שאלה
- פותח הנושא דודי 34
- פורסם בתאריך
בטר אנד דיפרנט
New member
איזו אנאלוגיה ...
ניכרים דברי אמת ... כמה טיפשים נפלו בפח ההתאהבות השטחית ... מיליארדים ! חחח
ניכרים דברי אמת ... כמה טיפשים נפלו בפח ההתאהבות השטחית ... מיליארדים ! חחח
חתיך ים 28 היחיד
New member
לדעתי...
אוהב...זה מעצמו .. שזה אומר שהאדם עצמו התחבר לשני והוא אוהב אותו... מאוהב..זה השני גרם לך להיות מאוהב בו מצד שמצאת אצלו את מה שרצית ולכן אתה מאוהב בו... אבל אדם שאוהב זה לא ממש משנה אילו דברים יאפיינו תשני אני אוהב אותו ויחד נשנה את מה שלא נראה...
אוהב...זה מעצמו .. שזה אומר שהאדם עצמו התחבר לשני והוא אוהב אותו... מאוהב..זה השני גרם לך להיות מאוהב בו מצד שמצאת אצלו את מה שרצית ולכן אתה מאוהב בו... אבל אדם שאוהב זה לא ממש משנה אילו דברים יאפיינו תשני אני אוהב אותו ויחד נשנה את מה שלא נראה...
אהבה והתאהבות...
התאהבות מדגישה את הריגוש באופן גבוה ובפרק זמן קצר. אהבה היא מצב מתון יותר-במקום ריגוש והתרגשות,יש זיקה, באהבה האדם האהוב הופך כמו חלק ממך {עצמאי אומנם,עם חיים משל עצמו,אבל חלק ממך} התחושות,הרגשות הן זהות. באהבה יש יסוד חזק של הבנה וגילוי השתתפות ברגשות האחר מה שבהתאהבות היסוד הפעיל הוא של המשיכה. והשוני מתבטא שבאהבה את אותו "טירוף" "שיגעון" שיש בהתאהבות. האהבה מתבטאת ברצון לתמוך ריגשית הדדית. בהתאהבות יש מצב תנועתי כל זמן,מן היסחפות ונסיקה. והבסיס המכריע בא ממשהו חיצוני של האדם הנאהב. באהבה זה בא ממשהו פנימי ועמוק יותר. בהתאהבות יש את הרצון של כל הזמן לבוא לקראת כאן ועכשיו. באהבה התנועה רכה,שלווה,זורמת,יש איחוד המתבסס על הפנימיות. בהתאהבות אלה החושים והרגשות-אהבת הנוצץ והמרשים. באהבה זו הנפש,הנמשה והרגשות-אהבת החבוי,הפנימי,ודווקא החלש והפגיע ששם. בהתאהבות העלי'ה חדה וההתרסקות יכולה להגיע בבת-אחת-היא מתרחשת כמו פיצוץ ובד"כ היא קצרת מועד. באהבה צריך זמן,עולים לאט ונשארים זמן רב-האהבה צומחת לאט והדרגתיות והיא ארוכת טווח. גם כשהאדם הנאהב כבר לא עם האוהב מכל סיבה-היא עדיים פועמת ושומרת מקדש בלב לנאהב. התאהבות מעניקה מן פיצוי על תקופות של בדידות,ריקנות ועצב. האהבה מביאה חיזוק,עידוד והענקה של בטחון רגשי. ריפוי של הפצעים של העבר על ידי מציאת בן זוג שבאמת איכפת לו. בהתאהבות זה מתחיל-בגלל, באהבה נשארים-למרות. קל יותר להתאהב,קשה יותר לאהוב. קל לחשוב כי התאהבות הופכת לאהבה. אך בדרך כלל כשההתאהבות שוככת,היא מפנה מקום לריקנות. אהבה כוללת ידידות,הבנה,ראייה אמיתית של הזולת,היא מביאה לידי תחושה של שלווה ושלמות עם העולם ועם האני שלי. התאהבות זה מצב של התרוממות רוח אדירה. המאוהב מתמלא בשמחת חיים,אושר עילאי בלתי ניתן לתיאור ותחושה של ריחוף. אבל הזמן הוא האויב של ההתאהבות,היא בהתחלה בשיא ואח"כ כשיורד הריגוש ההתאהבות צונחת מהר. אהבה משתבחת ככל שעובר הזמן.הי'ה מי שדימה: אהבה היא כמו יין,התאהבות היא כמו בירה. אין להשאיר בירה לאחר שמזגו אותה,צריך ללגום אותה מיד. יין משתבח עם הזמן,אבל אסור להשאיר את האהבה פרוצה ופתוחה. היא צריכה הגנה,פרטיות,מרחב אישי מוגן,שבו השניים מבשילים ומתסיסים תוך כדי השגחה את מה שמתרחש ביניהם. גם באהבה לא הכול וורוד. באהבה ישנו רגש עמוק ביותר,שדרכו הנאהב הופך לחלק בלתי נפרד מהאוהב. ישנם שורשים עמוקים שהוא מכה בליבו. כאשר נוצרת פרידה,או חלילה מוות של הנאהב.זה עלול להיות קריטי לאוהב. הוא עלול להיכנס לדיכאון ולהתחיל לדעוך. האהבה היא רגש כה עדין ועמוק,קשה לדעת את עוצמתה עד שהנאהב מסתלק, ואז ניתן לפתע להיווכח עד כמה האהוב הפך לחלק מהאוהב. באהבה,הזמן לא מרפא את הפצעים,בסוף האהבה הוא מחריף את תחושת האובדן ולפעמים זה בלתי נסבל. האוהב מוצא עצמו בלתי מסוגל לחיות בלי בן הזוג,גם אם זה יהי'ה רק ידידות. באהבה משהו נשאר בלב כעין מקדש לרגעים היפים. בהתאהבות כשנפרדים,זה נראה אסון במבט ראשון,אבל הזמן הוא רופא מצוין ואולי יותר מידי להתאהבות שתמה,הפצע מגליד,נשארת אולי צלקת קטנה שנשכחת לאט. וקדימה... להרפתקה הבאה. לסיכום: קל להתבלבל בין אהבה להתאהבות,ההבדל הוא עמוק: בהתאהבות אלה שני חוטי חשמל שנפגשים בצד החשוף ואז יוצאים ניצוצות, הכול בוהק ויש אור מסביב. אך אם זה ממשיך ליכול להיווצר קצר. באהבה,שני הנאהבים משולים כל אחד לחוט חשמל שמתחבר לקו מתח גבוה שטוען אותו בעוצמה גדולה. מבחוץ לא רואים הרבה:חוט חשמל שקט,אך היות והוא מחובר לזרם חזק, נוצרת בפנים טעינה עצומה שיכולה להדליק לא רק נורה אחת,אלא בית שלם.
התאהבות מדגישה את הריגוש באופן גבוה ובפרק זמן קצר. אהבה היא מצב מתון יותר-במקום ריגוש והתרגשות,יש זיקה, באהבה האדם האהוב הופך כמו חלק ממך {עצמאי אומנם,עם חיים משל עצמו,אבל חלק ממך} התחושות,הרגשות הן זהות. באהבה יש יסוד חזק של הבנה וגילוי השתתפות ברגשות האחר מה שבהתאהבות היסוד הפעיל הוא של המשיכה. והשוני מתבטא שבאהבה את אותו "טירוף" "שיגעון" שיש בהתאהבות. האהבה מתבטאת ברצון לתמוך ריגשית הדדית. בהתאהבות יש מצב תנועתי כל זמן,מן היסחפות ונסיקה. והבסיס המכריע בא ממשהו חיצוני של האדם הנאהב. באהבה זה בא ממשהו פנימי ועמוק יותר. בהתאהבות יש את הרצון של כל הזמן לבוא לקראת כאן ועכשיו. באהבה התנועה רכה,שלווה,זורמת,יש איחוד המתבסס על הפנימיות. בהתאהבות אלה החושים והרגשות-אהבת הנוצץ והמרשים. באהבה זו הנפש,הנמשה והרגשות-אהבת החבוי,הפנימי,ודווקא החלש והפגיע ששם. בהתאהבות העלי'ה חדה וההתרסקות יכולה להגיע בבת-אחת-היא מתרחשת כמו פיצוץ ובד"כ היא קצרת מועד. באהבה צריך זמן,עולים לאט ונשארים זמן רב-האהבה צומחת לאט והדרגתיות והיא ארוכת טווח. גם כשהאדם הנאהב כבר לא עם האוהב מכל סיבה-היא עדיים פועמת ושומרת מקדש בלב לנאהב. התאהבות מעניקה מן פיצוי על תקופות של בדידות,ריקנות ועצב. האהבה מביאה חיזוק,עידוד והענקה של בטחון רגשי. ריפוי של הפצעים של העבר על ידי מציאת בן זוג שבאמת איכפת לו. בהתאהבות זה מתחיל-בגלל, באהבה נשארים-למרות. קל יותר להתאהב,קשה יותר לאהוב. קל לחשוב כי התאהבות הופכת לאהבה. אך בדרך כלל כשההתאהבות שוככת,היא מפנה מקום לריקנות. אהבה כוללת ידידות,הבנה,ראייה אמיתית של הזולת,היא מביאה לידי תחושה של שלווה ושלמות עם העולם ועם האני שלי. התאהבות זה מצב של התרוממות רוח אדירה. המאוהב מתמלא בשמחת חיים,אושר עילאי בלתי ניתן לתיאור ותחושה של ריחוף. אבל הזמן הוא האויב של ההתאהבות,היא בהתחלה בשיא ואח"כ כשיורד הריגוש ההתאהבות צונחת מהר. אהבה משתבחת ככל שעובר הזמן.הי'ה מי שדימה: אהבה היא כמו יין,התאהבות היא כמו בירה. אין להשאיר בירה לאחר שמזגו אותה,צריך ללגום אותה מיד. יין משתבח עם הזמן,אבל אסור להשאיר את האהבה פרוצה ופתוחה. היא צריכה הגנה,פרטיות,מרחב אישי מוגן,שבו השניים מבשילים ומתסיסים תוך כדי השגחה את מה שמתרחש ביניהם. גם באהבה לא הכול וורוד. באהבה ישנו רגש עמוק ביותר,שדרכו הנאהב הופך לחלק בלתי נפרד מהאוהב. ישנם שורשים עמוקים שהוא מכה בליבו. כאשר נוצרת פרידה,או חלילה מוות של הנאהב.זה עלול להיות קריטי לאוהב. הוא עלול להיכנס לדיכאון ולהתחיל לדעוך. האהבה היא רגש כה עדין ועמוק,קשה לדעת את עוצמתה עד שהנאהב מסתלק, ואז ניתן לפתע להיווכח עד כמה האהוב הפך לחלק מהאוהב. באהבה,הזמן לא מרפא את הפצעים,בסוף האהבה הוא מחריף את תחושת האובדן ולפעמים זה בלתי נסבל. האוהב מוצא עצמו בלתי מסוגל לחיות בלי בן הזוג,גם אם זה יהי'ה רק ידידות. באהבה משהו נשאר בלב כעין מקדש לרגעים היפים. בהתאהבות כשנפרדים,זה נראה אסון במבט ראשון,אבל הזמן הוא רופא מצוין ואולי יותר מידי להתאהבות שתמה,הפצע מגליד,נשארת אולי צלקת קטנה שנשכחת לאט. וקדימה... להרפתקה הבאה. לסיכום: קל להתבלבל בין אהבה להתאהבות,ההבדל הוא עמוק: בהתאהבות אלה שני חוטי חשמל שנפגשים בצד החשוף ואז יוצאים ניצוצות, הכול בוהק ויש אור מסביב. אך אם זה ממשיך ליכול להיווצר קצר. באהבה,שני הנאהבים משולים כל אחד לחוט חשמל שמתחבר לקו מתח גבוה שטוען אותו בעוצמה גדולה. מבחוץ לא רואים הרבה:חוט חשמל שקט,אך היות והוא מחובר לזרם חזק, נוצרת בפנים טעינה עצומה שיכולה להדליק לא רק נורה אחת,אלא בית שלם.
מאת
הרב שלמה אבינר, על ההבדל בין אהבה להתאהבות: מסופר על בחור שלא הצליח למצוא שידוך, הוא התקשה תמיד ליצור קשר עם הבחורה איתה נפגש. יעץ לו חברו לדבר עם הבחורה על אהבה, אחר כך על משפחה, ואחר כך לגלוש לשיחה פילוסופית. בפגישתו הבאה, חמוש בעיצה הטובה, החל הבחור בשיחה לפי הסדר: שאלתו הראשונה היתה: "את אוהבת איטריות"? ענתה לו: "וכי מי שונא אטריות?" שאלה שניה בענייני משפחה: "יש לך אח?" תשובתה: "לא, אין לי אח". הגיע שלב הפילוסופיה: "אם היה לך אח, האם היית אוהבת אטריות"?... האם האדם אוהב אטריות כשלעצמן או שמא אוהב את עצמו וחוש הטעם שלו? הרי אילו היה מאוהב באיטריות, לא היה אוכל אותן, נושך ובולע אותן. והקישור המלא:
הרב שלמה אבינר, על ההבדל בין אהבה להתאהבות: מסופר על בחור שלא הצליח למצוא שידוך, הוא התקשה תמיד ליצור קשר עם הבחורה איתה נפגש. יעץ לו חברו לדבר עם הבחורה על אהבה, אחר כך על משפחה, ואחר כך לגלוש לשיחה פילוסופית. בפגישתו הבאה, חמוש בעיצה הטובה, החל הבחור בשיחה לפי הסדר: שאלתו הראשונה היתה: "את אוהבת איטריות"? ענתה לו: "וכי מי שונא אטריות?" שאלה שניה בענייני משפחה: "יש לך אח?" תשובתה: "לא, אין לי אח". הגיע שלב הפילוסופיה: "אם היה לך אח, האם היית אוהבת אטריות"?... האם האדם אוהב אטריות כשלעצמן או שמא אוהב את עצמו וחוש הטעם שלו? הרי אילו היה מאוהב באיטריות, לא היה אוכל אותן, נושך ובולע אותן. והקישור המלא:
בטר אנד דיפרנט
New member
זה `ההוא` שעדיין אוהב את המדינה ?!
רק שומע את הקול שלו וכבר אני צוחק ... בלי שליטה ... מעניין מה יש לו מהמדינה ... אין לו מספיק מהתורה ?!
רק שומע את הקול שלו וכבר אני צוחק ... בלי שליטה ... מעניין מה יש לו מהמדינה ... אין לו מספיק מהתורה ?!
לדעתי הפוך הוא הנכון
קודם כל בודקים את האופי, בודקים אם מתאים וכך לאט לאט נבנית האהבה, אתה לאט לאט מעריך ואוהב את האדם מולך ואז נוספת ההתאהבות. במצב כזה זה יישאר לאורך שנים, כך נראה לי. אביא את הדוגמא שלי, בפעם הראשונה שפגשתי את בעלי (זה היה שידוך) הוא היה נראה לי מכוער וקמצן, לא רציתי להמשיך כששוחחנו אח"כ בטלפון החלטנו בכל זאת להמשיך לנסות, בפעם השלישית שנפגשנו זה התחיל לזרום. כשהתארסנו הוא היה נראה לי כ"כ יפה ובחתונה הוא היה נראה לי מלך היופי. בהתחלה כשפגשתי אותו לא יכולתי לחשוב שייגע בי, אח"כ רציתי כ"כ שייגע בי. והאהבה רק הלכה וגדלה במשך השנים. כמובן שמדי פעם היו מריבות וויכוחים אבל כשאתה אוהב מישהו בעמקי נפשך אתה תעשה הכל, תשב איתו ותדבר על הדברים עד שהכל יהיה מובן. בקיצור, אהבה ראשון אח"כ גם התאהבות וכך ביחד לצעוד ולעלות מעלה... יש עוד הרבה מה לכתוב אבל אפסיק פה. שיהיה לילה טוב. והרבה הרבה הצלחה לכולם, שנאהב ונתאהב...
קודם כל בודקים את האופי, בודקים אם מתאים וכך לאט לאט נבנית האהבה, אתה לאט לאט מעריך ואוהב את האדם מולך ואז נוספת ההתאהבות. במצב כזה זה יישאר לאורך שנים, כך נראה לי. אביא את הדוגמא שלי, בפעם הראשונה שפגשתי את בעלי (זה היה שידוך) הוא היה נראה לי מכוער וקמצן, לא רציתי להמשיך כששוחחנו אח"כ בטלפון החלטנו בכל זאת להמשיך לנסות, בפעם השלישית שנפגשנו זה התחיל לזרום. כשהתארסנו הוא היה נראה לי כ"כ יפה ובחתונה הוא היה נראה לי מלך היופי. בהתחלה כשפגשתי אותו לא יכולתי לחשוב שייגע בי, אח"כ רציתי כ"כ שייגע בי. והאהבה רק הלכה וגדלה במשך השנים. כמובן שמדי פעם היו מריבות וויכוחים אבל כשאתה אוהב מישהו בעמקי נפשך אתה תעשה הכל, תשב איתו ותדבר על הדברים עד שהכל יהיה מובן. בקיצור, אהבה ראשון אח"כ גם התאהבות וכך ביחד לצעוד ולעלות מעלה... יש עוד הרבה מה לכתוב אבל אפסיק פה. שיהיה לילה טוב. והרבה הרבה הצלחה לכולם, שנאהב ונתאהב...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.