הבעיה היא חוסמים ממטופל ילד כל מושג גם כן ומת
ייחסים אליו קצת כאל ילד ואין לו הגנה מפני גורמים אינטרסנטים שישפיעו על העתיד שלו. ברור שעדיף שמהנדס גרעין ינהל את הכור הגרעיני. גם לי נראה ככה .מנהל צריך להכיר טוב את הכור שהוא מנהל בשביל לא לעשות אסונות. פסיכאטר לא עדיף בהרבה על רופא ילדים רגיל. פסיכאטר מכיר הפרעות נפשיות, וזו לא בדיוק התמחות בתחום המחלקה. זאת התמחות הרבה יותר צרה . הבעיה היא למה אנשים נוטים לחוות דיעה ולהאמין טוטלית לרופא ולפסיכולוג ולהכריח את הילד להסכים ולהגרר זמן רב בחיים שהם טעות ולא לשמוע את הבכי שלו ולא לשנות כלום בחיים שלו ולתת לו טיפול נגד דיכאון. רופא ילדים רגיל עובר הכשרה כללית לילדים. הוא רופא של קופת חולים ויודע הרבה דברים לפחות במנהלה של קופת חולים.כושר הניהול פה זאת לא הבעיה כי כושר ניהול זה עניין מאוד טכני ופיננסי. הבעיה היא שרופא פסיכיאטר משליך את חוות דעתו הפסיכיאטרית על התייחסותו למטופליו הילדים הפצועים או החולים וזה לא בריא לקחת ילדים במשבר ולאבחן אותם פסיכיאטרית, כי פסיכאטר שהוא לא מנהל מחלקה, לא בטוח שהיה מאבחן אותם, ומנהל מחלקה מבקר אותם כל בוקר ואומר להם כל מיני דברים פסיכיאטריים מעצבנים כי ככה הוא רגיל לדבר וזה עושה נזק. אני לא אומרת שזה חייב להיות ככה בכל מקרה אבל זה עלול לקרות, זה קרה, והעניין הוא שאין לילד עורך דין או מלאך שישמור עליו. הוא לא בריא בבית ולא יכול להגן על עצמו כאשר לא משתפים אותו במחשבות עליו. פסיכאטר לכוד באג'נדה הפסיכיאטרית, פסיכולוג לכוד באג'נדה הפסיכולוגית- בכל אופן זאת סכנה וזה עלול לקרות. בבית חולים נותנים את כל סוגי הטיפולים האפשריים, אבל אחר כך? צריך מישהו שיפקח ויתן את מה שצריך בקופת חולים. מישהו שיפקח על ההורה. ההורה לא צריך להיות סומא באפלה והילד שלו בטח לא צריך להיות סומא באפלה.. לא אמרתי שאסור לילד מאושפז כלשהו לפגוש פסיכיאטר. אבל זה לא צריך להיות מנהל מחלקה שהוא אולי כמו גם אבא וגם אמא בבית חולים. אם אתה רוצה לעזור לי לפתח את החשיבה, אז אפשריים סוגי טיפול שונים, אבל הטיפול שמשקם את המח הוא טיפול שנעשה באופן ממשי בריפוי בעיסוק , ובאופן פחות מובן ומורגש בטיפול פסיכולוג. יש אופציות אבל השאלה היא מה עושה מי שלא חושפים אותו לאופציות וכופים עליו לקבל מה שלא מתאים לו
ייחסים אליו קצת כאל ילד ואין לו הגנה מפני גורמים אינטרסנטים שישפיעו על העתיד שלו. ברור שעדיף שמהנדס גרעין ינהל את הכור הגרעיני. גם לי נראה ככה .מנהל צריך להכיר טוב את הכור שהוא מנהל בשביל לא לעשות אסונות. פסיכאטר לא עדיף בהרבה על רופא ילדים רגיל. פסיכאטר מכיר הפרעות נפשיות, וזו לא בדיוק התמחות בתחום המחלקה. זאת התמחות הרבה יותר צרה . הבעיה היא למה אנשים נוטים לחוות דיעה ולהאמין טוטלית לרופא ולפסיכולוג ולהכריח את הילד להסכים ולהגרר זמן רב בחיים שהם טעות ולא לשמוע את הבכי שלו ולא לשנות כלום בחיים שלו ולתת לו טיפול נגד דיכאון. רופא ילדים רגיל עובר הכשרה כללית לילדים. הוא רופא של קופת חולים ויודע הרבה דברים לפחות במנהלה של קופת חולים.כושר הניהול פה זאת לא הבעיה כי כושר ניהול זה עניין מאוד טכני ופיננסי. הבעיה היא שרופא פסיכיאטר משליך את חוות דעתו הפסיכיאטרית על התייחסותו למטופליו הילדים הפצועים או החולים וזה לא בריא לקחת ילדים במשבר ולאבחן אותם פסיכיאטרית, כי פסיכאטר שהוא לא מנהל מחלקה, לא בטוח שהיה מאבחן אותם, ומנהל מחלקה מבקר אותם כל בוקר ואומר להם כל מיני דברים פסיכיאטריים מעצבנים כי ככה הוא רגיל לדבר וזה עושה נזק. אני לא אומרת שזה חייב להיות ככה בכל מקרה אבל זה עלול לקרות, זה קרה, והעניין הוא שאין לילד עורך דין או מלאך שישמור עליו. הוא לא בריא בבית ולא יכול להגן על עצמו כאשר לא משתפים אותו במחשבות עליו. פסיכאטר לכוד באג'נדה הפסיכיאטרית, פסיכולוג לכוד באג'נדה הפסיכולוגית- בכל אופן זאת סכנה וזה עלול לקרות. בבית חולים נותנים את כל סוגי הטיפולים האפשריים, אבל אחר כך? צריך מישהו שיפקח ויתן את מה שצריך בקופת חולים. מישהו שיפקח על ההורה. ההורה לא צריך להיות סומא באפלה והילד שלו בטח לא צריך להיות סומא באפלה.. לא אמרתי שאסור לילד מאושפז כלשהו לפגוש פסיכיאטר. אבל זה לא צריך להיות מנהל מחלקה שהוא אולי כמו גם אבא וגם אמא בבית חולים. אם אתה רוצה לעזור לי לפתח את החשיבה, אז אפשריים סוגי טיפול שונים, אבל הטיפול שמשקם את המח הוא טיפול שנעשה באופן ממשי בריפוי בעיסוק , ובאופן פחות מובן ומורגש בטיפול פסיכולוג. יש אופציות אבל השאלה היא מה עושה מי שלא חושפים אותו לאופציות וכופים עליו לקבל מה שלא מתאים לו