"סבתא" כתואר משפחתי , מלה ארמית, "סבתא" כשם
עם , שנזכר בתנ"ך יש לו מקבילה ערבית : העיר ג'דה שבסעודיה , תרגום שמה "סבתא" כמו שקלטנו מהארמית. "סבא" כתואר משפחתי באות סמך , בא מארמית. בתנ"ך בעברית כתוב תואר זה בשין שמאלית "שב" בספר איוב וגם זקנתי ושבתי במקום אחר. "סבא" כשם עם , כנראה גרסה דומה ל"שבא" שנזכר כמה פעמים בתנ"ך , השבאים עצמם קראו לעצמם "סאבא" בסמך , וגם בערבית בקוראן יש סורת "סאבא".
