שאלה

אכן קיימת בעייה

וכמו שציינתי בהודעה הקודמת, אין דבר מושלם. לא צריכה להיות בעייה עם הדת ולא עם הדתיים, כי מי הוא, שיגדיר עצמו דתי והשוטר של הקב"ה? כפי שכתב "השחף", אף אחד איננו צדיק מושלם וגם זה ידוע מהמקורות. אסור לנו לשפוט איש. לצערנו הרב קיימת בורות בנושא ההומוסקסואלי, כאילו זאת נטייה נבחרת, ואולי גם בינינו יש, הרוצים לתת לזה פומביות בכוח, בה בשעה, שבהחלט יש לנו מה להסתיר. איננו "גאים" בהומוסקסואליות שלנו. אנו יכולים להיות גאים במה שאנחנו כבני אדם אבל לא בתכונות, שאיננו חפצים בהם. בעוד אני כותב דברים אלו, חלק מחברינו הצעירים משתתפים בפגישה עם רבנים מהציונות הדתית לדון במעמדם החברתי הדתי. אני לא זכיתי לכך בגלל גילי ה"מופלג" (אך הזמנתי את כל ה"קשישים" להיפגש עמי בביתי. מי שרוצה, ברוך הבא!) אבל אני מקווה, שלפחות הצעירים ייהנו, ויפיקו את מלוא התועלת מהמפגש. למעשה כבר כיום ניכרת פתיחות רבה יותר בקרב הרבנים הציוניים להכיר בהומוסקסואליות כעובדה ולקבל את הצעירים כמות שהם. נעשים נסיונות תמידיים להרחיב את המעגל אבל זנה לא מתבצע בקצב, שהיינו רוצים בו. אין "אינסטנט". זהו תהליך איטי ואולי טוב שכך, כי שיקול הדעת נרחב הרבה יותר, והקבלה היא טבעית ולא מלאכותית. קצת סבלנות, יקירי! עוד יהיה טוב
 
כוונת ה"גאווה" אצל ההומואים לא הייתה מעולם...

גאווה על עצם היותם הומוסקסואלים. צדקת, קשקוש, איש חביב. הגאווה שדובר בה היתה על ההשגים הפוליטים והתחוקתיים, ועל אי הכניעה לחברה בכלל שניסתה ועדיין מנסה לדכא אותנו, ו"להכניס אותנו חזרה לתוך הארון". מדאיגים אותי ערכים כמו זה שמופיע באנציקלופדית היהודית. קרא ותבין את כוונתי, קשקוש חביבי. כולל המובאה בנוגע ליעוץ לנער. לומר שמותר לי לחשוב כהומוסקסואל, אבל זו תועבה לחיות כהומוסקסואל, זה דיכוי ללא סייג.
 
ראוי לשים לב לדיעות הכתובות האלה.

שלא נטעה ונחשוב שהכל בסדר, שהרבנים המחייכים אל ההומו כבר סלחו לו על ה"תועבה". כל עוד עמודי התווך של החברה הדתית בארץ מגנים אותנו, אין שלום בינינו ובינם. האלטרנטיבה - לעבור לעידה הרפורמית. או....לעשות מה שאני עשיתי
 
כפי שהבטחתי

חזרתי אליך לאחר קריאת שני המאמרים. נדמה לי, שראיתי גם תגובה של "תל אביבי" אבל אשיב באופן כללי כך: רבים מאיתנו הינם בעלי דעה, שהומוסקסואליות איננה ניתנת לשינוי. הפרופ' שטיינברג, שהינו מומחה בעל שם עולמי לנוירולוגיה של הילד, לא נכנס לשאלה, אם התופעה היא מולדת או נרכשת אלא לעצם התופעה ולאיסורה ע"פ ההלכה. קטונתי מלהתווכח עם מי, שגדול ממני בכל בכמה מידות טובות. קראתי גם את המאמר המשני וגם ממנו התרשמתי לטובה. אף אחד מהם לא קורא להרוג ולאבד ואף לא להחרים. המאמר המשני בסך הכל בא לעזור ליועץ החינוכי להתמודד עם התופעה בצורה חיובית מאוזנת ושקולה. החיובי איננו ההתייחסות לתופעה אלא לאדם. אי אפשר לשנות את מה שכתוב שבתורה ואל נא יחפשו "צדקנים" רבנים "מטעם", כי כאלה אפשר למצוא גם מי, שימצאו דרך להתיר אכילת חזיר. אני חושב, שהבעייה שלנו היא, שאיננו רוצים בפתרון הבעייה, כי נוח לנו במה שהיננו. איננו רוצים משפחה מסורתית (כלומר: בעל ואשה) אלא חיים עצמאיים. משום כך אנו רגילים להיתלות ב"אילן": התופעה איננה ניתנת לשינוי. כנראה זה איננו דבר מוחלט. יתכן, שיש כאלה, שאינם ניתנים לשינוי. אולי נתייחס אליהם כאנוסים אבל רק בדיעבד. אי אפשר להתיר לכתחילה את מה שאסרה התורה. בכל מקרה אני מקבל את הגישה של שני בעלי המאמרים מתוך פרספקטיבה חיובית (וזו כנראה גם מטרת המפגשים עם הרבנים). לא אטיף מוסר למי, שלא יקבל את דעתי, אבל נראה לי משגה לקרוא לאחרים לנהוג כמותם. אסור לשלול שום תקווה לשינוי. בדרך אגב: לא להתבלבל! אף אחד משני המאמרים לא עוסק בשיטה של "עצת נפש", שפועלת יותר לכיוון השלילה המוחלטת, מאשר להבנה לרוחו של הנער או של הצעיר.
 
ממש מרתק

אבל כדי להגיב לעניין אני זקוק למעט זמן לאחר צאת השבת. מקווה חמצוא אותו ולחזור עם תגובה עניינית. שבת שלום (לפחות כאן בארץ)
 
חטא, באיזה מובן?

אתה אומר שמשכב זכר הוא "חטא". והשאלה היא, האם זה רציני לתאר הנאה של אדם בשם חטא, והאם בכלל אפשר לדבר ברצינות על חטאים של האדם ביחס לבוראו? לעניות דעתי, בשום אופן לא. כל זמן, שאדם מאמין באמת ובתמים, שהוא חוטא לבוראו, לעולם לא יוכל להגיע לשלמות, ותמיד יהיה מיוסר, חצוי, מריר. הגיע הזמן, ל"תורה חדשה מאיתי תצא". להוציא את עצמנו מההשקפות הגלותיות המייסרות, הרעות, ולא להתבייש לומר את האמת שבלב: בורא עולם לא מעניש, כל רצונו הוא להיטיב לנבראיו, ולשם כך ברא את העולם. ממילא, גם לא שייך לדבר על "חטאים". כל התורה, אינה אלא שעשוע תמים ("תורתך שעשועי"), ואם מבינים זאת כך, אז אין בעיה לדבר על "חטאים", הכל בנימה מבודחת, וברוח טובה באמת. וגם ההיפך נכון, כשלוקחים את התורה ברצינות, אז מה הפלא ש...
 
נצרות במיטבה

אין לי בעיה עם מי שלא מאמין. יש לי בעיה עם מי שעושה בערמה ונכנס מהדלת האחורית עם ציטוטים מהתורה כשכוונתו שונה.
 

orenin

New member
אני חושב בדיוק כמוך

מאוד הזדהתי עם מה שרשמת.... אם כבר אז רציתי לציין שלפני כמה ימים הופתע בן זוגי בשיחה שקיימנו כשהסברתי לו (בפעם האלף) שאני כן מאמין שלהיות הומו זה חטא, אך כמו שרשמת - ידוע לי כי אין מה לעשות וכולם חוטאים, ולכן אני ממשיך לשמור מצוות. הוא אמר לי בתגובה כי זה "מאכזב אותו" שאני מרגיש שאני חוטא, והכריז כי עלי לבטל מחשבה זאת במיידי (כמובן שהכל ברוח טובה). אז אם העלית את זה - האם יש פה מישהו בפורום שכן מקיים מצוות, אך עדיין לא מרגיש כי הוא חוטא בנטייותיו ההפוכות?
 
"נטיות הפוכות"??! ציטוט ישיר מתוך הגזענים של

"עצת אחיתופל" המינוח הזה הוא תבוסתני וכנוע. הם הפוכים, לא אנחנו. הנטיות שלנו יפות, שלמות, עומדות על מכונן עם הרגליים על הקרקע, צוואר מתוח, כתפיים איתנות, וראש נקי וצלול. אורן, נא על תפחית מערך עצמך רק בגלל דעות עבישות ישנות ולא-רלוונטיות
 

orenin

New member
כל הכבוד על הביטחון פורטי../images/Emo24.gif

מקווה שאוכל להזדהות עם דבריך ב-100%, וכמה שיותר מהר יותר טוב
 
למעלה