יש גם מציאות שונה
הכול טוב ויפה. השתלשלות העניינים לפי התיאור שלך לעתים קורית ולעתים לא. בפועל, וזאת רק אנשים עם ניסיון מהשטח יכולים לומר, פקידות הסעד מוסמכות להמליץ בפני חוקר המשטרה שלא להמשיך ולחקור תלונות על אלימות, וזאת מהסיבה הרשמית כאשר הן מגיעות למסקנה שההורים מגישים תלונות סרק הדדיות שרק מסלימות את המאבק על גב הילדים. מה קורה בפועל? פקידות הסעד משתמשות בסמכויות אלה, שלא לפי כוונת המשורר, דהיינו, הן ממליצות גם בעל פה, לא בכתב, ללא שום התחייבות לחוקרי המשטרה שלא לחקור, בלי לנמק. וחוקרי המשטרה גם מקבלים את עמדתן. אם אתה לא בן אדם חזק ועיקש שהולך לחקור מה באמת קורה בתיק, שמתכתב באינספור התכתבויות עם המשטרה והפרקליטות בדרך לערעור המיוחל - אז אף אחד גם לא יעלה על שיטת העבודה הזו. למה אמרתי סיבה רשמית? זו הסיבה שלכאורה ידועה לפרקליטות ולמשרד הרווחה כסיבה מוצדקת לא לחקור אבל בפועל פקידות הסעד משתמשות בסמכות זו לפי נטיות ליבן. אם הן נוטות לכיוון האב או לכיוון האם, הן ימליצו לפי הצד שבו הן מצדדות. יוצא מכך, שמקרים קשים יותר וקשים פחות של אלימות במשפחה אפילו לא מגיעים לחקירה, גם אם המשטרה הייתה סבורה שצריך לחקור, וכל זאת, כיוון שפקידות הסעד המליצו לא לחקור, ובלי סיבה כתובה. המציאות עולה על כל דמיון....
