות שגרתית ואף דברים שלא מסתתר מאחוריהם דבר עלולים להתפרש בשל רגישות הרמאי כסימן שהתעורר חשד כלפיו, שיודעים משהו. כמו שנאמר, עוד לא קרה כלום אבל הוא כבר מריח באויר. עד כאן טפה קטנה על חוטים, ועוד לא דברנו על אופקיים ואנכיים, חוטים באזורי הכתב, חוטים כתבנית מרכזית או חוים כחלק מסויים בעיצוב אות, חלק מקמר למשל, קער וכד´. עד כאן להפעם. מחר כדורגל אז נא לא להציק. אריק.

 

[Dying degrEe]

קצת

מוזר הייתי אומרת ואפילו אירוני שאפילו גרפולוג לא הצליח לקרוא את השם שלי כמו שצריך! קוראים לי ליטל נעים מאוד, ואתה מתעסק עם הכתב הכי מחורבן בעולם אל תדאג, זה פשוט..לפעמים כשקוראים משהו על עצמך ומגלים דברים לא נכונים נפגעים באיזושיא דרך אבל זה לא כל כך משנה כי זה לא סיפור כזה גדול..העיקר הוא שאני יודעת שאני בן אדם טוב ומתחשב.

 

[אריק!]

ליטל נעים מאד. אני רואה

שאת רוצה ממש בכח שאני אלך לשיחות לחיזוק הנפש ואוציא את מיטב כספי על פסיכולוג. רציתי להפנות את תשומת לבך שזהו פורום לימודי, שבו מנתחים ומתאמנים, משוטטים מנוסים יותר ומנוסים פחות. מטבע הדברים יש מקרים שאנשים נהנים ומשבחים, אחרים כועסים ותוקפים, אחרים נפגעים, כמובן גם דברים מדוייקים יותר או פחות, וגם חסרי רגישות, ועל כך התנצלתי פעמיים. לא היתה שום כוונה לפגוע בך, והיות שאת כל כך טוב יודעת שהדברים לא מדויקים אני לא מבין למה את צריכה להמשיך ולהיות פגועה ולהגיע למסקנות שאמרו שאת האדם הכי גרוע בעולם. את אדם מצויין, עוזר עד כדי ויתור על האישיות שלך, יצירתית ומוכשרת, ואני לא כותב את זה כדי למצוא חן בעיניך. מתוך התמקדות דבילית נברתי בכל מיני דברים לא רלוונטיים לאיש, אבל את חייבת לשים על כך איקס אחד גדול ולהמשיך הלאה. שיהיה לך שבת שלום ושבוע טוב, ואני מקוה שעוד נהיה ידידים. אריק

 

[Dying degrEe]

אתה חייב להפסיק להתנצל על דבר כל כך מינורי, גם אם נפגעתי, זה כל כך נורא, פשוט תמיד קיים הספק הזה שאתה לא בן אדם טוב כמו שאתה חושב שאתה ואם יבואו ויאמרו לך את זה אלף פעמים אתה עשוי באמת להתחיל להאמין בזה. זה לא חשוב בכלל...אלה כבר הבעיות שלי.

 

[גברת תפוח]

חוט

זה גם עפיפוניות????