Tinkerblack
New member
שאלה
אין לי כל כך למי עוד לפנות לשאלות שכאלו אז אני מנסה את מזלי לשאול כאן. אני חיילת, בערך לפני חודשיים, שלושה חליתי בחיידק הסטרפטוקוקוס לוע/גרון אשר נלווה לו 40 מעלות חום ודקירות בשורש כף היד. לאחר שבוע החום ירד וגם הדלקת גרון. אך הכאבים העזים בפרקי הידיים והרגליים נשארו. אותם כאבים כל הזמן נודדים להם ממקום למקום, בין אם בכתף, בברך , בקרסול או אף באצבע וכן הלאה. אין לי אדימות או נפיחות. אך אותם כאבים הם כה חזקים, עד שלפעמים אינני יכולה לקפל את הרגל או את היד. הכאבים יכולים להיות מספר שעות או מספר דקות ולנדוד למקום אחר. עד כה הביאו לי Etopan 400 וEtopan 600 ללא כל שיפור, עדיין כואב לי מאוד באותם פרקים. עשיתי אקו לב אך למזלי אין פגיעה בלב. השאלה היא, מה זה מה שיש לי , כמה זמן זה הולך להמשך ולגבי התרופות האם יש תרופה אחרת שרצוי לקחת . בינתיים הרופאים רוצים להחזיר אותי לשירות הרציף שלי למרות שאני מתה מכאבים, הם טוענים כנראה שאני כן יכולה לעבוד למרות הכאבים הנוראיים האלו. האם העבודה המשרדית שכוללת הפעלת הידיים כל הזמן והתיזוזים ממקום למקום לא רק תחמיר את המחלה ? אשמח לתשובה בהקדם האפשרי, כי אני כבר לא יודעת מה לעשות. תודה
אין לי כל כך למי עוד לפנות לשאלות שכאלו אז אני מנסה את מזלי לשאול כאן. אני חיילת, בערך לפני חודשיים, שלושה חליתי בחיידק הסטרפטוקוקוס לוע/גרון אשר נלווה לו 40 מעלות חום ודקירות בשורש כף היד. לאחר שבוע החום ירד וגם הדלקת גרון. אך הכאבים העזים בפרקי הידיים והרגליים נשארו. אותם כאבים כל הזמן נודדים להם ממקום למקום, בין אם בכתף, בברך , בקרסול או אף באצבע וכן הלאה. אין לי אדימות או נפיחות. אך אותם כאבים הם כה חזקים, עד שלפעמים אינני יכולה לקפל את הרגל או את היד. הכאבים יכולים להיות מספר שעות או מספר דקות ולנדוד למקום אחר. עד כה הביאו לי Etopan 400 וEtopan 600 ללא כל שיפור, עדיין כואב לי מאוד באותם פרקים. עשיתי אקו לב אך למזלי אין פגיעה בלב. השאלה היא, מה זה מה שיש לי , כמה זמן זה הולך להמשך ולגבי התרופות האם יש תרופה אחרת שרצוי לקחת . בינתיים הרופאים רוצים להחזיר אותי לשירות הרציף שלי למרות שאני מתה מכאבים, הם טוענים כנראה שאני כן יכולה לעבוד למרות הכאבים הנוראיים האלו. האם העבודה המשרדית שכוללת הפעלת הידיים כל הזמן והתיזוזים ממקום למקום לא רק תחמיר את המחלה ? אשמח לתשובה בהקדם האפשרי, כי אני כבר לא יודעת מה לעשות. תודה